ארכיון הקטגוריה: פרקים מיוחדים

פרק מיוחד בנושא אלכוהול – מומלץ

לצפיה בגוגל כרום

 רבים פנו אליי בבקשה לשלוח חומרים נוספים לעבודה עם תלמידים בהקשר לחופש הגדול. הפעם אתמקד באלכוהול

אז לפני החומרים הנה הקדמה חשובה

הרמב"ם אומר שכשהתורה אומרת לך להיות קדוש – צריך להיזהר מהמושג 'נבל ברשות התורה'. מה הכוונה? אדם עשוי להרבות בשתייה, אבל לשתות רק יין מהכשרות המהודרת ביותר, ולכן לטעון שהוא נמצא ברשות התורה. עליו להיזהר מלהיות נבל ברשות התורה, כלומר לדעת לא רק במה להשתמש, אלא כיצד לעשות זאת. כמו אדם שמשתמש ברכב שלו לצרכי קודש, אבל ברגע שהוא עושה את זה בצורה פראית ומסוכנת – הכלי התועלתי הופך להיות מכונת הרג".

דיברתי על יין. מה לגבי משקאות משכרים כמו וודקה, בירה ואחרים?

"הסגולה של השמחה נמצאת רק ביין, לכן יש לו ברכה מיוחדת. המשקאות האחרים יכולים ליצור תחושה לא טבעית, אבל לא שמחה אמיתית. אם מישהו שותה מהם במינון הנכון ובזמנים הנכונים, זה אפשרי. אבל כשהשתייה הופכת להיות משהו שגרתי ויומיומי, זה כמו סמים שגורמים לך לברוח מאחריות. זו התמכרות לדבר שלא נותן לאדם איזושהי התעלות".

הרב יצחק גבאי מרחיב את הדברים: "הרמב"ם כותב שכאשר אדם שותה יין בתוך סעודה, עליו לכוון לכך שהדבר יהיה לשם שמיים. בהלכות דעות הוא כותב 'וכל המשתכר – הרי זה חוטא ומגונה, ומפסיד חכמתו'.

אנחנו רואים שהתורה מגנה את עניין השכרות, דרך הפסוק "ויטע כרם וישת מן היין וישכר ויתגל בתוך אהלו". כלומר, אחרי שנח יצא מהתיבה הוא נטע כרם, הכין יין, השתכר – ומשם העלילה הסתבכה. "התורה מגנה את זה וקוראת לזה 'ויחל'", "כשהוא יצא מהתיבה, כתוב שהוא היה בקדושה מסוימת כי הקב"ה בחר בו להמשיך את האנושות. אבל אז נכתב 'ויחל' מלשון חולין, כלומר הוא איבד

אולי בדור הנוכחי עדיף לאסור לגמרי את נושא האלכוהול? הרי רוב השותים לא באמת יודעים לשמור על מינונים.

הרב עמר מוסיף: "היהדות תמיד מאזנת. התורה לא רוצה התנזרות מוחלטת משתייה, אלא רק לפעול לפי המינון הנכון. על היין עושים קידוש, כלומר מקדשים את החומריות. עיקרון השילוב הוא העיקרון המנחה בכל מה שקשור ליין. זה לא קיצוני, לא שחור-לבן, אלא באמצע – בדיוק כמו כל דרכי היהדות. עם זאת, יש להדגיש – מי שמרגיש שאין לו שליטה בזמן השתייה, שיעשה את החשבון לעצמו. אם הוא מעריך שלא יעמוד בכך, שימנע. למה להתעסק עם זה? בזמנו הורו לנזיר שלא להתקרב אפילו לכרם, אלא ללכת מסביב, על מנת שלא יתפתה. כך גם אדם שיודע שהוא לא מצליח לשלוט על עצמו בדרך כלל, ואף מצטער על דברים שעשה ואמר בשעת השכרות, אמור להימנע משתיית אלכוהול ככל הניתן".

את הקטע הבא מצאתי באתר לב לדעת:

מתוך הספר 'אל תשלח ידך אל הנער' הרב ישראל מאיר לאו, עמודים 173-174

בעת כהונתי כרב שכונות בצפון העיר תל אביב,  ביקש ממני חמי- הרב יצחק ידידיה פרנקל – אשר באותם ימים שימש כרב בשכונות דרום העיר, שאקח אותו במכוניתי לביקור חולים אצל המשורר איציק מאנגער. מפי הרב פרנקל שמעתי כי גדול משוררי היידיש – מחזאי, סופר, איש רוח חכם, מאושפז בבית החולים "הרצפלד" בגדרה וכי יש חשש שלא יצא ממנו, בשל חומרת מצבו הבריאותי. הרב פרנקל ביקש לקיים מצוות ביקור חולים אצל מי שאף אחד כמעט כבר לא התעניין בו ובשלומו, איש בודד וגלמוד בסוף דרכו.

נסענו אל המשורר איציק מאנגער. נכנסנו לחדר חשוך, אפוף אדים. בכניסה היכה בנו ריח חריף של אלכוהול אשר הקשה על נשימתנו. הרב פרנקל תפס במהירות את מצב העניינים, פתח את חלון החדר ומשב רוח סתווי ורענן נכנס מבחוץ ופיזר את הערפל שרבץ בתוך החדר פנימה. סוף סוף ניתן היה לנשום ולהבחין בבהירות במתרחש בתוך החדר. במיטה היחידה בחדר שכב אדם נמוך-קומה, צנום ורזה כגרוגרת צמוקה, עיניו היו עצומות ונדמה שהוא שוכב שם ללא רוח חיים. הרב פרנקל ואנוכי עמדנו משני צידי מיטתו, מביטים בו ממושכות. לאחר דקות אחדות הרמתי את עיני אל הרב פרנקל, כשואל מה אנחנו עושים פה וחושש שמא איציק מאנגער יתעורר לפתע וייבהל מעצם נוכחותנו, בעיקר ממראה דמותו הפטריארכלית של הרב פרנקל. לאט לאט פקח מאנגער עין אחת, ושנייה, ועיניו הקטנות – אך הפקחיות מאד – זיהו מייד את הרב פרנקל. המשפט הראשון שאמר לו ביידיש ורשאית היה: "שולם עליכם הרב פרנקל. שלא תהיה לך תלונה ותרעומת עלי, שלא תהיה לך תחושה שמשהו לא טוב נעשה, שלא תתלונן. אני נח שאחרי המבול." הרב פרנקל הביט בי ואני בו ולשנינו היה נדמה כי האיש חי בהזיות. אולי משום ששתה ואולי מחלתו השפיעה על צלילותו. גם נוסח השיחה נשמע לא מקובל, שכן מאנגער לא שאל את שאלות הנימוס הרגילות ולא התעניין בשלום מבקריו. לאיש החולה והבודד הזה היה צורך עז לדבר עם מישהו, וכך עשה. שתקנו והוא המשיך: "אתה יודע, הרב פרנקל, משחר ילדותי הציקה לי שאלה.

הרי 'את האלוקים התהלך נח', והוא היה היחיד שאותו הזמין אלוקים אל התיבה כדי להצילו מהמבול, ואלוקים אומר לו 'כי אותך ראיתי צדיק לפני בדור הזה'. וגם התורה אומרת עליו: 'אלה תולדות נח. נח איש צדיק תמים היה בדורותיו'. האם יש עוד אנשים שכך ריבונו של עולם דיבר אליהם  והעיד עליהם ושיבח אותם? אני יודע שיש מי שדורשים זאת לגנאי, שרק בדורותיו הוא היה צדיק, ושצדיקותו היתה יחסית לדור המבול. אילו חי בדורו של אברהם אבינו לא היה נחשב לכלום. תמיד יימצאו אלו האומרים אתה צדיק בדור הזה, ואילו בדורות אחרים אתה שום דבר. אבל להחזיק מעמד בדור כזה ולהיות צדיק? שאלוקים יגיד עליך שאתה צדיק – האם זה דבר של מה בכך? נח היה דמות מיוחדת במינה ועל כן אלוקים בחר להתחיל איתו מחדש את העולם כולו. לאדם הראשון היו שלושה בנים: קין, הבל ושת. לאחר עשרה דורות בא נח שגם לו היו שלושה בנים: שם, חם ויפת והעולם מתחיל ממנו. אם כך, נח הוא אכן איש גדול. ומה קרה בהמשך? ' ויחל נח איש האדמה ויטע כרם. וישת מן היין וישכר ויתגל בתוך אהלה', כתוב בתורתנו הקדושה. כלומר, נח נתגלה בעירומו בתוך האוהל". ומאנגער  החולה, הצנום והשדוף, המשיך להקשות ולשאול ולא הרפה, כמו נטען בכוחות פנימיים, מתוך עצמו: "אם כך, כיצד ייתכן שצדיק ושיכור ילכו יחד? תמיד התלבטתי גם אני בזה. אך כעת מבין אנכי. הגעתי לגיל ולמצב כאלה, שאני מבין את נח. האיש נכנס אל התיבה עם אשתו, שלושת בניו ונשי בניו איתו. אבל כשהוא חזר, והחל לחפש את השטעטל שלו- את העיירה שלו- הוא לא מצא דבר. הוא רצה ללכת לשטיבל שלו, לבית המדרש, לבית הכנסת שלו – ואין להם זכר. איפה המכולת? היכן נושא המכתבים שהכיר, העגלון אייהו?

אף אחד לא היה עוד. אין בית, אין רחוב, אין שכונה, אין חברים, אין נפש חיה. 'וימח את כל היקום'.

כדי לשכוח את אבדן עולמו ואת בדידותו- 'וישת מן היין וישכר' ". הסביר מנגר בקול חלוש. ולפתע התגבר קולו:" אני הוא נח שלאחר המבול", הכריז איציק מנגר ממטתו בבית החולים הרצפלד בגדרה והמשיך להטיח את האשמותיו בעולם:"איפה וורשה? איפה ניילבקי?" והוסיף ומנה את שמות החסידויות השונות בוורשה ואת שמותיהם של רבנים שהכיר בוורשה ואת שמות בני משפחתו."אף אחד לא נשאר מכל אלה. אני נשארתי לבדי בעולם. אז תסלח לי הרב פרנקל, שלפעמים, בשביל לשכוח את הזוועות אני קצת שותה".

ואסיים בגבריו של יאיר אפטר – מנכ"ל יסודות

בקיץ האחרון כולנו התעוררנו למציאות אלימה. מציאות שבה בני-נוער שותים וודקה ומאבדים שליטה. בני-נוער הנוהגים לשתות משקאות אלכוהוליים אינה תופעה חדשה. עם זאת ניתן לראות יותר ויותר בני-נוער שותים משקאות אלכוהוליים וירידה בגיל תחילת השתייה. בל"ג בעומר האחרון באחד מהמושבים המבוססים בישראל, ילדי כיתה ו' התארגנו לקראת המדורה, זו היתה הפעם הראשונה שהם הורשו לארגן מדורה ללא ההורים. אכן הילדים ארגנו קרשים תפוחי אדמה ו.. שני בקבוקי וודקה.

בעבר אנשי המקצוע נהגו לציין שסיבת השתייה של מתבגרים נובעת מבעיה,מצוקה או טראומה שהנער חווה. אם בעבר נהגנו לומר "בעיה מובילה לשתיה", כיום ניתן לראות ששתייה מובילה לבעיה. כיצד הפך האלכוהול מרכיב מרכזי בתרבות הבילוי של בני הנוער, עד כדי כך שחלק מהם מציינים שללא אלכוהול אין בילוי? במאמר זה אנסה להתחקות אחר הסיבות המרכזיות לשתיית משקאות אלכוהוליים בקרב בני-נוער ודרכים בהם הורים יכולים לשפר את הבקרה ההורית על מנת להפחית את הסיכוי שילדיהם יפגעו בעקבות שתיית משקה אלכוהולי.

רצון להיות "גדולים": ראשית יש לזכור שתחילתו של הרומן בין המתבגרים לאלכוהול נובע מהרצון שלהם לחוות את עצמם כ"גדולים". סיגריות, נרגילה ואלכוהול מהווים חלק מטקס המעבר מילדות לבגרות. הצורך של בני הנוער להיפרד מעולם הילדות ולהיכנס לעולם המבוגרים מעודד אותם לבחור סמלים המאפיינים את עולם המבוגרים – אלכוהול הוא אחד מהם.

זמינות האלכוהול: סיבה עיקרית לשתיית אלכוהול היא זמינות המשקה. מאוד קל להשיג וודקה במדינת ישראל. וודקה נמכרת בכל מקום, 24 שעות ביממה במחירים הנעים בין 20 ל 120 ₪ . כפי שבני-נוער יודעים לציין "אין שום בעיה להשיג". למרות שהחוק הישראלי אוסר על מכירה של משקאות אלכוהוליים למי שטרם מלאו 18 שנים, חלק מבתי הממכר עוברים על החוק. במידה ו"יש בעיה" ולא מוכרים לנער משקאות אלכוהוליים, הם יבקשו מאדם הנמצא בקרבת מקום לקנות להם את המשקה האלכוהולי ואף ישאירו "טיפ" במידת הצורך.

לשתות זה חוקי: במדינת ישראל שתיית משקאות אלכוהוליים בקרב בני-נוער אינה מהווה עבירה בחוק. אלכוהול הינו הסם השכיח ביותר בקרב בני-נוער, יותר מסגריות (ניקוטין) או חומרים נדיפים. קיימת נטייה לזלזל במשמעות החוק ולומר שלחוק מאין זה לא יהיו שיניים. אכן ישנם בני-נוער שיעברו על החוק כפי שהם עוברים על החוק בתחומים נוספים וישנם בני-נוער שהנם שומרי חוק. עם זאת, מנתוני הרשות הלאומית למאבק בסמים ואלכוהול לגבי שכיחות השימוש בסמים ואלכוהול בקרב בני-נוער ניתן ללמוד ששכיחות השימוש בסמים חוקיים גבוה יותר משימוש בסמים לא חוקיים בקרב בני-נוער. כנראה שלחוק יש השפעה על כמות המשתמשים.

התעשייה: קיימת תעשייה שלמה המעודדת את ילדינו לקנות משקאות אלכוהוליים, ראשיתה בפרסומות ענק, המשכה בהזמנות למסיבות שמצויין בהם "אלכוהול חינם" לבני-נוער וכלה במכוניות הממלאות את תא המטען במשקאות אלכוהוליים המגיעות למתחמי בילוי, מסיבות חוף, חורשות או מדורות ל"ג בעומר ומוכרות את המשקאות בתוך מתחמי הבילוי (או כפי שנהוג לקרוא להם Car Bar).

אלכוהול בבתים: גם בבתים יש משקאות אלכוהוליים. חלק מבני הנוער יודעים לתאר כיצד הם לוקחים משקאות מהבית. בחלק מהמקרים ההורים נוסעים לחופשה והבית הופך למקום מפגש לבני–נוער הכולל משקאות חינם מהבר המקומי. באחד ממפגשי עם בני-נוער, נער בן 15 תיאר כיצד הוא הזמין קבוצת חברים אליו הביתה לערב שתייה שכלל וודקה מארון המשקאות של הוריו. על מנת לא לעורר חשד, לאחר שהבקבוק התרוקן, הם מילאו אותו במים והחזירו אותו מקומו.

האטרקציה: ילדינו גדלים על אטרקציות, הרעיון שצריך מתווך באירוע על מנת להנות מהחוויה, הינו תהליך נלמד כמעט מיום היוולדם של ילדינו. הליצן שמגיע כבר ביום ההולדת שנתיים DJ שמגיע ליום ההולדת בכיתה ד', הנם האטרקציות שעליהם ילדינו גדלים. סיגריות, נרגילה ואלכוהול הם האטרקציות הבאות. לא מעט מבני הנוער יציינו שהסיבה שהם שותים אלכוהול, כי "משעמם" להם.

ה"ראש": אכן אלכוהול יכול לשנות את הראש. סטלה, סוטול, היי, שחרור, כיף הם רק מילים נרדפות לאותה התחושה ששתייה של משקה אלכוהולי יכולה לתת. בני-נוער מדברים על הכיף שבשתייה כבר מגיל 14. השחרור, הצחוקים והקטעים שחבריהם עושים בעקבות שינוי מצב התודעה "משדרג" את האירוע. חלק מבני הנוער אף יודו שהם לא יכולים ליהנות בבילוי ללא תדלוק מקדים (תדלוק=שתייה). באחד מההרצאות להורים, פנה אלי אבא וציין שביתו בת ה-16 ארגנה מסיבה בביתם וביקשה ממנו לארגן משקאות אלכוהוליים. האב סרב, הבת בכל זאת ארגנה מסיבה, החברים הגיעו והלכו לאחר חצי שעה כי… לא היה אלכוהול.

לחץ קבוצתי: אותו מושג נדוש אבל מאוד רלוונטי לשתיית משקאות בקרב בני-נוער. יום שישי, אחת לפנות בוקר, גינה ציבורית. חבורה של שמונה בני-נוער בכיתה ט' יושבים בגינה החשוכה. אחד דאג לנרגילה, השני דאג לוודקה, השלישי לא אוהב וודקה ולא את עשן הנרגילה. עם זאת, ההחלטה לעשן או לשתות אינה תלויה רק בסוגיית הטעם, אלה ברצון של אותו נער לחוות את עצמו שייך לחבורה. ברור לאותו הנער שהשתייה תסמן אותו כ"שייך, מגניב, אחד מכולם". מתברר שבקרב בני-נוער הרצון לחוות שייכות לעיתים קרובות גובר על השכל הישר. חלקם יהיו מוכנים להסתכן בהתנהגות שעלולה לפגוע בהם בשם הצורך להיות "בפנים".

סף ריגוש גבוה: לאור העולם המהיר והגירויים המהירים, ילדינו מתרגשים מחוויות בעוצמות גבוהות. אם בעבר משחקי ילדים הצטמצמו לגוגואים, רביעיות, גולות, חבל, גומי וכדור רגל. בעידן המחשב והטלוויזיה הרב ערוצית, המשחקים שילדינו נחשפים אליהם הנם בעוצמה גרייה גבוה, כך שאותו גירוי שריגש ילד לפני 20 שנה כבר לא מרגש את ילדי 2010. הם צריכים "יותר חזק" על מנת להנות ולהתרגש. אכן לאלכוהול יש את הפוטנציאל לעשות זאת.

ההורים: הורים בד"כ לא מעודדים את ילדם לשתות משקאות אלכוהוליים אך בהחלט מאפשרים זאת. ראשית התופעה הינה בגיל 12 כאשר הורים מארגנים מסיבות בת-מצווה במועדונים ודנאס-ברים על רקע משקאות אלכוהוליים. חלקם אף מזמינים בר אקטיבי לאירוע. אמנם המבחנות בבר האקטיבי אינן ממולאות במשקאות אלכוהוליים, אך ילדינו מתאמנים ב"להקפיץ" מיץ ענבים. לאחר מכן מגיעות מסיבות הבר-מצווה שבחלקם הילדים מחפשים את המשקה האלכוהולי ואכן זוכים לקבל אותו באותו אירוע, למרות נוכחות המבוגרים. לעיתים הורים עדים לקניית משקאות אלכוהוליים של ילדיהם ולא עושים דבר. באחת ממפגשי ההורים ציינה בפני אימא לנער בן 15 שביום שישי האחרון היא ראתה את בנה יוצא מהבית עם שני בקבוקי אלכוהול. לדבריה זה לא קשור אליו, בנה לא אוהב לשתות. המשקאות שייכים לחבר שלו שביקש ממנו לשמור לו את המשקאות. מתברר שרוב בני הנוער קונים את המשקאות מכספי הוריהם – דמי הכיס והכסף לסרט ופיצה לעיתים מהווים דרך להתארגנות של מספר ילדים על מנת לקנות בקבוק משקה חריף. כמו-כן, מתברר שלא מעט הורים יודעים שילדיהם שותים משקאות והם אינם מעבירים מסר ברור לגבי התנהגות זו. העובדה שהורים מאפשרים לילדיהם לבלות בשעות הלילה המאוחרות ברחובות, לצאת בסביבות 12 בלילה לבילויים ללא ידיעה ברורה היכן ילדיהם נמצאים ומה הם עושים בזמן הבילוי הופכת לא מעט ממקומות הבילוי אזורים בטוחים לשתייה.

אם כך כיצד ניתן למנוע שתיית משקאות אלכוהוליים בקרב בני-נוער?

התשובה אינה נמצאת במקום אחד. כפי שמספר גורמים משפעים על שכיחות השתייה בקרב בני-נוער, כך גם קיימים מספר משתנים שיכולים לצמצם את היקף התופעה.

לקביעת מדיניות יש משמעות רבה. חשוב לחוקק חוקים המגבילים את שתיית בני הנוער. החוקים יאפשרו לרשויות האכיפה למנוע מבני הנוער לשתות במקומות ציבוריים. בישראל החקיקה אינה מתקדמת. שתיית משקאות אלכוהוליים בקרב בני-נוער אינה נחשבת לעבירה, בני-נוער יכולים לשתות בכל שעה ביום ובלילה ומכירת משקאות אלכוהוליים אינה מוגבלת למקום או זמן. כמו כן ניתן לפרסם את המשקאות האלכוהוליים בכל מקום אפשרי כולל בעיתוני נוער (פרסומות סמויות).

לגורמי האכיפה יש תפקיד לאכוף ושוב לאכוף את החוקים האוסרים מכירה של משקאות אלכוהוליים לבני-נוער או נהיגה תחת השפעת אלכוהול. לצערנו, מספר רב של עסקים ופיצוציות מתפרנסים מעבריינות. לעיתים אף מוכנים לקבל דוחות ולהמשיך לעבור על החוק בשל הרווח הרב שהם משלשלים לכיסם ממכירת משקאות אלכוהוליים. מדיניות מתקדמת ככל שתהיה, אינה יכולה להיות יעילה ומשמעותית ללא אכיפה.

למערכת החינוך יש תפקיד לקיים מניעה חינוכית. חשוב לזכור ששתייה של משקאות אלכוהוליים מתרחשת מחוץ לכותלי בית הספר, ולכן על מערכת החינוך להתמקד בהגברת המודעות לנזקי השתייה ולהקנות מיומנויות חברתיות שיאפשרו לנער/ה להתמודד במצבי לחץ.

קביעת מדיניות, אכיפה וחינוך הנם גורמים משמעותיים במניעה אך הגורם המשמעותי ביותר הוא ההורים. ילדינו יוצאים מהבית לבילוי וחוזרים הביתה לאחר מכן. כיום ברור יותר ויותר, שהגורם המשפיע ביותר על קבלת ההחלטות של הילד האם לשתות שתייה מבוקרת או לא, הם ההורים. חשוב שההורים יתעוררו כי בסופו של לילה (או תחילתו של בוקר) ילדינו חוזרים הביתה.

להרחבה יאיר אפטר – לחץ כאן

ובפינת המולטימדיה

סרטונים

קשר משפחתי חלק א

קשר משפחתי חלק ב

 

אלכוהול זה רע חלק א

אלכוהול זה רע חלק ב

אלכוהול ונהיגה

מד"א סכנות אלכוהול

תחקיר מצחיק

– 

תראו איך גם דרך ההומור אפשר להגיע לדברים נחמדים – ניסיתי עם תלמידים וזה עבד נפלא

עוד חומרים מצויינים

חיות ואלכוהול

– 

טיפ טיפה לחטיבת הביניים

כתבה אלכוהול ורצח

וכמובן בדיחה לסיום 

 – "כבוד הרב, מידי יום ביומו אני ממהר מאד בבוקר, ולכן- אני חוצה פס לבן, נוסע על 180, עוקף מימין, נוסע באדום…   בקיצור, הרב, האם לברך "הגומל" כל שני וחמישי, או לרכז את כל ה"הגומלים" לשבת?

 – "למד את הילדים שלך להגיד "קדיש יתום"…

 

 

 

 

 

 

פרק מיוחד ליום הזכרון

יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל

שיעורים והפעלות

1.       מרכז פיסג"ה רמת גן

2.       יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל

3.       מכללת קיי

עוד חומר מצויין שנשלח אליי ע"י הרב יגאל חבשוש למצגות וחומרי עזר נוספים: www.hemdatyamim.022.co.il
"חמדת ימים – הלכות שבת לתלמיד", אמנון פרנקל

נאומים מהעבר

4.       דברי נשיא המדינה למשפחות השכולות – 

5.       דברי ראש הממשלה למשפחות השכולות – 

6.       דברי הרמטכ"ל למשפחות השכולות – 

7.       דברי הרב ערוסי למשפחות השכולות – 

8.       אל מלא רחמים – 

סרטים על חיילים שנפלו

9.       רס"ן רועי קליין – דברים שסיפרה אישתו – 

10.   רס"ן עמנואל מורנו – 

11.   סרן נחמיה כהן – 

12.   דברי מרים פרץ על שני בניה שנפלו במערכות ישראל – 

13.   מרים פרץ בראיון מרגש – http://www.youtube.com/watch?v=sEI1r17nQLA&feature=related

14.   ואי אפשר שלא לבכות מהקטע הבא 

15.   עופרת יצוקה "סרט של אמונה" – לחץ כאן

שירים סיפורים ותמונות

13.   תזכרו אותי – 

14.   שיר לזכרו של רועי קליין ה' יקום דמו – 

15.   סרטון הרעות – 

16.   ערוץ מאיר על מבצע אנטבה – 

חלק א – http://www.youtube.com/watch?v=wlXnFUQ33ig

חלק ב – http://www.youtube.com/watch?v=n4XV3NUYOKQ

16.   יהדות ומלחמה – לחץ כאן

 

17.   ארים ראשי – 

וכדרכי בקודש אני חייב לסיים בכמה סרטונים מצחיקים שיעבירו אתכם לפרק המיוחד על יום העצמאות שישלח בהמשך השבוע

18. קבצי וורד:

שקית התפילין

קיומו של יום זיכרון כללי לחללי צה

על%20סדר%20היום%20-%20יהודה%20עמיחי[1]

טקס

דביר עימנואלוף

איך משמרים זכרון

ועוד קובץ אודיו. הפריצה לעיר העתיקה

 

19.   טקטיקה שונה – לחץ כאן

 

20.   חייל דתי מקבל עונש – לחץ כאן

ולסיום

 

 

פרק מיוחד ליום העצמאות

פרק מיוחד ליום העצמאות

שיעורים והפעלות

·         http://www.education.gov.il/moe/hagut/atsmaut.htm

·         http://kaye7.school.org.il/azmaout1.htm

 

מספר סרטונים ליום העצמאות

1.       מתוך הסדרה ארץ מולדת.  השנים 1948-1954  לחץ כאן

2.       מדינה מיוחדת – לחץ כאן

3.       קצת על הסכסוך הערבי ישראלי – לחץ כאן

קצת על הסכסוך הערבי יהודי

4.       קטע מהכרזת המדינה – לחץ כאן

5.       אז מה מאחד אותנו כעם – לחץ כאן

6.       סרטון הסברה מצויין על ישראל – לחץ כאן

כמה קטעים שנונים ונוסטלגיים

7.       קטע שנון ויפה של יורם טהר לב  על מדינת ישראל – לחץ כאן

8.       חידון התנ"ך מהסרט  – לחץ כאן

9.       קטע על העולים מהסרט לול – לחץ כאן

10.   קטע על העולים מהסרט סלאח שבתי – לחץ כאן

11.   קטע נדיר של הרב עובדיה זצ"ל המדבר על חשיבות ההודאה ביום העצמאות. לחץ כאן 

12.   קטע מצחיק ונוסטלגי "תחי מדינת ישראל" לחץ כאן

ומי שמעוניין זהו זה יום העצמאות – http://www.youtube.com/watch?v=-XWDwuwdoFM

 

הלכות יום העצמאות

מצוות צליית קרבן החג "שה איש לביתו", וחובה על כל משפחה למנות ממונה על הבשר ולהלבישו בגופיה וזוג כפכפי אצבע. ושמעתי כי במקצת קהילות צפונבון משפדים מיני גבינות וצולים אותן תחת לצלות בשר על האש.

1. בימי דוד בן- גוריון, כשנתקבצו כמה משוגעים להכריז על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, ועמדו שכניהם ללמדם שחייה בים הגדול, עמד להם הקב"ה בעת צרתם, רב את ריבם, לחם את מלחמתם, ונתן ערבים ביד מעטים, וקבעו יום ה' באייר זה להודות ולהלל לדור תש"ח.

2. "יום העצמאות" על שום מה? על שום עצמאותנו, שעומדים אנו בזכות עצמנו, בלא שנצטרך לפרנסה זה לזה (אלא לעמותות הצדקה) ולא לעם אחר (חוץ מאמריקע), ובנינו במו ידינו מדינה לתפארת ומגדלים כעורים שראשם בשמיים (הולילענד בלע"ז) אשר עיני אלה המפקחים על היתרי בנייתם טחו מראות את כיעורם, כדכתיב: "והשוחד יעוור עיני פָּקַחִים".

3. זריזין מקדימין למצוות, ועל כן נהגו הרשויות להתחיל לתלות דגלים ברחובה של עיר שלושים יום קודם החג. פתח רבנו תם ואמר: ראו מה נאים מעשיה של רשות זו, שתולה דגלים בכל שדרה ועל כל עמוד חשמל רענן. נענה ר' ארנונה ואמר: כל מה שתלו – לצורך עצמן תלו, שבצד דגלי המדינה תלו דגלים עם סמלי הרשות המקומית, ופעמים הרבה נראים דגלי אותה רשות הרבה יותר מדגלי המדינה, עד שבטלים דגלי המדינה בשישים.

4. כל החומרים כשרים לעשיית הדגל ובלבד שיוכל להתנפנף ברוח מצויה, ובדיעבד יוצאים ידי חובה גם בדגל סטנדרטי מניילון זול המחולק חינם אין כסף עם עיתוני יום העצמאות, יחד עם דמות איקונין של גדול הדור הרב אלוף (רמטכ"ל בלע"ז). ושמעתי כי בשנה זו ציווה שר הביטחון שדמות האיקונין של הרמטכ"ללה מעצמה טרם שיחלפו ארבע שנים לכהונתו, וכי יצא עליו קצף גדול בשל כך (ספרעיי שלג בלע"ז).

5. יתלה הדגל במרפסת הפונה לרשות הרבים, כדי לפרסם הנס. מצווה להרבות בנוי מרפסת ולקשטה במיני שרשרות עם סמלי חילות צה"ל ודגלי ישראל כחול-לבן תוצרת צ'יינה. המהדרין תולין שרשרת נורות צבעוניות של כריסטמעס, והמהדרין מן המהדרין תולין את אותן מנורות כשהן מסודרות במתכונת מספר שנות המדינה. לעניין נוי מרפסת אין שיעור, ואחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוון ליבו להתחרות במרפסת של השכנים.

6. מנהג היאפים במגדלי גבעת שמואל שלא לקשט מרפסותיהם כלל, אלא ממנים את ועד הבית שליח לדבר מצווה כדי שירכוש דגל אחד ענק ויתלו לאורך הבניין כולו, מן המסד ועד הטפחות, בבחינת הגודל כן קובע.

7. תחילה נהגו ישראל להרכיב דגלים גם על גבי מרכבותיהם, ונתחכמו לעשות מיני פטנטים מפוקפקים לתפיסת הדגל בין החרכים של חלונות ודלתות הרכב, ואף נהגו להעמיד תינוקות של בית רבן שימכרו דגלי פטענט אלה בכל צומת ותחת כל רמזור רענן. משנתרבו חרדים הסוברים כי דין הדגל בתלוש דווקא, ונתמלאו הרחובות ברכבים שעליהם גדם הדגל בלבד, החלו ישראל להמיר את דגלי הפטענט במיני מגנטים הנדבקים לצידי הרכב, אשר ניתן להסירם בקלות באם נצטרך לעבור בערים מוקפות חרדים. ייזהר מלהדביק את דגל המגנט בצידי החלק האחורי של הרכב, מחשש מראית עין, שמא ייראה הדגל כמדבקת ליסינג, ואינו יוצא ידי חובת פרסומי ניסא.

8. אין להתפלל תפילת ליל יום העצמאות מתוך סידור, אלא מתוך חוברת המחולקת על ידי המפד"ל והאיחוד הלאומי מדי שנת בחירות. וכיוון שנהגו אותן מפלגות להדפיס את מצעיהן ותמונות ח"כיהן באותן חוברות, לא נשתייר מקום אלא לשברי פסוקים בלבד, ולא לתפילת ערבית עצמה, ורבה המבוכה.

 

9. במקצת קהילות נהגו מנהג מגונה להתקוטט ולריב אם לומר הלל שלם או בדילוג, אך ברוב הקהילות לא נהגו להתקוטט ולריב על זוטי דברים, אלא תחת זאת נהגו להתקוטט ולריב אם לומר הלל עם ברכה או בלי ברכה – וכל קהילה תתקוטט כמנהג אבותיה. עוד נהגו גבאי בית הכנסת לקשטו במיני סרטים כחולים ולבנים, ולארגן הרצאה של אלוף במיל' בענייני דיומא.

10. מייד בתום תפילת ערבית ירוץ לביתו כדי לחזות בסופו של טקס פתיחת אירועי יום העצמאות, למען לא יפספס מלחזות בטובי לוחמינו האמיצים עומדים כנחנחים במתכונת סמל המדינה, דגל המדינה, ומספר שנותיה. ושמעתי כי דמות צורות משונות יש לו לרס"ר בטבלא שבקיר לשכתו בהן מעמיד את החיילים המסכנים מדי יום העצמאות, ונהנה מאוד מעצמו.

11. נהגו ישראל לצאת לזבח ולקטר בבמות בליל החג. ועל מה מקטרים? על שמתחיל הערב בהופעה משמימה של להקת מחול מקומית, ורק משנתייבש הקהל כדבעי מביאין את "האומן המרכזי" כדי שישיר שני שירים, ייטול מחצית מתקציב העירייה, ויעבור לבימה הבאה. כלל נקוט בידך: ככל שגירעון הרשות המקומית גדול יותר ועניי העיר מרובים, כך תשפוך היא יותר כסף על "האומן המרכזי". מייד בתום ההופעה שורפין את שארית תקציב העירייה בזיקוקי די-נור.

12. תחילה נהגו ישראל להכות זה בזה בפטישי פלסטיק המצפצפים ארבעים מלקות חסר אחת. בימינו, כשמהדרין ישראל להכות זה בזה עד אין מספר גם בשאר ימות השנה, פסק המנהג.

13. לאחר שיתפלל שחרית וישמע את ההלצה הקבועה על הפטרת "עוד היום בנוב ינופף ידו", יחל בהכנות לצליית קרבן החג. ועל מה נצלה? על מזבח רבוע או מעוגל ועליו אסכלה רותחת שתחתיה גחלים לוחשות (מנגל בלע"ז). מהיכן מדליקין המנגל? מגן סאקר ליער בן שמן, ומיער בן שמן לפארק הירקון, ומפארק הירקון לכל מדשאה פנויה ואי תנועה קטנטן, עד שהיה רואה כל ישראל לפניו כעמוד עשן.

14. מצוות צליית קרבן החג "שה איש לביתו", וחובה על כל משפחה למנות ממונה על הבשר. עוד נהגו ישראל למנות גם משנה לממונה, כדי שיעוץ לממונה שלל עצות אחיתופל. טרם שיחל למנגל, יפשוט הממונה את בגדי החג, יטבול ויסתפג, ויביאו לפניו גופיה קרועה בכתף, מכנס שרברבים הקטן על מידותיו, וזוג כפכפי אצבע – שעבודת יום העצמאות בבגדי לבאנט.

15. ידליק הפחמים איש כמנהג אבותיו, שרבו המנהגים והעצות בעניין זה, ולצאת ידי כולם אי אפשר. במה מדליקין ובמה אין מדליקין? מדליקין בחומר בעירה נוזלי המושפרץ מבקבוקון פלעסטיק, בקוביות נפט לבנות שאינן מתכלות לעולם ואין איש יכול לעמוד מפני ריחן, ובפחמים יוקרתיים מצופים חומר דליק.

16. יש לצאת בכל תוקף כנגד מנהג הרפורמים המנסים להכניס "מודרנה" לדת קודשנו העתיקה, ותחת לעשות "על האש" עושים הם "בר בי קיו", על גבי "גריל גז יוקרתי", וצולין נתחי אנטרקוט מידיום-וול כשהם לבושים בחליפות ועניבות, ואינם מנפנפים כלל. ועוד שמועה שמעתי כי במקצת קהילות צפונבון משפדים, אוי לאוזניים שכך שומעות, טופו ומיני גבינות וצולים אותן על אותם גרילי גז תחת לצלות בשר על האש. ונראה בעיני ששמועה זו סתם לשון הרע היא, או דבר שחוק והלצה, שאיני יכול לצייר בנפשי מעשה נבלה כגון דא בעיצומו של חג.

17. הכל כשר לנפנוף: קרטון מקופל של שישיית קולה, קרש חיתוך ירקות, ואף מגשית הקרטון של הכנפיים. מנהג יפה נהגו ישראל לנפנף בכמין יעה שטוח עשוי פלעסטיק צבעוני הנמכר ב"הום צנטער" כ"נפנף" בדמי קנים בזול. כיצד ינפנף? שבע ימינה ואחת שמאלה, ולא יתכוון לנפנף לא למעלה ולא למטה אלא כמצליף. בזמן שהממונה מנפנף, ימרס המשנה לממונה במשרת הפרגיות, ויעיר לממונה כי נפנופו אינו נפנוף.

18. משמילא כרסו בש"ס (שישה סטייקים) ופוסקים מלהביא לו עוד קבב, ישאיר את כל הלכלוך במקומו מחשש טלטול ביום טוב, ויחזור לביתו לצפות בטלוויזיה. כל שלא ראה שלושה סרטים אלה ביום העצמאות לא יצא ידי חובתו: גבעת חלפון אינה עונה, השוטר אזולאי, צ'רלי וחצי. יש אומרים: אף חגיגה בסנוקר ודיזנגוף צט'. מי שאין בביתו טלוויזיה, יאזין ברדיו למערכונים של הגשש החיוור, ולכרוז המודיע מדי חמש דקות כי מוזיאון חיל האוויר בחצרים נמצא רק חמש דקות מבאר שבע (ומשום מה נמנע אותו כרוז (טרנר בלע"ז) מלהזכיר שבאר שבע נמצאת כשעה וחצי מתל אביב).

19. בבוקרו של החג מוציאין מן הבוידעם את אבשלום קור ומנערים אותו מן הנפטלין, למען יוכל להנחות את חידון התנ"ך. מאי חידון התנ"ך? מלקטים תינוקות של בית רבן מרחבי התפוצות, ומציקים להם בסבבי שאלות זהות ושאינן זהות, ואף בשאלת השאלות של ראש הממשלה, עד שמקרקס הנציג מישראל את זאטוטי התפוצות העילגים. והנה, בעודי חופף את ראשי בערב שבת האחרון, בא אדם ושאלני מה דין שאלת ראש הממשלה במקרה בו אחד מאותם זאטוטים הוא בנו של ראש הממשלה? ודחיתי אותו באמת הבניין שבידי, שאין עסקינן בסוגיות דמיוניות ובלתי מסתברות כגון דא. מנהג יפה נהגו ילדי ישראל לתקוע יתד לחג הבא ולאסוף את בדיחות הקרש של אבשלום קור למדורת ל"ג בעומר.

20. בין שקיעת השמש לצאת הכוכבים, מזמנים את גדולי ישראל לאולם אחד בירושלים ומחלקים להם את פרס ישראל, איש איש בתחומו. וכיוון שהאירוע משמים ומשעמם אף יותר מחידון התנ"ך, ממנים בכל שנה מקרב הזוכים נודניק תורן שתפקידו להתראיין שבעה ימים לפני הטקס לעיתון, ולבוז למדינת ישראל בריש גלי. ומקווים המארגנים שכך אולי יתעורר דיון אם ליתן לאותו האיש את הפרס או לא, ואגב כך עוד עשוי מישהו לצפות בטקס – ואין הדבר עולה בידם.

 

בהצלחה..

 

 

 

 

 

פרק מיוחד ליום השואה

יום השואה

 

נאומים ליום השואה

1.       ביבי נתניהו – http://www.youtube.com/watch?v=p7OS39FAQNA

2.       הרב לאו בטקס חסידי אומות העולם – 

3.       הרב לאו בטקס יום השואה – 

4.       הרב לאו מספר על משפחתו – לחץ 

5.       האפיפיור בטקס ביד ושם – 

6.       הנשיא אובמה ביד ושם –  http://www.youtube.com/watch?v=4NWKYLMF67w

 

7.       הרב עמיטל – איך התפללו לאחר השואה – 

8.       סיפורו של הרב עמיטל – http://www.youtube.com/watch?v=JPxq_p8L-MM

סרטונים ליום השואה

9.       עדות הילד מתעלות הביוב – 

10.   עדות – 

11.   עדות – 

12.   עדות במשפט אייכמן – http://www.youtube.com/watch?v=4PvJWXPFgfI

13.   חינוך בשואה – 

14.   עדותו של יואל פייגרסון – 

שירים ליום השואה

15.   אלי אלי – http://www.youtube.com/watch?v=wguCjA3F0MQ

16.   כינור העצב – ששי קשת  http://www.youtube.com/user/NilitzikChen?v=QIO9LW3h52w

17.   זכרונות א – http://www.youtube.com/watch?v=ggO7Bk1hh3Y

18.   זכרונות ב –  https://www.youtube.com/watch?v=1swrFi8sOK8

עוד סרטונים

19.   אמונה בתוך משבר – רובין ויליאמס והרב אבינר – 

20.   שיחה בשניים – יאיר לפיד ושלמה ארצי – 

מאמרים:

21.   מאמר "מנהיגות רבנית בשואה"לחץ כאן

22.   ההנהגה הדתית בגטו לודזלחץ כאן

23.   עליונות המוסר היהודי בשואהלחץ כאן

מספר סרטונים ושירים שחייבים להכניס לטקס יום השואה

24.   שמע ישראל – שיר מרגש ביותר של יעקב שוואקי המבוסס על סיפור אמיתי – לחץ כאן

25.   יזכרם – יעקב שווקי לחץ כאן

26.   יזכרם – שירו של מרדכי בן דוד – לחץ כאן

27.   הבט משמים וראה – שיר מרגש לזכר שישה מיליון. ביצוע מרטיט לבבות של עובדיה חממה, שולי רנד ודוד פרידמן. – לחץ כאן

עוד קבצים חשובים

שואת_העם_היהודי_ולא_שואת_יהודי_אירופה_הרצל_ובלפור_חקק

סיפור מקסים המפה שהפגישה

התפוח שהציל את חיי

01shoa_mavo

שואת יהודי צפון אפריקה

ילדים בשואה

חוברת ליום השואה

הצעה לטקס ליום השואה מנהל חברה ונוער

chemed28

בהצלחה

 

פרק מיוחד לחג הפסח

בס"ד

פרק מיוחד לחג הפסח

"כל השנה היין עשוי להפוך אותנו שיכורים, אבל בליל הסדר אנחנו שיכורים מחירות". כך כותב הרב שלמה קרליבך (מתוך הגדת פסח עם סיפוריו של הרב) אנחנו יודעים שבחרת בנו להראות לעולם מה זה חירות. חירות אין משמעותה – שאני יכול לעשות כל מה שאני מתאווה. חירות פירושה לעבוד את ה', לתקן את נשמתי, לעשות את העולם שלם.

יין-העינב צריך לעבור כל-כך הרבה עד שהוא הופך ליין. כשסוף סוף הוא יין, הוא כל כך נהדר. אנחנו צריכים לעבוד כל-כך הרבה, כדי להגיע למקום שאנחנו צריכים להיות בו. אם הייתם שואלים את העינב באמצע התהליך, הוא היה אומר : "אתה יודע מה עובר עלי,כולם דורכים עלי. פעם הייתי כל-כך יפה, תראה מה קרה לי עכשיו?" אבל אני היתי עונה לעינב, "חכה קצת, עוד מעט , עוד מעט…."

מוסיפה לנו רבקה הירש עוד ראיה נוספת בנושא ליל הסדר. כמה משמעויות ועוצמות תלויות בלילה הזה. לילה של אהבה. לילה של קשר. כמה סמלים נמצאים שם על מה שיהיה ועל מה שעתיד להיות.

זה הלילה בו אנו עושים סדר בדברים. הלילה שנועד בשביל הילדים. זהו לילה בשנה שבו אנו עומדים על מהותנו כעם, על הדרך שעברנו ואילו ערכים אנחנו מנחילים. כך גם כל אחד ואחת אנו יכולים לחשוב על זמן שבו אנו מתרוממים מעל היום יום, מעבר לצחצח שיניים ולתפקד כמו שצריך, מעבר לכך שהילד יעמוד בציפיות. למצוא את הזמן בו אנו מתעמקים במה אנחנו באמת רוצים להגיד. איזה מסר וסיפור אנחנו מספרים לו על עצמנו ומה היינו רוצים שהוא ילמד מכך. מה החזון שלנו כבני אדם, לפי אילו ערכים אנחנו פועלים. ליל הסדר גם מלמד אותנו את הדרך,  אם רוצים לעסוק בחרות הגדולה, לשמר אותה עלינו לעשות זאת בסדר… שלב אחרי שלב, לבנות נדבך על גבי נדבך.

רבי שלמה קרליבך אומר על המצה שזהו אורו של הקב"ה שיורד ישר לקישקעס שלנו.  אין שם צמצום האור. הלחם אותו אנו אוכלים כל השנה, החמץ הוא לחם מעוצב- זה מתוכנן ויש שם זמן התפחה. אלו הם החיים שלנו מהונדסים, מסוננים על ידי המחשבות שלנו, הבחירה שלנו והעבודה שלנו. המצה היא האור, הפשטות בלי המסננים שבנינו לנו.

הלילה הזה מלא במשמעויות משפחתיות, במפגשים לעיתים לחוצים, במחויבויות. לחלקנו הלילה הזה מלא בבדידות.

הלילה הזה אנחנו פשוט נלמד לאהוב, לילה אחד בו אנו חייבים לאכול מצה, ללכת עם הפשטות, בלי כל מה שצברנו ועיצבנו וניפחנו. הלילה הזה אנחנו מאפשרים לכל דכפין ……פותחים את הדלת ואת הלב… יוצאים מחיינו המעוצבים, המגוננים, אל היחד, אל המהות הפנימית ואל האחר…

כמה קשה לנו לעיתים, להרגיש באהבה של האחר או באהבה שלנו לעצמנו. כמה קשה לנו פעמים רבות פשוט להיות. במקום הכי בסיסי אני מול עצמי במראה. ליל הסדר הוא זמן קדוש מאוד. זהו זמן של אנשים שעזבו הכול.  כי גם אם זה היה קשה וממרר, זה היה ידוע, בטוח. הם הלכו על סמך הבטחה בלבד, לבנות אל עתידם.

בכל אחד ואחת מאיתנו יש הבטחה כזו, שאפשר, שאם נהיה אמיתיים, נסמוך על האפשרות ונדע שבפחות אנחנו לא מסתפקים, גם אנחנו יכולים להיות שם…..

הלילה הזה אחרי שניקינו ועבדנו, מאפשר לנו לקבל אור גדול…. אז לשים לב שאנחנו לא מגיעים יותר מידי סחוטים ולא נוכל לקבלו.

שיהיה לנו פסח שמח וכשר. ליל סדר בפשטות שבו נספר, נהיה אחד עם השני ונצליח להרגיש בני חורין. זהו אנחנו יוצאים ממצריים.

רבי שלמה קרליבך מביא רעיון נפלא ליל הסדר: אם מישהו כתב ספר, יומן, כדאי לשים אותו על השולחן. זה ה"רכוש הגדול". זוהי יציאת מצריים עם כל מה שלמדת, בימי העוני, קושי, או הרפתקאות שעברו

בכ' באדר, חל יום השנה לפטירת הגאון ר' שלמה-זלמן אוירבך זצ"ל. באווירת הימים שבין פורים לפסח הנה סיפור אודותיו שוודאי יסייע בידינו בימי ההכנה הקדחתניים שלפני הפסח להגיע לאיזון נכון בין דברים שבין אדם למקום ודברים שבין אדם לחבירו.

אחד הסיפורים הנוגעים ביותר ללב היה מנהגו של ר' שלמה-זלמן להטריח עצמו ולקנות יין מ"חנותה" של האלמנה מֶערקֶה זלוטניק עליה השלום בערבי פסח. ר' שלמה זלמן נהג כך עשרות בשנים, אך כשמֶערקֶה זָקנה החל מנהגו למשוך תשומת-לב. ומדוע? משום שמֶערקֶה שקיבלה מדי שנה בהתרגשות מחודשת את הפוסק הגדול הקונה לפסח רק אצלה, הסתירה ממנו את העובדה שבעצם זה מכבר שכמעט ואינה מוכרת יין, מפאת גילה המתקדם ורק לכבודו היא ניקתה את האבק מן המדפים המיושנים והזמינה כמה ארגזי יין… ובאמת: כיצד יכולה היא להרשות לעצמה להפסיד את מאור-פניו של הקונה היחיד והמיוחד שלה? ור' שלמה-זלמן לא איכזב מעולם. מדי שנה בשנה היה ממשיך לבוא, ואף הוא מסתיר ממנה מידע מסויים: בביתו יש עשרות בקבוקי יין, אותם קיבל כמשלוחי-מנות לפורים… מֶערקֶה הייתה מצפה לבואו בכיליון עיניים. בעת שהותו בחנות היא הייתה מהלכת סביב בחרדת קודש ומפני כבודו הייתה יוצאת ומציצה מן החדר הסמוך אם סיים לבחור את היינות. היא עשתה זאת גם כדי שלא יחפש אותה כשירצה לשלם, אך בעיקר כדי לקבל את ברכתו האישית והלבבית של גדול-הדור שלכבוד פסח, בו דרישות הכשרות מחמירות, סומך הוא אך ורק עליה… ר' שלמה-זלמן היה בוחר כדרכם של קונים, משבח את טיב היין וקונה 4-5 בקבוקים לליל הסדר. לבסוף, היה מברך אותה בחיוכו הלבבי ועושה למֶערקֶה האלמנה חג שמח עמוק עמוק בלב…

מי אינו רוצה להיות שותף למעשה כה נעלה? אדם קורא סיפור שכזה ובליבו עולה מיד הרהור: אה, אם יזדמן לי מעשה מעין זה הרי שלמדתי מר' שלמה-זלמן כיצד לנהוג. אך, כדאי להדגיש: כשקוראים סיפור מעין זה בספר הוא נראה כלקוח מארץ האגדות… מעולמם הנפלא והטהור של הצדיקים שכל כך היינו רוצים לחיות בו. הבעיה היא שכאשר יוצאים מעולם קסום זה אל עולם המעשה, מגלים שלא הכל כה פשוט כמו בסיפור… אדם רוצה באמת להיות כר' שלמה-זלמן ולשמח סבתא או איזו דודה אלמנה בערב החג, אך מגלה לפתע ש"בדיוק כרגע" אין לו זמן… שממש כעת הריהו חייב ללכת ל… אה, לוּ הייתה לי אפשרות כמו לר' שלמה-זלמן הייתי רץ בשמחה אל הדודה. אלא שר' שלמה-זלמן, כך מתברר, חי בעולם הדומה להפליא לשלנו… לשלי ושלך… ברגע של גילוי-לב סיפר אחד הנכדים על מה שהיה מתרחש מאחרי הקלעים של "סיפורי מֶערקֶה" המרגשים:

אדם רוצה באמת להיות כר' שלמה-זלמן ולשמח סבתא או איזו דודה אלמנה בערב החג, אך מגלה לפתע ש"בדיוק כרגע" אין לו זמן… שממש כעת הריהו חייב ללכת ל…

"בשנים האחרונות של סבא היה זה ממש לא פשוט ללכת למערקֶה… גופו היה חלש מאוד, ובימים שלפני פסח נוצר לחץ אדיר של שאלות הלכתיות שהופנו אליו מכל רחבי תבל: אנשים פרטיים, מפעלים, רשתות-שיווק וועדי-כשרות. לכולם יש שאלות של "הרגע האחרון ממש" ושל הפסד כספי אדיר, ובתוך כל הקלחת הרותחת הזו: הולכים למערקה.

אגיד לך את האמת… היינו מתחננים לפניו: "סבא, די; קנית אצלה כל השנים אבל אין לך עוד כוח לזה. אין לך רגע פנוי. אנחנו נלך לקנות אצלה. נאמר שאתה שלחת אותנו. כשכל תחנונינו לא הועילו, מישהו אפילו 'רמז' לו פעם שהחנות של מערקה בעצם לא כל כך פעילה כבר… ושאולי זו רק טירחה בשבילה, אבל סבא עשה עצמו 'לא מבין'. הוא התעקש ולא ויתר על כך שילך אליה בכל שנה לשמח אותה באופן אישי".

יש הסבורים ש"עולמם של צדיקים" הוא עולם מופלא שברא ה' ושרק לצדיקים שמורה הזכות לבוא בשעריו. אך הדברים ששמענו מאחורי הפרגוד מפי הנכד מבהירים לכולנו שהצדיקים הם-הם שבונים את עולמם המופלא בעשר אצבעותיהם.

אנסה לתת גם כיוון חדש לסוגיית ארבעת הבנים ע"פ תורתו של הרב קרליבך

כנגד ארבעה בנים

כתוב בתהילים: "להגיד בבוקר חסדך ואמונתך בלילות." "להגיד בבוקר חסדך" – זה כשהשמש זורחת, והכול יפה, לא קשה לספר  לעולם כמה נהדר הוא השם. "ואמונתך בלילות" – מה אתה עושה כשהלילה מתארך כל-כך? אתה פשוט צריך להחזיק מעמד, להמשיך להאמין.

לרבי אלכסנדר יש הסבר הרבה יותר עמוק. שמעתי מהחסידים שלו שהוא סיפר אותו בגיטו ורשה. וזה מה שאמר: "לא כתוב, אמונתי [בך} בלילות. זה לא מה שמחזיק אותי בחיים בלילה. כתוב 'אמונתך'. הדרך שהשם מאמין בנו מעניקה לנו חיים. כשהלילה חשוך כל-כך וארוך כל-כך, מה שמחזיק אותי בחיים הוא שאני זוכר כמה השם מאמין בנו. הוא מאמין, שנביא את היום הקרב, את יום המשיח".

אני רוצה לספר לכם על ארבעת הילדים. יש ילדים טובים, כמה מהם הכי טובים, כמה פיקחים, וכמה לא כל-כך פיקחים. בליל הסדר אנחנו מתחילים לראות עד כמה השם מאמין בכולם. לפעמים אתם רואים אנשים צעירים שהם קצת משוגענע. ואתם יודעים למה? בגלל שאף אחד לא האמין בהם. כל-כך קל לעזוב את הדרך הטובה כשאף אחד לא מאמין בך. רבותינו הקדושים אומרים לנו שהחכם, הילד הפיקח, יפה מאוד כל עוד אתם חושבים שלהיות פיקח זה הכי חשוב בעולם. לחכם יש הרבה שכל, הוא צריך ללמוד. אבל אולי כדאי להפסיק להיות רק איש השכל? אולי כדאי לטעום את האפיקומן, לטעום את מעמקי החיים, להרגיש רגש עמוק, ולעבוד עימו את השם. הפיקח לא רחוק מהרשע. מי, אתם חושבים, הוא הילד הרשע? זה אותו ילד שאף פעם לא אמרו לו כמה הוא קדוש.

והנה דברי התורה הנהדרים של הבעלז. ובהגדה כתוב על הבן הרשע: "ואף אתה הקהה את שיניו". זה שובר קצת את הלב – בכל זאת הוא בא ויושב בסדר, הוא לא היה צריך לבוא בכלל. המלה "רשע" מורכבת משלוש אותיות. האותיות החיצוניות הן רי"ש ועי"ן, המרכיבות את "רע". אבל האות הפנימית היא שי"ן. ומה פירושה? שלושת הקווים של שי"ן הם סמל לאברהם, יצחק ויעקב. אם השי"ן, עם שלושת הקווים שלה, היא בתוך הרשע, זה אומר לך שכל יהודי בעולם קשור לאבותינו. הפנימיות שלו, הנשמה שלו, קשורה אליהם. אז אנו אומרים לאבא: "הקהה את שיניו – את השי"ן שלו." אם אתה רוצה לחנך את הילד הזה, תפריד ותשחרר את השי"ן שלו. הוצא את מהותו הפנימית הקשורה לאבותינו החוצה. תן לו אומץ. הגד לו שלא יגרום לך לחשוב שאינו קדוש, כי אתה יודע שהוא כל כולו קודש.

התם, הילד הפשוט, הוא דבר אחר לגמרי. התם כשמו כן הוא: הוא מושלם. הוא רוצה להכיר את המעמקים הכי עמוקים של כל דבר.

בעברית אנו אומרים "זה" ו"זאת". "זה" פירושו משהו, שאפשר להצביע עליו. ו"זאת" פירושה כאילו שהוא חשוך, אבל אני יודע שהדבר ההוא – השי"ן – נמצא שם בחושך. "הראה לי את המעמקים הכי עמוקים שמאחורי כל דבר," אומר התם. אני מספר לו, "השם יראה לך אותם. השם הוציא אותנו ממצרים. יש אורות עמוקים שרק השם יוכל לתת לך."הבן האחרון, זה "שאינו יודע לשאול", לא יודע איך לשאול שאלה. הוא כל-כך שמח שהוא חי, כל-כך שמח להיות יהודי. הוא אומר שהוא רוצה הכול. אבל אפילו אם אין לו כלום, הוא בכל-זאת שמח. "את פתח לו": השם יפתח לו את כל השערים. הלילה השם פותח את כל השערים.

אני מברך אתכם שהסדר שלכם יהיה כולו יופי ורגשה. ותדעו בבירור: בליל הסדר, השם שולח מסר להורים: "הכול תלוי בכם; אתם ההורים, הם הילדים שלכם. תסתכלו עלי, הסתכלו אל השם." מה זה השם? אבא שמשגיח על ילדיו.

לפעמים ילדינו כועסים עלינו כי לא הענקנו להם די אומץ. לפעמים הם שואלים-מאשימים, "למה נתתם לנו רק מילים, למה לא נתתם לנו לטעום את הטעם ממש?" הרשע שואל, "למה אף פעם לא אמרת לי כמה קדוש אני יכול להיות?" התם אומר, "אני כל-כך שמח שלימדת אותי שהחיים כל-כך מושלמים, שהיידישקייט כל-כך מושלם. אבל אני לא רוצה לחשוב תמיד רק מחשבות פשוטות, שהכול מושלם, ולא לדעת איך ולמה. אני רוצה יותר מזה." זה "שאינו יודע לשאול" שואל: "האם היידישקייט זה רק לשאול ולבקש כל הזמן, או שזה משהו עם הרבה יותר עומק?" בליל הסדר ניישב את כל זה. אני מברך אתכם, שתשבו, בעלים ונשים וילדים, יחדיו, עם הרבה שמחה, והלוואי שתרגישו בכל רגע ורגע את הגאולה האמיתית והעמוקה ביותר.

ובמקום בדיחה נסיים בהלכות מעניינות

נספח = הלכות ספונג'ה

א. הימים שבין חג הפורים לבין חג הפסח נקראים ימי "בין הממתקים", שבהם מאביסים את הילדים בשיירי משלוחי המנות, מבלי להקפיד על אבות המזון כלל, עד ששואלים הילדים מה נשתנה החודש הזה, שבכל השנה אנו אוכלים שאר ירקות, והחודש הזה כולו מגדים.

ב. ימי הניסן ימי פורענות הם לישראל, שבתקופה זו רבו מקרי האלמנות החולניות, היתומים שחובותיהם השתרגו, והחולים שזקוקים להשתלה דחופה של כסף בחשבונם, כפי שמעידות עשרות מעטפות השנור הסותמות את תיבת המכתבים בימי ניסן.

ג. מנהג טוב להרבות במלאכת הגניזה ועל כן נהגו כל בתי העסק בישראל, למקטן ועד גדול, לחלק בדיוור ישיר עשרות הגדות של פסח מדי שנה, ובמיוחד החמירו במצווה זו חברות הביטוח והבנקים, המחלקים שלל הגדות מצוירות בידי בעלי מוגבלויות כדי להצטייר כצדיקי הדור.

ד. היוצא בימי ניסן ורואה אילנות שלבלבו יברך "ברוך שזיכני להסתובב בחוץ במקום לנקות לפסח". וטוב שימציא לבני ביתו סיפור כיסוי הולם שמא ייתפס בקלקלתו ויברכו עליו ברכת "שברא אילנות טובים להכות בהם בני האדם". ה. מתחילין את ניקיון הפסח במדפי הספרים המאובקים, ומסיימין במיקרוגל שבמטבח בדקה התשעים. יאבק את ספרי הילדים תחילה ואת ש"ס החתנים באחרונה, שתדיר וממש אינו תדיר – תדיר קודם.

ו. יש המכשילים את ישראל באמירת "אבק אינו חמץ", ומתירים שלא לנקות גגו של ארון שגובהו מעל שלושים טפחים. ובדידי הווה עובדא שניקיתי גגו של ארון ומצאתי שם ביסקוויט חצי אכול. ויש אומרים שביסקוויט זה הגיע לאותו מקום בניקיון הפסח של שנה שעברה, עת סעדתי את ליבי בביסקוויט באמצע ניקוי גגו של אותו ארון.

ז. מייד לאחר שיסיים לנקות התריסים מבחוץ בסנפלינג ללא חבל, יברך ברכת "הגומל" ולאחריה ברכת "משיב הרוח ומוריד הגשם" שכן מובטח הוא שיירד גשם מאובק על התריסים הנקיים בתוך שלוש שעות זמניות. ויש אומרים שזהו מקורו של מנהג ריקוד הגשם בקהילת האינדיאנים, שסיימו לנקות את האוהל בערב הפסח, ורקדו משמחה, ונתרטבו מייד בגשמי ברכה. וטוב היה עושה חוני המעגל לו היה מנקה תריסיו תחת לצייר עיגולים בחול. ח. תחילה נהגו ישראל לנקות את רכביהם בעצמם. משהתפנקו ישראל, נוהגים הם לזכות את תחנות הדלק במצוות הניקוי. הלוקח רכבו לניקוי, טוב שיצטייד בבקבוק מים קרים, ויתיז חצי לוג מים על פניו ההמומים של שוטף המכוניות המביט בזעזוע עמוק על איזור הבוסטר של הילד.

ט. בקומו משולחן האוכל יקפץ על רגליו בפראות כאילו היה הוא דורך על גחלים לוחשות, וינער זרועותיו בפאניקה כמי שכפאו שד, למען יתפטר מן הפירורים שאולי נתפסו בבגדיו, שאם לא כן תישמע זעקת "קרישקעס" (פירורים בלע"ז) עולה ויורדת.

י. טוב שיחלק אדם את ביתו כמתכונת בית המקדש שבירושלים: בעזרה, שטרם נוקתה לפסח, נכנסים כל ישראל ואפילו פיתותיהם בידיהם. בהיכל, שנוקה חלקית, נכנסים רק אלה שקיימו מצוות ניעור הפירורים (ראה הלכה ט'). ובקודש הקודשים, שכבר נתמרק כולו לפסח, תיכנס רק כוהנת גדולה של הניקיון, לאחר שהתעטפה בלבן. וטוב לגדר את קודשי הקודשים בסרט משטרתי ועליו חקוקות אותיות "והזר הקרב יומת", והפורץ גדר – תישכנו אשתו.

יא. בשבת האחרונה שלפני הפסח, כשרובו של הבית כבר קודש קודשים, נוהגים לאכול את ארוחת השבת מתחת לשולחן שבמרתף, ובמקום חלות בוצעים פיתות יבשות וטובלין אותן במעט מלח, בבחינת ועיניתם את נפשותיכם מאוד. ונקראה שבת זו "שבת הגדול" על שם "האח הגדול", שמי שמעז בשבת זו להזיז פירור חמץ ממקומו …

 

מערכי שיעור לפסח לבתי הספר היסודים –

·          http://www.golan.org.il/1452/         

·         אתר לב לדעת http://levladaat.org/lessons?disciplineid=10&unitid=56&topicid=

·         עוד מידע  ·         לחצו כאן

·         מערכי שיעור ועוד דברים מצוינים – http://kaye7.school.org.il/pesach2.htm

הפעלות לליל הסדר

·         http://www.aish.co.il/h/pes/f/48862512.html

·         http://etzion.haretzion.org/component/content/article/108-hafalot-leleil-haseder

·         http://www.tzohar.org.il/?cat=7

ובפינת המולטימדיה הרבה מאוד סרטונים

1.       והיא שעמדה –

2.       אילו למשה היה פייסבוק –

3.       הכנת מצות –

4.       והיא שעמדה –

5.       מכון המקדש –

6.       ניקיונות לפסח –

7.       סדר בבלאגן

חלק א –

חלק ב –

8.       פסח עם נוסטלגיה –

9.       כשרות בפסח במחלבת תנובה –

10.   צפו- הוכחות לסיפור יציאת מצריים, אמיתי ומדהים!! –

11.   קריעת ים סוף –

12.   הבן החכם –

13.   הבן הרשע –

14.   הבן הרשע: –

ועוד מאמר מעניין של הרב ליאור אנגלמן – http://www.kipa.co.il/jew/holidays/passover/19018.html

15.   שאינו יודע לשאול –

16.   הבן התם –

17.   ואולי כהכנה לאחרי החג לקראת יום השואה – ליל הסדר האחרון בוורשה – 

ולסיום במקום בדיחה שני קטעים של חבורת אנדרדוס