לצפיה בגוגל כרום

 רבים פנו אליי בבקשה לשלוח חומרים נוספים לעבודה עם תלמידים בהקשר לחופש הגדול. הפעם אתמקד באלכוהול

אז לפני החומרים הנה הקדמה חשובה

הרמב"ם אומר שכשהתורה אומרת לך להיות קדוש – צריך להיזהר מהמושג 'נבל ברשות התורה'. מה הכוונה? אדם עשוי להרבות בשתייה, אבל לשתות רק יין מהכשרות המהודרת ביותר, ולכן לטעון שהוא נמצא ברשות התורה. עליו להיזהר מלהיות נבל ברשות התורה, כלומר לדעת לא רק במה להשתמש, אלא כיצד לעשות זאת. כמו אדם שמשתמש ברכב שלו לצרכי קודש, אבל ברגע שהוא עושה את זה בצורה פראית ומסוכנת – הכלי התועלתי הופך להיות מכונת הרג".

דיברתי על יין. מה לגבי משקאות משכרים כמו וודקה, בירה ואחרים?

"הסגולה של השמחה נמצאת רק ביין, לכן יש לו ברכה מיוחדת. המשקאות האחרים יכולים ליצור תחושה לא טבעית, אבל לא שמחה אמיתית. אם מישהו שותה מהם במינון הנכון ובזמנים הנכונים, זה אפשרי. אבל כשהשתייה הופכת להיות משהו שגרתי ויומיומי, זה כמו סמים שגורמים לך לברוח מאחריות. זו התמכרות לדבר שלא נותן לאדם איזושהי התעלות".

הרב יצחק גבאי מרחיב את הדברים: "הרמב"ם כותב שכאשר אדם שותה יין בתוך סעודה, עליו לכוון לכך שהדבר יהיה לשם שמיים. בהלכות דעות הוא כותב 'וכל המשתכר – הרי זה חוטא ומגונה, ומפסיד חכמתו'.

אנחנו רואים שהתורה מגנה את עניין השכרות, דרך הפסוק "ויטע כרם וישת מן היין וישכר ויתגל בתוך אהלו". כלומר, אחרי שנח יצא מהתיבה הוא נטע כרם, הכין יין, השתכר – ומשם העלילה הסתבכה. "התורה מגנה את זה וקוראת לזה 'ויחל'", "כשהוא יצא מהתיבה, כתוב שהוא היה בקדושה מסוימת כי הקב"ה בחר בו להמשיך את האנושות. אבל אז נכתב 'ויחל' מלשון חולין, כלומר הוא איבד

אולי בדור הנוכחי עדיף לאסור לגמרי את נושא האלכוהול? הרי רוב השותים לא באמת יודעים לשמור על מינונים.

הרב עמר מוסיף: "היהדות תמיד מאזנת. התורה לא רוצה התנזרות מוחלטת משתייה, אלא רק לפעול לפי המינון הנכון. על היין עושים קידוש, כלומר מקדשים את החומריות. עיקרון השילוב הוא העיקרון המנחה בכל מה שקשור ליין. זה לא קיצוני, לא שחור-לבן, אלא באמצע – בדיוק כמו כל דרכי היהדות. עם זאת, יש להדגיש – מי שמרגיש שאין לו שליטה בזמן השתייה, שיעשה את החשבון לעצמו. אם הוא מעריך שלא יעמוד בכך, שימנע. למה להתעסק עם זה? בזמנו הורו לנזיר שלא להתקרב אפילו לכרם, אלא ללכת מסביב, על מנת שלא יתפתה. כך גם אדם שיודע שהוא לא מצליח לשלוט על עצמו בדרך כלל, ואף מצטער על דברים שעשה ואמר בשעת השכרות, אמור להימנע משתיית אלכוהול ככל הניתן".

את הקטע הבא מצאתי באתר לב לדעת:

מתוך הספר 'אל תשלח ידך אל הנער' הרב ישראל מאיר לאו, עמודים 173-174

בעת כהונתי כרב שכונות בצפון העיר תל אביב,  ביקש ממני חמי- הרב יצחק ידידיה פרנקל – אשר באותם ימים שימש כרב בשכונות דרום העיר, שאקח אותו במכוניתי לביקור חולים אצל המשורר איציק מאנגער. מפי הרב פרנקל שמעתי כי גדול משוררי היידיש – מחזאי, סופר, איש רוח חכם, מאושפז בבית החולים "הרצפלד" בגדרה וכי יש חשש שלא יצא ממנו, בשל חומרת מצבו הבריאותי. הרב פרנקל ביקש לקיים מצוות ביקור חולים אצל מי שאף אחד כמעט כבר לא התעניין בו ובשלומו, איש בודד וגלמוד בסוף דרכו.

נסענו אל המשורר איציק מאנגער. נכנסנו לחדר חשוך, אפוף אדים. בכניסה היכה בנו ריח חריף של אלכוהול אשר הקשה על נשימתנו. הרב פרנקל תפס במהירות את מצב העניינים, פתח את חלון החדר ומשב רוח סתווי ורענן נכנס מבחוץ ופיזר את הערפל שרבץ בתוך החדר פנימה. סוף סוף ניתן היה לנשום ולהבחין בבהירות במתרחש בתוך החדר. במיטה היחידה בחדר שכב אדם נמוך-קומה, צנום ורזה כגרוגרת צמוקה, עיניו היו עצומות ונדמה שהוא שוכב שם ללא רוח חיים. הרב פרנקל ואנוכי עמדנו משני צידי מיטתו, מביטים בו ממושכות. לאחר דקות אחדות הרמתי את עיני אל הרב פרנקל, כשואל מה אנחנו עושים פה וחושש שמא איציק מאנגער יתעורר לפתע וייבהל מעצם נוכחותנו, בעיקר ממראה דמותו הפטריארכלית של הרב פרנקל. לאט לאט פקח מאנגער עין אחת, ושנייה, ועיניו הקטנות – אך הפקחיות מאד – זיהו מייד את הרב פרנקל. המשפט הראשון שאמר לו ביידיש ורשאית היה: "שולם עליכם הרב פרנקל. שלא תהיה לך תלונה ותרעומת עלי, שלא תהיה לך תחושה שמשהו לא טוב נעשה, שלא תתלונן. אני נח שאחרי המבול." הרב פרנקל הביט בי ואני בו ולשנינו היה נדמה כי האיש חי בהזיות. אולי משום ששתה ואולי מחלתו השפיעה על צלילותו. גם נוסח השיחה נשמע לא מקובל, שכן מאנגער לא שאל את שאלות הנימוס הרגילות ולא התעניין בשלום מבקריו. לאיש החולה והבודד הזה היה צורך עז לדבר עם מישהו, וכך עשה. שתקנו והוא המשיך: "אתה יודע, הרב פרנקל, משחר ילדותי הציקה לי שאלה.

הרי 'את האלוקים התהלך נח', והוא היה היחיד שאותו הזמין אלוקים אל התיבה כדי להצילו מהמבול, ואלוקים אומר לו 'כי אותך ראיתי צדיק לפני בדור הזה'. וגם התורה אומרת עליו: 'אלה תולדות נח. נח איש צדיק תמים היה בדורותיו'. האם יש עוד אנשים שכך ריבונו של עולם דיבר אליהם  והעיד עליהם ושיבח אותם? אני יודע שיש מי שדורשים זאת לגנאי, שרק בדורותיו הוא היה צדיק, ושצדיקותו היתה יחסית לדור המבול. אילו חי בדורו של אברהם אבינו לא היה נחשב לכלום. תמיד יימצאו אלו האומרים אתה צדיק בדור הזה, ואילו בדורות אחרים אתה שום דבר. אבל להחזיק מעמד בדור כזה ולהיות צדיק? שאלוקים יגיד עליך שאתה צדיק – האם זה דבר של מה בכך? נח היה דמות מיוחדת במינה ועל כן אלוקים בחר להתחיל איתו מחדש את העולם כולו. לאדם הראשון היו שלושה בנים: קין, הבל ושת. לאחר עשרה דורות בא נח שגם לו היו שלושה בנים: שם, חם ויפת והעולם מתחיל ממנו. אם כך, נח הוא אכן איש גדול. ומה קרה בהמשך? ' ויחל נח איש האדמה ויטע כרם. וישת מן היין וישכר ויתגל בתוך אהלה', כתוב בתורתנו הקדושה. כלומר, נח נתגלה בעירומו בתוך האוהל". ומאנגער  החולה, הצנום והשדוף, המשיך להקשות ולשאול ולא הרפה, כמו נטען בכוחות פנימיים, מתוך עצמו: "אם כך, כיצד ייתכן שצדיק ושיכור ילכו יחד? תמיד התלבטתי גם אני בזה. אך כעת מבין אנכי. הגעתי לגיל ולמצב כאלה, שאני מבין את נח. האיש נכנס אל התיבה עם אשתו, שלושת בניו ונשי בניו איתו. אבל כשהוא חזר, והחל לחפש את השטעטל שלו- את העיירה שלו- הוא לא מצא דבר. הוא רצה ללכת לשטיבל שלו, לבית המדרש, לבית הכנסת שלו – ואין להם זכר. איפה המכולת? היכן נושא המכתבים שהכיר, העגלון אייהו?

אף אחד לא היה עוד. אין בית, אין רחוב, אין שכונה, אין חברים, אין נפש חיה. 'וימח את כל היקום'.

כדי לשכוח את אבדן עולמו ואת בדידותו- 'וישת מן היין וישכר' ". הסביר מנגר בקול חלוש. ולפתע התגבר קולו:" אני הוא נח שלאחר המבול", הכריז איציק מנגר ממטתו בבית החולים הרצפלד בגדרה והמשיך להטיח את האשמותיו בעולם:"איפה וורשה? איפה ניילבקי?" והוסיף ומנה את שמות החסידויות השונות בוורשה ואת שמותיהם של רבנים שהכיר בוורשה ואת שמות בני משפחתו."אף אחד לא נשאר מכל אלה. אני נשארתי לבדי בעולם. אז תסלח לי הרב פרנקל, שלפעמים, בשביל לשכוח את הזוועות אני קצת שותה".

ואסיים בגבריו של יאיר אפטר – מנכ"ל יסודות

בקיץ האחרון כולנו התעוררנו למציאות אלימה. מציאות שבה בני-נוער שותים וודקה ומאבדים שליטה. בני-נוער הנוהגים לשתות משקאות אלכוהוליים אינה תופעה חדשה. עם זאת ניתן לראות יותר ויותר בני-נוער שותים משקאות אלכוהוליים וירידה בגיל תחילת השתייה. בל"ג בעומר האחרון באחד מהמושבים המבוססים בישראל, ילדי כיתה ו' התארגנו לקראת המדורה, זו היתה הפעם הראשונה שהם הורשו לארגן מדורה ללא ההורים. אכן הילדים ארגנו קרשים תפוחי אדמה ו.. שני בקבוקי וודקה.

בעבר אנשי המקצוע נהגו לציין שסיבת השתייה של מתבגרים נובעת מבעיה,מצוקה או טראומה שהנער חווה. אם בעבר נהגנו לומר "בעיה מובילה לשתיה", כיום ניתן לראות ששתייה מובילה לבעיה. כיצד הפך האלכוהול מרכיב מרכזי בתרבות הבילוי של בני הנוער, עד כדי כך שחלק מהם מציינים שללא אלכוהול אין בילוי? במאמר זה אנסה להתחקות אחר הסיבות המרכזיות לשתיית משקאות אלכוהוליים בקרב בני-נוער ודרכים בהם הורים יכולים לשפר את הבקרה ההורית על מנת להפחית את הסיכוי שילדיהם יפגעו בעקבות שתיית משקה אלכוהולי.

רצון להיות "גדולים": ראשית יש לזכור שתחילתו של הרומן בין המתבגרים לאלכוהול נובע מהרצון שלהם לחוות את עצמם כ"גדולים". סיגריות, נרגילה ואלכוהול מהווים חלק מטקס המעבר מילדות לבגרות. הצורך של בני הנוער להיפרד מעולם הילדות ולהיכנס לעולם המבוגרים מעודד אותם לבחור סמלים המאפיינים את עולם המבוגרים – אלכוהול הוא אחד מהם.

זמינות האלכוהול: סיבה עיקרית לשתיית אלכוהול היא זמינות המשקה. מאוד קל להשיג וודקה במדינת ישראל. וודקה נמכרת בכל מקום, 24 שעות ביממה במחירים הנעים בין 20 ל 120 ₪ . כפי שבני-נוער יודעים לציין "אין שום בעיה להשיג". למרות שהחוק הישראלי אוסר על מכירה של משקאות אלכוהוליים למי שטרם מלאו 18 שנים, חלק מבתי הממכר עוברים על החוק. במידה ו"יש בעיה" ולא מוכרים לנער משקאות אלכוהוליים, הם יבקשו מאדם הנמצא בקרבת מקום לקנות להם את המשקה האלכוהולי ואף ישאירו "טיפ" במידת הצורך.

לשתות זה חוקי: במדינת ישראל שתיית משקאות אלכוהוליים בקרב בני-נוער אינה מהווה עבירה בחוק. אלכוהול הינו הסם השכיח ביותר בקרב בני-נוער, יותר מסגריות (ניקוטין) או חומרים נדיפים. קיימת נטייה לזלזל במשמעות החוק ולומר שלחוק מאין זה לא יהיו שיניים. אכן ישנם בני-נוער שיעברו על החוק כפי שהם עוברים על החוק בתחומים נוספים וישנם בני-נוער שהנם שומרי חוק. עם זאת, מנתוני הרשות הלאומית למאבק בסמים ואלכוהול לגבי שכיחות השימוש בסמים ואלכוהול בקרב בני-נוער ניתן ללמוד ששכיחות השימוש בסמים חוקיים גבוה יותר משימוש בסמים לא חוקיים בקרב בני-נוער. כנראה שלחוק יש השפעה על כמות המשתמשים.

התעשייה: קיימת תעשייה שלמה המעודדת את ילדינו לקנות משקאות אלכוהוליים, ראשיתה בפרסומות ענק, המשכה בהזמנות למסיבות שמצויין בהם "אלכוהול חינם" לבני-נוער וכלה במכוניות הממלאות את תא המטען במשקאות אלכוהוליים המגיעות למתחמי בילוי, מסיבות חוף, חורשות או מדורות ל"ג בעומר ומוכרות את המשקאות בתוך מתחמי הבילוי (או כפי שנהוג לקרוא להם Car Bar).

אלכוהול בבתים: גם בבתים יש משקאות אלכוהוליים. חלק מבני הנוער יודעים לתאר כיצד הם לוקחים משקאות מהבית. בחלק מהמקרים ההורים נוסעים לחופשה והבית הופך למקום מפגש לבני–נוער הכולל משקאות חינם מהבר המקומי. באחד ממפגשי עם בני-נוער, נער בן 15 תיאר כיצד הוא הזמין קבוצת חברים אליו הביתה לערב שתייה שכלל וודקה מארון המשקאות של הוריו. על מנת לא לעורר חשד, לאחר שהבקבוק התרוקן, הם מילאו אותו במים והחזירו אותו מקומו.

האטרקציה: ילדינו גדלים על אטרקציות, הרעיון שצריך מתווך באירוע על מנת להנות מהחוויה, הינו תהליך נלמד כמעט מיום היוולדם של ילדינו. הליצן שמגיע כבר ביום ההולדת שנתיים DJ שמגיע ליום ההולדת בכיתה ד', הנם האטרקציות שעליהם ילדינו גדלים. סיגריות, נרגילה ואלכוהול הם האטרקציות הבאות. לא מעט מבני הנוער יציינו שהסיבה שהם שותים אלכוהול, כי "משעמם" להם.

ה"ראש": אכן אלכוהול יכול לשנות את הראש. סטלה, סוטול, היי, שחרור, כיף הם רק מילים נרדפות לאותה התחושה ששתייה של משקה אלכוהולי יכולה לתת. בני-נוער מדברים על הכיף שבשתייה כבר מגיל 14. השחרור, הצחוקים והקטעים שחבריהם עושים בעקבות שינוי מצב התודעה "משדרג" את האירוע. חלק מבני הנוער אף יודו שהם לא יכולים ליהנות בבילוי ללא תדלוק מקדים (תדלוק=שתייה). באחד מההרצאות להורים, פנה אלי אבא וציין שביתו בת ה-16 ארגנה מסיבה בביתם וביקשה ממנו לארגן משקאות אלכוהוליים. האב סרב, הבת בכל זאת ארגנה מסיבה, החברים הגיעו והלכו לאחר חצי שעה כי… לא היה אלכוהול.

לחץ קבוצתי: אותו מושג נדוש אבל מאוד רלוונטי לשתיית משקאות בקרב בני-נוער. יום שישי, אחת לפנות בוקר, גינה ציבורית. חבורה של שמונה בני-נוער בכיתה ט' יושבים בגינה החשוכה. אחד דאג לנרגילה, השני דאג לוודקה, השלישי לא אוהב וודקה ולא את עשן הנרגילה. עם זאת, ההחלטה לעשן או לשתות אינה תלויה רק בסוגיית הטעם, אלה ברצון של אותו נער לחוות את עצמו שייך לחבורה. ברור לאותו הנער שהשתייה תסמן אותו כ"שייך, מגניב, אחד מכולם". מתברר שבקרב בני-נוער הרצון לחוות שייכות לעיתים קרובות גובר על השכל הישר. חלקם יהיו מוכנים להסתכן בהתנהגות שעלולה לפגוע בהם בשם הצורך להיות "בפנים".

סף ריגוש גבוה: לאור העולם המהיר והגירויים המהירים, ילדינו מתרגשים מחוויות בעוצמות גבוהות. אם בעבר משחקי ילדים הצטמצמו לגוגואים, רביעיות, גולות, חבל, גומי וכדור רגל. בעידן המחשב והטלוויזיה הרב ערוצית, המשחקים שילדינו נחשפים אליהם הנם בעוצמה גרייה גבוה, כך שאותו גירוי שריגש ילד לפני 20 שנה כבר לא מרגש את ילדי 2010. הם צריכים "יותר חזק" על מנת להנות ולהתרגש. אכן לאלכוהול יש את הפוטנציאל לעשות זאת.

ההורים: הורים בד"כ לא מעודדים את ילדם לשתות משקאות אלכוהוליים אך בהחלט מאפשרים זאת. ראשית התופעה הינה בגיל 12 כאשר הורים מארגנים מסיבות בת-מצווה במועדונים ודנאס-ברים על רקע משקאות אלכוהוליים. חלקם אף מזמינים בר אקטיבי לאירוע. אמנם המבחנות בבר האקטיבי אינן ממולאות במשקאות אלכוהוליים, אך ילדינו מתאמנים ב"להקפיץ" מיץ ענבים. לאחר מכן מגיעות מסיבות הבר-מצווה שבחלקם הילדים מחפשים את המשקה האלכוהולי ואכן זוכים לקבל אותו באותו אירוע, למרות נוכחות המבוגרים. לעיתים הורים עדים לקניית משקאות אלכוהוליים של ילדיהם ולא עושים דבר. באחת ממפגשי ההורים ציינה בפני אימא לנער בן 15 שביום שישי האחרון היא ראתה את בנה יוצא מהבית עם שני בקבוקי אלכוהול. לדבריה זה לא קשור אליו, בנה לא אוהב לשתות. המשקאות שייכים לחבר שלו שביקש ממנו לשמור לו את המשקאות. מתברר שרוב בני הנוער קונים את המשקאות מכספי הוריהם – דמי הכיס והכסף לסרט ופיצה לעיתים מהווים דרך להתארגנות של מספר ילדים על מנת לקנות בקבוק משקה חריף. כמו-כן, מתברר שלא מעט הורים יודעים שילדיהם שותים משקאות והם אינם מעבירים מסר ברור לגבי התנהגות זו. העובדה שהורים מאפשרים לילדיהם לבלות בשעות הלילה המאוחרות ברחובות, לצאת בסביבות 12 בלילה לבילויים ללא ידיעה ברורה היכן ילדיהם נמצאים ומה הם עושים בזמן הבילוי הופכת לא מעט ממקומות הבילוי אזורים בטוחים לשתייה.

אם כך כיצד ניתן למנוע שתיית משקאות אלכוהוליים בקרב בני-נוער?

התשובה אינה נמצאת במקום אחד. כפי שמספר גורמים משפעים על שכיחות השתייה בקרב בני-נוער, כך גם קיימים מספר משתנים שיכולים לצמצם את היקף התופעה.

לקביעת מדיניות יש משמעות רבה. חשוב לחוקק חוקים המגבילים את שתיית בני הנוער. החוקים יאפשרו לרשויות האכיפה למנוע מבני הנוער לשתות במקומות ציבוריים. בישראל החקיקה אינה מתקדמת. שתיית משקאות אלכוהוליים בקרב בני-נוער אינה נחשבת לעבירה, בני-נוער יכולים לשתות בכל שעה ביום ובלילה ומכירת משקאות אלכוהוליים אינה מוגבלת למקום או זמן. כמו כן ניתן לפרסם את המשקאות האלכוהוליים בכל מקום אפשרי כולל בעיתוני נוער (פרסומות סמויות).

לגורמי האכיפה יש תפקיד לאכוף ושוב לאכוף את החוקים האוסרים מכירה של משקאות אלכוהוליים לבני-נוער או נהיגה תחת השפעת אלכוהול. לצערנו, מספר רב של עסקים ופיצוציות מתפרנסים מעבריינות. לעיתים אף מוכנים לקבל דוחות ולהמשיך לעבור על החוק בשל הרווח הרב שהם משלשלים לכיסם ממכירת משקאות אלכוהוליים. מדיניות מתקדמת ככל שתהיה, אינה יכולה להיות יעילה ומשמעותית ללא אכיפה.

למערכת החינוך יש תפקיד לקיים מניעה חינוכית. חשוב לזכור ששתייה של משקאות אלכוהוליים מתרחשת מחוץ לכותלי בית הספר, ולכן על מערכת החינוך להתמקד בהגברת המודעות לנזקי השתייה ולהקנות מיומנויות חברתיות שיאפשרו לנער/ה להתמודד במצבי לחץ.

קביעת מדיניות, אכיפה וחינוך הנם גורמים משמעותיים במניעה אך הגורם המשמעותי ביותר הוא ההורים. ילדינו יוצאים מהבית לבילוי וחוזרים הביתה לאחר מכן. כיום ברור יותר ויותר, שהגורם המשפיע ביותר על קבלת ההחלטות של הילד האם לשתות שתייה מבוקרת או לא, הם ההורים. חשוב שההורים יתעוררו כי בסופו של לילה (או תחילתו של בוקר) ילדינו חוזרים הביתה.

להרחבה יאיר אפטר – לחץ כאן

ובפינת המולטימדיה

סרטונים

קשר משפחתי חלק א

קשר משפחתי חלק ב

 

אלכוהול זה רע חלק א

אלכוהול זה רע חלק ב

אלכוהול ונהיגה

מד"א סכנות אלכוהול

תחקיר מצחיק

– 

תראו איך גם דרך ההומור אפשר להגיע לדברים נחמדים – ניסיתי עם תלמידים וזה עבד נפלא

עוד חומרים מצויינים

חיות ואלכוהול

– 

טיפ טיפה לחטיבת הביניים

כתבה אלכוהול ורצח

וכמובן בדיחה לסיום 

 – "כבוד הרב, מידי יום ביומו אני ממהר מאד בבוקר, ולכן- אני חוצה פס לבן, נוסע על 180, עוקף מימין, נוסע באדום…   בקיצור, הרב, האם לברך "הגומל" כל שני וחמישי, או לרכז את כל ה"הגומלים" לשבת?

 – "למד את הילדים שלך להגיד "קדיש יתום"…

 

 

 

 

 

 

יום ירושלים

אנו עומדים השבוע לחגוג את יום ירושלים, את היום שמייצג את חיבור הבניין החומרי, הקמת המדינה, בניין הארץ והשגשוג הכלכלי למהלך האלוקי של הגאולה.

ירושלים היא המאחדת בין המלכות למקדש ולכן מכונה בשתי שמות:

ציון- השם המייצג את הצד החומרי,

וירושלים- השם המייצג את הצד הרוחני.

ויהי רצון שמתוך ציון נזכה לירושלים, ומתוך מדרגת הארץ נזכה למדרגת אברהם, יצחק ויעקב. (בשם אומרו)

 

ראשית אפתח בשני קטעים מרגשים שמדברים בעד עצמם:

ש"י עגנון  מתוך "תמול שלשום" –  "יושבת לה ירושלים כנשר הנושא גוזליו על כנפיו. יש שכונות מיוחדות לאשכנזים ויש שכונות מיוחדות לספרדים, ויש מהן שאשכנזים וספרדים דרים בהן כאחד. יש מהן שיושביהן תימנים או גורזים או מערבים או פרסים, ויש מהן שכמה עדות יושבים בהן כאחד. יש מהן שבעוונותינו יצאו מידי ישראל, ויש שמחמת קטנותן נשתכח שם שקראו להן. ואין לך כל שכונה ושכונה שאין בה בית כנסת, ויש שהעמידו כמה בתי כנסיות ובתי מדרשות ותלמוד תורה וישיבות, וכל שאדם מישראל צריך לגופו ולנשמתו. משנתרחבה ירושלים ניטלה חשיבותה של החזקה, וכל הממון שהשקיעו בה יצא לבטלה. אבל בתים שנבנו קיימים ועומדים, ואף הם מתרחבים והולכים, אלו מוסיפים חדר ואלו בונים עלייה, אלו שני חדרים ואלו שתי קומות, ושוב אין אדם אומר צר לי המקום שאשב בירושלים".

ועוד קטע מרגש של עודד אבישר, איש ספר ואיש ירושלים כתב לפני מספר שנים חמשיר מדהים ואשר כותרתו היא: "היכן היא ירושלים". אין ספק שהקטע מדבר בעד עצמו.

מאין אתה יהודי? – מירושלים.

ולאן אתה הולך יהודי? – לירושלים.

מתי יצאת מירושלים? – לא יצאתי ממנה, מעולם!.

ומתי תגיע אליה לירושלים?  – מי חכם וידע. כבר דורות אני הולך אליה.

מה שלומה של ירושלים? – חרבה ובנויה. בוכה וצוחקת.

ומתי תיבנה ירושלים? – בכל רגע היא נבנית.

היכן היא ירושלים? – שם, בראש ההרים, במקום בו הומות היונים.

והאם רחוקה היא ירושלים? – לא ולא. חלילה!. כאן היא עמדי, בליבי!

 

·         קישורים רבים על יום ירושלים מכללת קיי – http://kaye7.school.org.il/yom_jerusalem2.htm

·         אתר משרד החינוך  – http://cms.education.gov.il/EducationCMS/UNITS/Moe/Jerusalem

·         קישקשתא מבקר בירושלים –  http://23tv.co.il/79-he/Tachi.aspx?id=4403&programId=363 (העתק את קיצור הדרך לחלונית נפרדת)

·         ארץ מולדת היציאה מהחומות –  http://23tv.co.il/79-he/Tachi.aspx?id=2662&programId=686  (העתק את קיצור הדרך לחלונית נפרדת)

·         צנחן בזמן מלחמת ששת הימים הרב דב ביגון http://www.meirtv.co.il/site/content_idx.asp?idx=33021&cat_id=3749  (העתק את קיצור הדרך לחלונית נפרדת)

·         הרב חנן פורת "הקרב על ירושלים"  – http://www.youtube.com/watch?v=1tG90i_lXq4

·         הרנות הראשית קבעה את כ"ח באייר ליום ירושלים כבר שנה לאחר המלחמה, בתשכ"ח. אבל כדאי גם לצפות בסרטון הבא האיש שהמציא את יום ירושלים –   

·         הפריצה לכותל – http://www.youtube.com/watch?v=NB6CajKav1k

·         נאום ביבי ביום ירושלים – 

• https://www.youtube.com/watch?v=p1YS6kDQ1AM&spfreload=10

·         ההיסטוריה של ירושלים על גבי השיר של יעקב שווקי – 

·         ירושלים אורו של עולם –

·         יעקב שווקי אם אשכך ירושלים בהופעה חיה בקסריה ביחד עם חיילים – http://www.youtube.com/watch?v=g3P099Tj0C4

·         שיר מרגש על הכותל  –

·         ירושלים לפני 40 שנה – 

·         מלחמת ששת הימים – 

ולסיום  – רק אצל ירושלמים

 

רק ירושלמים, כששואלים אותם איפה הם גרים, לא אומרים את שם העיר, אלא את שם השכונה, כי אין עיר אחרת.

– רק ירושלמים עדיין קובעים להיפגש לנסיעה בכניסה לעיר למרות שלעיר לפחות 5 כניסות כבר שלושים שנה.

– רק ירושלמים – כששואלים אותם איך להגיע עונים באמצעות מקומות מהעבר (תעבור את הכנסת הישנה תמשיך לאיפה שהיה המגרש של ביתר, אל תפנה לתחנת הרכבת הישנה).

– רק בירושלים כל אדם שני עובד במשרד ממשלתי ולכל אחד מהם גם קרוב שעובד בעירייה.

– רק בירושלים 4 בתי רפואה בעיר אחת.

– רק בירושלים קוראים לפיתה עירקית אשתנור.

– רק בירושלים קוראים לסוכריה על מקל – מציצה.

– רק בירושלים קוראים לשק קמח אביויו.

– רק לסל מיץ בתרכיז הירושלימי קוראים פטל ולכן יש פטל אננס, פטל תות.

– רק בירושלים שואלים: אבל מאיפה בירושלים? כשאתה אומר שאתה גר בעיר.

– רק בירושלים יש רחובות: הגננת, המורה, המזרחן, המחנך, המחנכת, והיה רחוב הגידם ששינה את שמו לרח' טרומפלדור.

– רק בירושלים מציינים מקומות לפי פיגועים שהיו שם.

– רק הירושלמים קוראים לאחד הרחובות הראשיים רח' המלך קינג ג'ורג' ולא מתבלבלים מהכפילות.

– רק בירושלים יש קניון לכל מגזר: מלחה- ללא דתיים, סנטר 1- לדתיים ורב שפע לחרדים.

– רק בירושלים הנוף שנשקף מבתי המלון הוא בנייני הממשלה.

– רק בירושלים, בגינות סחרוב אין גינה.

– רק בירושלים מקום כמו יד ושם יכול להיות יעד תיירותי.

– רק בירושלים קוראים לבית כנסת "החורבה".

– רק בירושלים סופרים מאה מא-אתי-ים.

– רק בירושלים יודעים מה ההבדל בין קטמונים לקטמון.

– רק בירושלים יודעים איזה שר חוץ מבקר בארץ לפי הדגלים שתלויים לאורך כביש מס' 1.

– רק בירושלים נתניהו גר בעזה.

– רק בירושלים יש בכל צומת שלט לכיוון ת"א.

– רק בירושלים שלט שמסביר- רח' המדרגות ע"ש המדרגות ברחוב (נחלאות).

– רק בירושלים יורדים מהרובע לכותל ומבינים את המושג "השכינה שורה".

– רק ירושלמים שלא גרים בירושלים כבר שנים- עדיין קוראים לעצמם – ירושלמים

לחץ על הקישור פינה 1 – ניהול מתוך שמחה מעודכן.docx

"מנהלי בתי ספר מתמודדים יום-יום

עם אין-ספור מצבים בלתי צפויים, שנדרשים להם פתרונות יעילים…"

קבלת החלטות

בחודש אוגוסט 1492, עזב "המנהל" (שיהיה מפורסם יום אחד), את ספרד עם שמונים ושבעה אנשים ושלוש ספינות קטנות ויצא להפלגה ארוכה. יום ועוד יום השתרע האוקיינוס מזרחה מאחורי הספינה. לאחר זמן, איבדו האנשים כל תקוה. פחד ופניקה אחזו אותם והם התמרדו. אפילו הקצינים התחננו לפני קולומבוס שיחזור על עקבותיו.

המנהל שקל את המצב והחליט להמשיך בנתיב שנקבע מראש. שלוש הספינות המשיכו בדרכן מערבה. ב12- באוקטובר הם ראו לפניהם אדמה.

רגע היסטורי זה ממחיש את המרכיבים החיוניים של קבלת החלטות:

* מצב המחייב פעולה.

* לחץ זמן הנוצר עקב התדרדרות הנסיבות.

* העדר מידע מושלם.

* אי-ודאות המהווה סיכון לכל החלטה שתתקבל.

* סיכוי סביר לתוצאות גרועות במקרה של קבלת החלטה מוטעית.

* שתיים או יותר אפשרויות בחירה.

קבלת החלטות הוא נושא רחב מאוד. ישנן החלטות מדיניות, החלטות צבאיות, כלכליות ועסקיות. החלטות שמקבלים מנהלים, ראשי מדינות ומפקדים בצבא ויש החלטות שמקבלים אנשים רגילים. כולנו מקבלים החלטות בחיינו כל הזמן. נסו לחשוב על אברהם אבינו

אברהם אבינו נוסה ע"י הקב"ה בעשר נסיונות גדולים וקשים. בכל ניסיון קיבל אברהם החלטה קשה. החלטה שנבעה מאמונה. ההחלטה הייתה לעמוד בניסיון ולבצע אותו.גם כאשר נאלץ אברהם לעזוב את ביתו, בחר אברהם לעמוד בנסיון. וזה לא היה סתם מעבר דירה. אברהם יצא לא רק מבית אביו ומעירו כי אם גם מארצו.

כל אחד נתקל בחייו בהחלטות רבות. יש החלטות שהן מהותיות ובעלות השלכות רחבות על חיינו כמו היכן נגור, מה נלמד, במה נעסוק ועם מי נתחתן. ויש גם החלטות יומיומיות. מה נאכל היום לארוחת צהריים, באיזה תכנית נצפה בערב בטלוויזיה, לאן נצא לבלות בסופשבוע. בעצם, בכל יום אנו מקבלים החלטות לגבי חיינו. לכאורה זוהי פעולה בסיסית,  שכל אדם עושה כמעט בכל דקה. הבחירה במה ללבוש, הבחירה עם מי להיות בחדר, הבחירה בבן זוג, בבית וגם הבחירה לקנות קולה בדרך, היא החלטה. החלטות הן שונות בחשיבותן ובהתנהלות של כל אחד מאיתנו. אנשים מקבלים החלטות באופן שונה אחד מן השני.

מנהלי בתי ספר עומדים בפני אתגר לא פשוט, ניהול מערכת מורכבת, שבה יש השפעה ועניין לגורמים שונים ומגוונים – ביניהן משרד החינוך, הורים, מורים, תלמידים וקהילה. המודעות של הגורמים המעורבים הללו גוברת ולכל אחד מהם ישנה דעה והשפעה משלו. המנהל מתמודד עם מצבי אי וודאות יומיומיים, עם בלתמי"ם ועם אילוצים שנכנסים למערכת בכל דקה כמעט. בתוך מערכת מורכבת זו, המנהל צריך לקבל החלטות גדולות והחלטות קטנות, ארוכות טווח וקצרות טווח, עם השפעה על מעט מהמעורבים או השפעה רחבה, לבדו או בשיתוף אחרים, החלטות שהוא מבין בהם והחלטות בנושאים שאין לו מושג בהם. הוא מושפע מערכיו, מאופיו, ממשפחתו, מצוות המורים, מהקהילה בה פועל, מההתרחשויות בארץ ובעולם, ניסיונו ועוד.

מנהל חייב להפנים שגם מורים בצוות שלו  צריכים לקבל החלטות בעלות חשיבות כלפי הילדים אותם הם מלמדים ולגבי המערכת בה הם עובדים.

הנה כמה דוגמאות:

א. תלמיד התחצף למורה במהלך השיעור. איך להגיב, להוציא החוצה, להמתין לסוף השיעור

ב. תלמיד שמאחר – להשאירו בחוץ או להכניסו

ג. הורה שכועס על מורה ומרים את קולו – להמשיך את השיח, לטרוק את הטלפון, לעדכן את המנהל ולתת לו להמשיך את התהליך, להחזיר בצעקות 

ד.  מורה שמרגישה תסכול ברמה הכללית או כלפי אנשים בצוות – לתת לעניין להמשיך, לשוחח עם מישהו

ה.  טלפון שמצלצל בשיעור – להחרים, להתעלם

והאמת היא שיש עוד עשרות מקרים שמחייבים קבלת החלטות מיידית "ואין זמן" לתהליך מובנה. דווקא שם מורים רבים "נופלים" ומאבדים "נקודות רבות"

קשה מאוד לתת מתכון בטוח להתנהלות במצבים הללו אבל בהרצאתי "חינוך עושים באהבה" אני מעניק כמה טיפים שיכולים לעזור למורה בהתנהלות נכונה למול אותם בעיות.

אין ספק שקבלת החלטות מחייבת עבודה אישית ופנימית שלי בראש ובראשונה. אני חייב לשבת עם עצמי לפני השיעור ולזהות את עיקרי הבעיות שיכולות להיות לי בשיעור. הנה תרגיל/סדנה מצוינת שהעברתי באחת ההשתלמויות

סדנא בנושא ניהול כיתה

סדנא בנושא ניהול כיתה – נספח 1

זיהוי מוקדם של מוקדי הבעיה מפחית בצורה ניכרת את אחוזי הטעויות שיכולים להיגרם מקבלת החלטה שגויה.

שנית, ניהול הבעיה לא יכול להגיע ממקום של כעס. לכן תמיד יש עדיפות לדחות את הטיפול עד לסוף השיעור ואז לטפל בבעיה לעומק. ניתן ורצוי כמובן לומר לתלמיד "התנהגותך אינה מקובלת ונמשיך לשוחח אחרי השיעור".

נקודה נוספת היא שאנו לא מתייחסים להתנהגות השלילית בכיתה? "המטרה היא להעלות את תחושת הערך העצמי של כל הכיתה ולא לדבר על נושאים שליליים. המורה יכולה להיכנס לכיתה עם חיוך, לספר שהיא נהנית ללמד בדרך כלל, לציין התנהגות חיובית כללית ולשבח תלמיד או תלמידה מסוימת על מוטיבציה לימודית, התנהגות חברתית או כל נושא אחר". כמובן, שלאחר השיעור התייחסי לדברים השליליים וטפלי בעצמך או עם איש צוות אחר

ומה אני עושה כאשר מפריעים לי בשיעור? "אני מפסיק ללמד ומבקש מהתלמידים להתרכז – שכל אחד ייקח אחריות ונמשיך ללמוד – ללא ההתייחסות למפריעים העיקריים. שמות המפריעים לא יהדהדו בכיתה בהקשר שלילי – כדי שהם לא יזכו לרווחים ולעמדת כוח כתוצאה מהתנהגות שלילית".

והנה עוד דוגמה מעניינת בקבלת החלטה תוך שיתוף התלמידים

לדוגמא מעניינת בתהליך קבלת החלטות מובנה ואיטי יותר לחץ כאן

הפעלה מצויינת – http://www.bet-yatziv.ac.il/data/danny66/decisions.htm

וכמו שאני תמיד אומר לא תזיק בכל קבלת החלטות תפילה לפני הקב"ה