פרק מיוחד והומוריסטי לקראת חג הפורים

שלום לכולם

רבים שולחים אליי לאחרונה בקשה מעניינת: "הרב יהודה שלום, בתקופה האחרונה יש לנו תקנונים חדשים שאנו מצווים לקיימם בגלל ארועי הפורים. אחד הסעיפים הפופולרים אצל התלמידים הוא לחייב אותנו, המורים לתת בדיחה בתחילת השיעור, בבקשה תעזור לנו עם החומרים המצחיקים.

הנה לפניכם פרק מיוחד ומלא הומור.

לחצו על הקישורים


בדיחות

מה זה שוק המניות

שעשועי לשון

משפטים מצחיקים

בדיחות לדתיים

דַּבֵּר חָדָשׁ – סופי – עבודה ומקצועות

למתפללי בית הכנסת שלום רב


והנה הסרטונים

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

פרק מיוחד בנושא חודש אדר – השמחה

שלום שוב

כמה הודעות

1.       בתקופה האחרונה אני מקבל הרבה דברי חיזוק ועידוד מאנשים בנוגע לפרויקט. הדברים מחזקים מאוד ועל כך אני מודה לכל מי שכתב לי. סליחה ומחילה אם לא עניתי עקב תיבת דואר מוצפת. אני בהחלט חושב על שיתופי פעולה עם גורמים מסוימים כדי להרחיב את הפרויקט שכנראה מצליח להגיע לציבורים גדולים.

2.       אני תמיד רוצה לעזור ואשמח שתמשיכו להפנות לי שאלות והבהרות בנושאים מסוימים.

3.       הפרק הזה מיועד לימים שבהם אנו נמצאים. ניסיתי לכלול את מגוון הדברים שיש בנושא לחודש אדר וניסיתי לתת מענה לכל הגילאים ולכל המגזרים. מקווה שהצלחתי. אם אתם חושבים ששכחתי משהו אשמח לשמוע. תזכרו החומר הוא רב  ובררתי רק מה שנראה לי לנכון.

4.       המארז "עולם הצחוק" מכיל חומרים רבים שיכולים לשמש אתכם מול התלמידים. האם גם בתקנון שלכם שהמציאו התלמידים בחודש אדר אתם מחויבים לספר בדיחה בתחילת שיעור? הנה העזרה שאני יכול לתת. לכל אלו שרכשו את הערכה, הנה ההזדמנות להפתיע את התלמידים, אוסף של עשרות בדיחות, מצגות, קריקטורות והכל בכשרות למהדרין.

חודש טוב ובהצלחה לכולנו.

משנכנס  אדר  מרבים  בשמחה.  כולנו  רוצים  לשמוח  בכל יום מימות השנה שמחה אמיתית. שמחה מכל הלב. שמחה תמידית  שרק  מתגברת  לה  בחודש  אדר.  כשאנחנו  רואים מישהו עצוב סביבנו אנחנו בדרך כלל נשתדל לשמח אותו. קראתי מאמר מעניין של שמעון סיאני.

רגע  לפני  פרוץ  מסיבות  פורים  בואו  ונחשוב  –  מה  באמת משמח אותנו? הפתעה? ציון טוב? מפגש עם חברים? פיצוח מוצלח  של  תרגיל  במתמטיקה?  לעשות  משהו  טוב  למישהו?  ללמוד משהו חדש? כן, יש כאלה שזה באמת מה שמשמח אותם, משהו אחר שלא כתוב כאן? עכשיו בואו ונחשוב כמה מהדברים שמשמחים אותנו תלויים בגורם  חיצוני  וכמה  תלויים  בנו  ורק  בנו?   כדי  שהשמחה שלנו תהיה מובטחת היא צריכה להיות, עד כמה שאפשר, שמחה שתלויה בנו ולא בגורמים חיצוניים. שמחה אמיתית. שמחה פנימית. אנחנו לא חיים לבד ולכן נוסיף ונשאל: מה אנחנו  יכולים  לעשות  כדי  לשמח  את  ההורים  שלנו?  את החברים שלנו? את השכנים שלנו? את המורים שלנו? מה אנחנו צריכים לעשות כדי שהשמחה שלנו לא תפגע באלו שלצידנו?  הורים,  חברים,  שכנים,  מורים?  נראה  לי  שכדי להצליח  להתמודד  עם  ריבוי  השאלות  כדאי  להכיר  את הנוסחה  של  הרמב“ם  לחיים  של  שמחה. ”לא יהא אדם  בעל  שחוק  והיתול  ולא  עצב ואונן אלא שמח!… וצוו שלא יהא אדם פרוץ בשחוק ולא עצב ומתאבל, אלא מקביל את כל האדם  בסבר פנים יפות“ (רמב“ם הלכות דעות פרק ב‘ הלכה ז‘).  העניין  שצריך  להקביל  כל  אדם  בסבר  פנים  יפות  מופיע בדברי  שמאי  בפרקי  אבות .  הרמב“ם  בפירוש המשניות מסביר מהו סבר פנים יפות: ”וסבר  פנים  יפות  –  ברצון  ובעדינות  !“   ”פנים  של  רצון, שמחה מאופקת, עדינות הבעה“. איך תדעו אם עניתם נכון על  השאלות  שבתחילת  הקטע?  המבחן  הוא  באפקט  של  ה“אפטר  פרטי“.  אם  לאחר  מסיבת  פורים  אתם  מרגישים שיכורים, ריקנים, זעופים משהו – סימן שהתשובות שעניתם לעצמכם לא היו מוצלחות. אל דאגה, בפעם הבאה אפשר יהיה לתקן את זה. אם באפקט ה“אפטר פרטי“ שיש להורים שלכם, לחברים, לשכנים  ולמורים  יש  אפילו  מישהו  אחד  שנפגע  מכם, מהרעש, מהבדיחות או בכלל מההתנהגות שלכם סימן שיש לכם מה לתקן בפעם הבאה. אבל אם יום אחרי פורים אתם ואלו  שלצדכם  מרגישים  מלאים,  מסופקים,  שמחים,  גאים בעצמכם  –  סימן  שעברתם  את  מבחן  ה“מרבים  בשמחה“ בהצלחה רבה !

כותב לנו הרב אבינר "לכולנו יש בעיות, ומאין, ניקח את השמחה? והתשובה: ניקח שמחה מהדברים הטובים שאנו עושים – מה שנקרא שמחה של מצווה. שמחה של מצווה היא המודעות הפנימית, התודעה הפנימית של האדם שהוא טוב וישר, ולא חסר לו שום דבר אחר. אין לו צורך בשום פרס. על זה שכר מצווה מצווה (שבות ד' ב') הוא שמח שעושה מצווה, ומשתוקק לקיים עוד מצווה".

"רבי נחמן היה שרוי בצער כבד.זה עתה נפטר בנו הפעוט. חסידיו הקרובים ביותר שבאו לנחמו, לא יכלו לעמוד בפני צערו וברחו מהחדר. כששבו ביום המחרת אמר להם הרבי,"אילו לא ברחתם, הייתי מגלה לכם דבר מה נפלא".אז פתח בשיעור שנושאו היה "גן הנשמות", בו הסביר כיצד אנו יכולים למצוא משמעות תקווה ושמחה גם בסבל הגדול ביותר.

"אם אינך חש בשמחה, העמד פנים. אפילו אם אתה שרוי בדיכאון, התאמץ לחייך, התנהג כאילו אתה שמח. והשמחה האמיתית…בוא תבוא" הרגל את עצמך לזמר ניגון זה ייתן לך חיים חדשים, וימלא אותך שמחה". (רבי נחמן)

"עצבות – נועלת שערי שמים

תפילה – פותחת שערים נעולים

והשמחה – בכוחה לשבר חומות."


מוסיף הרב קרליבך – מה ההבדל בין שמחה לצחוק? צחוק פירושו שמחה אינסופית, אני לא יכול להפסיק להיות שמח. אם זו שאלה של חיים ומוות אני לא שמח, אני צוחק. אם דנים מישהו למוות ומודיעים לו שיש לו חנינה, האם הוא שמח? הוא לא יכול להאמין. אם ח"ו מישהו טובע, וממש בשנייה האחרונה של חייו אני מוציא אותו, האם הוא אומר: 'אה, עשית אותי כל כך שמח שהצלת לי את החיים'?? זו לא שאלה של שמחה, זה הרבה יותר עמוק. כשמשיח יגיע כתוב: 'אז ימלא שחוק פינו'…עד שמשיח בא אנחנו חושבים שזה עניין של שמחה, אבל כשמשיח בא 'אז ימלא שחוק פינו'. אני מבין שזו לא שאלה של שמחה. אני ממש לא יודע איך הסתדרתי, זאת הייתה ממש שאלה של חיים או מוות. אני רוצה לומר לכם משהו יותר עמוק. יצחק אבינו לא נקרא שמחה. יצחק זה מלשון צחוק. אתם יודעים מדוע יצחק נקרא מלשון צחוק? כשלאברהם ולשרה נולד תינוק, זאת לא הייתה שאלה של שמחה. האם אתה חושב שלאחר שיצחק נולד, שרה פנתה לעזרת נשים של בית הכנסת של בעלה ואמרה: 'אני כל כך שמחה'?? נאום קלסי? האם אתה יכול לדמיין את שרה אימנו שאומרת: 'אני שמחה'?? 'אז ימלא שחוק פינו'…

שיעורים והפעלות לחודש אדר

1.       אתר לב לדעת – עשרות שיעורים, שיחות והפעלות – http://levladaat.org/discipline/10

2.       על השמחה – הפעלות ושיעורים – http://cms.education.gov.il/NR/rdonlyres/38553CB8-CAA0-4911-8BDC-6EFB30633AE6/101337/chemed15.doc

3.       עשה לך רב פורים – http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Noar/Actualia/AlSederHayom/chemed24.htm

4.       במארז מעגל השנה דיסקים 20 – 21 תמצאו עוד חומר רב.

ובפינת המולטימדיה.

סרטונים בנושא "סוגים שונים של שמחה"

1.       שמחה בכדורגל –  

2.       שמחה בכדורסל  –

3.       שמחה בכדורסל 2 –

4.       שמחה לאחר ניצחון-

5.       שמחה מסוג אחר –

6.       שמחה_קנאה_מרירות –

7.       שמחת הנצחון  –

8.       שמחת כדורגל של הקריין –

9.       שמחה של ערבי –

10.   חזרת_השץ, שמחה בתפילה –

סכנות בפורים

11.   מצגת זיקוקים ופירוטכניקה אסורים  מצגת זיקוקים ופירוטכניקה אסורים

12.   מצגת צעצועים מסוכנים-פורים מצגת צעצועים מסוכנים-פורים 2007

13.   מצגת צעצועים מסוכנים מצגת צעצועים מסוכנים1

מנהגי אלכוהול וסיגריות בפורים

14.   אלכוהול מצחיק ועצוב – 

15.   אלכוהול לחץ חברתי  

16.   בישן בשמיים עישון – 

18.   ניסוי המראה את סכנות העישון 

19.   סיגריות תולעים 

שירים בנושא שמחה ועוד

20.   ברכת חג פורים של אויבנו. 

21.   יוסף קרדונר – תשמח  

22.   תזמורת להבה – אין יאוש בעולם – 

23.   תתעורר אריאל זילבר – 

24.   שיר היתולי נודע המיוחס לר' שלמה אבן-גבירול – ככלות ייני  –

http://www.piyut.org.il/textual/849.html

25.   קטע עם הרב דוד סתו לצפיה עם בן/בת זוג  –

http://www.youtube.com/watch?v=dy4Q-yAT5v0

26.   פורים אתר aish  – http://www.aish.co.il/v/ch/50836697.html

ולסיום

27.   קטע מצחיק לסיום שנקרא "חצי חצי" – 

 

 

 

פרק מיוחד לקראת טו בשבט

פרק מיוחד לטו' בשבט

כותב הרב שרלו – ט"ו בשבט אינו חג הנטיעות. אם היינו צריכים לקבוע את חג הנטיעות, היינו בוחרים בתאריך שהוא המרוחק ביותר מ-ט"ו בשבט, ונמצא בדיוק בחצי השני של הלוח – ט"ו באב. זה התאריך בו התקיימו הנטיעות, הן בשל העובדה שניתן "להרוויח" שנת ערלה אם נוטעים לפני ט"ו באב, והן בשל העובדה שזה התאריך הטוב ביותר לנטיעות גם מבחינה חקלאית.

איך אפוא הגיע חג הנטיעות לעולמנו? הציונות החילונית היא זו שנתנה משמעות מחודשת ליום זה. התהליך היה די פשוט – העולם שפשט את הנאמנות לשמירת תורה ומצוות, מצא עצמו ערום משורשיו. הוא רצה להיות קשור לעולם היהודי אך לא להתחייב במצוות, להמשיך את ההיסטוריה היהודית והקשר שלה לארץ ישראל, אולם ללא מושגי הקדושה הקשורים בכך. כיוון שכך, פתחה הציונות החילונית בחילון החגים כולם, ובנתינת משמעות שונה להם. חג השבועות, בו אנו מביאים ביכורים לריבונו של עולם ומודים לו על החסד שגמל עמנו – "ועתה הנה הבאתי את ראשית פרי האדמה אשר נתת לי ד'" – הומר במשמעות הפוכה לחלוטין: בקיבוצים נערכה תערוכת ההישגים החקלאיים של האדם, והביכורים הובאו כראיה לכוחנו ועוצם ידינו; חג החנוכה, שעיקרו הוא הודאה לריבונו של עולם על הכוח שנתן בידינו לנצח את אויבנו ולקומם מחדש את המקדש הפך לחג הגבורה היהודית, ולשירת "נס לא קרה לנו, פך שמן לא מצאנו"; פורים שיסודו בקודש, וכיום הכיפורים הוא, ובמוקדו עומדים ההללו ההודאה לריבונו של עולם עוקר ממשמעותו היסודית, ותחת זו נהפך החג לקרנבל היהודי, ולחיקוי מסוים של ריו דה ז'נארו בעדליידא. אף פסח לא נותר נקי מהמרה זו – ביסוד חג הפסח עומד הפסוק "שלח את עמי ויעבדוני". בשום מקום בתורה לא כתוב "שלח את עמי", שהרי פסח אינו אלא חג גדול של יציאה מעבדות בשר ודם לעבדותו המרוממת של ריבונו של עולם, העושה את האדם בן חורין בשל היותו עוסק בתורה. ברם, בתודעה הישראלית זהו חג החרות בלבד, בו אנו עוסקים בחרות האדם ולא בעמידתו הנאדרה מול ריבונו של עולם.

כך גם אירע לט"ו בשבט. ביסודו של דבר זהו יום הלכתי, בו משתנה מעמדו ההלכתי של האילן. ביום זה שנת הערלה מתחלפת, ואם ניטע לפני ט"ו באב שנתיים וחצי לפני יום זה, הוא נכנס לשנתו הרביעית ומקבל דין נטע רבעי; ביום זה נקבע מעמדם ההלכתי של הפירות, ואם חנטו לפני ט"ו בשבט הם מקבלים את מעמד השנה הקודמת לעניין ההבחנה בין מעשר שני למעשר עני; לפי חלק מהמקורות עד יום זה חלה על הפירות קדושת שביעית, ואף אם חנטו בשנה השמינית לפני ט"ו בשבט הם מקודשים בקדושת פירות שביעית – זו המשמעות המקורית של ט"ו בשבט. עולמה של

ההלכה הוא שיצר יום זה, ומשמעותו נקבעת לפי עקרונות ההלכה, ולא לפי יסודות הקרן הקיימת לישראל. לפיכך, מוטל עלינו לעשות שני דברים. ראשון בהם הוא להשיב, לפחות לעצמנו, את משמעותו המקורית של יום זה. השבה זו נעשית על ידי לימוד עצמי של הלכות חג בחג (לאמור: לימוד דיני ערלה ורבעי, תרומות ומעשרות) ביום זה, ולימוד קדושתה של ארץ ישראל לעניין המצוות, כגון יסוד סוגיית קדושה ראשונה וקדושת שניה, והצורך ב"רוב יושביה עליה" לגבי דינים שונים. לאחר מכן אנו יכולים לחנך את ילדינו להתרגל להתקשר לדברים לאור המשמעות המקורית

שלהם, ולא לאור המרתם.

לאחר שהכתרנו את המשמעות האמיתית והשבנו את ט"ו בשבט למקורו, אנו יכולים להצטרף לנטיעות ולשמוח בהן, שהרי אין דבר רע בנטיעת ארץ ישראל, ואין דבר פסול בחגיגת ההתקשרות המחודשת לארץ זו, אם היא באה מקדושת הארץ ומההתיישבות בה. כך אנו קושרים את שורשינו המהותיים עם המציאות של ימינו, ומשיבים לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם.

ובפינת המולטימדיה עשרות סרטונים ועוד דברים מועילים בנושא חג האילנות. אני מקווה שכל אחד ימצא את הסרטונים שמתאימים לו.

 סדר טוב בשבט – לחץ כאן

מאמר מצוין בנושא שבעת המינים ואנחנו שבעת המינים ואנחנו  (לחץ על הקישור)

מערכי שיעור נפלאים באתר לב לדעת – לחץ כאן

יצירה לטו בשבט – לחץ כאן

סרטוני יצירה לטו בשבט – לחץ כאן

דברי חז"ל על העצים 

שבעת המינים ערוץ הדברות – לחץ כאן

תרומות ומעשרות – השבוע למדנו עם התלמידים בחברותות על המצוות התלויות בארץ ולסיכום הראנו את הסרטון הבא 

 

הסיפור יום הולדת לשקדיה של לוין קיפניס 

עצים מיוחדים אי קטן ועצים מיוחדים

גינות מיוחדות גינות מדהימות

טו בשבט שורשים 

כך הולכים השותלים 

טו בשבט עת רצון הרב יצחק פנגר- לחץ כאן

השקדיה פורחת 

ולסיום במקום בדיחה –  נזכרתי בקטע ישן ונוסטלגי מהתוכנית המצוינת זהו זה  

פרק מיוחד לעשרה בטבת

לצפיה מיטבית יש לפתוח את הפוסט בגוגל כרום

מה "אני" הולך לתקן בעשרה בטבת?!

בתודעה היהודית, יום צום, הוא יום המוקדש לחשבון נפש ולתיקון שגיאות העבר. מהו אם כך האירוע, שהתרחש בעשרה בטבת, שדורש תיקון ומהו הלקח אותו ניתן ללמוד?

בעשרה בטבת, לפני 2,500 שנה, החל נבוכנדצר לצור על ירושלים. למעשה, באותו יום לא נגרם כמעט כל נזק וגם אף יהודי לא נהרג. אם כך, מדוע נחשב יום זה לנורא כל כך? מסתבר, שהמצור לא היה אלא מסר, שנועד לטלטל את העם היהודי ולגרום לו להתעורר ולשנות את דרכיו. אך העם נכשל במשימה, מה שהוביל בהמשך, לחורבן הבית ולתקופה ממושכת של גלות והסתר פנים מצד האלוקים.

גם כיום אנו נתונים במעין מצור, כשרוב רובו של העם היהודי אינו מודע כלל למורשתו העשירה. חינוכם היהודי של הילדים, מתחיל ומסתיים בגיל 13 וזהו המטען שהם נושאים עימם בבגרותם. התוצאות הרות אסון: טשטוש החזון הלאומי במדינת ישראל והתבוללות בגולה.

מהו אם כך המסר שצופן לנו מועד זה כיום? מה רוצה הקב"ה? אם המצור עדיין נמשך, גם המסר עדיין ממשיך להישמע. הקשיבו לו. התייחסו. אל תחכו לחורבן!

האחריות ללמד אחרים

התלמוד מספר על שני חכמים, שחששו מאוד פן ישכח העם היהודי את תורתו. כאמצעי זהירות, צד אחד מהם, רבי חיא, צבי. שחט אותו ונתן את בשרו לבית יתומים. לאחר מכן, הכין מעורו חמש מגילות שונות, אחת לכל אחד מחומשי התורה. הוא לקח חמישה ילדים ולימד כל אחד מהם ספר אחד ואז לקח עוד שישה ילדים ולימד כל אחד מהם, את אחד מששת סדרי המשנה, הלוא היא התורה שבעל פה.

בשלב הבא, הורה לכל אחד מהם ללמד את חבריו מה שלמד בעצמו. כך הבטיח רבי חיא שהעם היהודי לעולם לא ישכח את תורתו.

נשאלת השאלה: כתה של 11 ילדים היא מצומצמת למדיי. מדוע לא לימד רבי חיא מלכתחילה את כל הספרים לכל הילדים? מדוע הוא לימד רק ספר אחד לכל ילד?

התשובה היא, שהלימוד ההדדי, הוא היסוד המהותי ביותר בשמירת התורה. כלומר, היה חשוב מאד שהילדים ילמדו זה את זה, כדי לוודא שהתורה לא תישכח לעולם.

בדומה, גם עליכם ללמד את הזולת מה שלמדתם בעצמכם. זהו הסוד. אתם מחויבים לאחיכם היהודים. אם אתם יודעים דבר מה – העבירו אותו הלאה.

דעו לכם כי המחלה ההרסנית, הקשה והמידבקת מכל היא הבורות. היא מובילה לחיים מבוזבזים ולסבל בל ישוער.

אם ידוע לכם סוד האושר, העבירו אותו הלאה. אתם רואים אנשים עצובים, כבויים ומיואשים? למדו אותם לשמוח! אם יש לכם יכולת, אתם חייבים לעזור. אחרת תחיו תמיד בהרגשה שיכולתם לעשות זאת ולא עשיתם.

אין מדובר ב"כפיית דעה" על אחרים. לא. מורה טוב מעביר את המידע באופן כזה, שהתלמיד יגלה אותו מחדש בעצמו. עליכם לגרום לאחרים לראות ולהבין את הדברים בדרכם – שלהם.

אל תמכרו את עצמכם בזול. יש לכם כוח השפעה רב. אתם לא צריכים להיות חברי כנסת כדי להשפיע. גם קורטוב של חוכמה יכול בהחלט להועיל לאנושות.

השיטה הסובייטית

מנהל ה"תוכנית-ברוסית" של אש התורה הוא הרב אליהו אסאס, מסורב עליה לשעבר מברית המועצות. בתקופה בה חי בבריה"מ, היה לימוד התורה אסור לחלוטין ומשום כך לא היה לו ממי ללמוד והוא אפילו לא ידע את האלפבית העברי. אף על פי כן, הוא השיג כמה ספרים במחתרת, התחבא מפני הק.ג.ב והחל ללמוד תורה בעצמו.

לאחר זמן מה, עברה שמועה מפה לאוזן, שר' אסאס יודע תורה ואנשים החלו לבוא אליו ללמוד בסתר. מתוך 5 מיליון יהודי בריה"מ היה ר' אסאס בין היחידים שלימדו תורה. קל לשער שהיה ביקוש רב לשיעוריו. ר' אסאס קבע כלל לתלמידיו: "לפני שאני מתחיל ללמד אתכם, אתם חייבים להסכים ללמד אחרים את מה שלמדתם בעצמכם". כך יכול היה ר' אסאס להגדיל את השפעתו.

אמנם איננו חיים במשטר הדיקטטורי של בריה"מ, אך הרעיון עדיין תקף. למדתם משהו חשוב ויקר ערך? אמרו לעצמכם: "זה היה מרתק. באיזה אופן זה שינה אותי? מה זה לימד אותי על החיים? איך אפשר להעביר את זה הלאה, לאנשים אחרים?"

אל תשכחו: גם אתם מרוויחים מההוראה. רעיון אינו מתממש, לפני ששיתפתם בו את הזולת. עד אז, הוא אינו אלא הזיה מעורפלת במוחכם. הצורך להסביר רעיון לאחרים, גורם לכם לחדד את הרעיון, כך שהוא נהיר יותר גם עבורכם. כך אתם מגשימים אותו, הופכים אותו למציאות.

כשאתם מלמדים מישהו, ודאו שאותו אדם מבין כמה חשוב ללמד אנשים אחרים. אם הוא מבין, זהו חלק מהצלחתכם כמורים. הדבר מבטיח שהעם היהודי לעולם לא ישכח את תורתו.

עם אחד, גורל אחד!

ניתן ללמוד לקח נוסף מסיפורו של רבי חיא. כשהוא לימד כל ילד, מאחד עשר הילדים, ספר אחד, ידעו הילדים שהם חייבים ללמוד איש מרעהו. בדומה, העם היהודי הוא עם אחד וכולנו שותפים לגורל אחד. כולנו ראויים לכבוד, ללא קשר לאמונתנו או רמת שמירת המצוות שלנו וכל אחד יכול ללמד אותנו דבר מה.

אנו חיים בזמנים קשים. בין אם מדובר בפיגועים בארץ או בהתבוללות בארצות הגולה, המסר הוא זהה: המצור עדיין נמשך והשעון מתקתק. עלינו לשלוח את מסר התורה לעמנו. זהו עניין בעל דחיפות לאומית ממדרגה ראשונה.

על מי מוטלת האחריות לכך? עלינו, המאמינים בכוחה של התורה ובמשימה התמידית שמוטלת על העם היהודי: לפעול. ללמד חוכמה ולהיות "אור לגויים".

בעשרה בטבת, ביום בו הקיף נבוכדנצר את ירושלים, לא קלטנו את המסר. האם נקלוט אותו כעת? האם נצליח להשתנות? האם נתעורר ונכיר במציאות?

עליכם לדאוג. לגלות אכפתיות. אם לא תעשו כל מאמץ, הדבר אומר שלא איכפת לכם. בידכם הכוח. האם תשתמשו בו?

עשו זאת כעת, לפני החורבן. עכשיו הוא הזמן.

מאגרי מידע עשרה בטבת

קצת רקע על התקופה – http://213.8.150.43/learning/bible/tevet.htm

מכללת קיי – http://kaye7.school.org.il/fasts.htm#c1

מורשה – לחץ כאן

סרטונים שקשורים לעשרה בטבת יום הקדיש הכללי

1.      עדותו של יואל פייגרסון 

2.      חינוך בשואה 

3.      אמונה בתוך משבר – רובין ויליאמס והרב אבינר 

4.      שיחה בשניים – יאיר לפיד ושלמה ארצי 

מספר סרטונים ושירים שחייבים להכניס לטקס עשרה בטבת ויום השואה

5.      שמע ישראל – שיר מרגש ביותר של יעקב שוואקי המבוסס על סיפור אמיתי 

6.      יזכרם – יעקב שווקי 

7.      יזכרם – שירו של מרדכי בן דוד 

8.      הבט משמים וראה – שיר מרגש לזכר שישה מיליון. ביצוע מרטיט לבבות של עובדיה חממה, שולי רנד ודוד פרידמן. 

  1. יעקב שווקי בקליפ מעניין על ירושלים 

מאמרים

מאמר "מנה+יגות רבנית בשואה" – לחץ כאן

ההנהגה הדתית בגטו לודז – לחץ כאן

סולידריות יהודית לפני ואחרי השואה – לשאלת מושג היחיד והיחד ביהדות – לחץ כאן

ועוד כמה סרטונים

שלומי וסתם בבית המקדש – http://www.youtube.com/watch?v=vn9aQWEA-Gg

בית המקדש – http://www.youtube.com/watch?v=LsGDCYct9rs

אלה אלקיך ישראל – בית המקדש – http://www.youtube.com/watch?feature=player_embedded&v=Oueua04nKgY#!

 

פרק 435 פרק מיוחד לחג החנוכה + פרשת מקץ

 פרק מיוחד לחג החנוכה + פרשת מקץ

והפעם פרק מורכב, עמוס בתכנים מעניינים ומגוונים. נתייחס לחג החנוכה ושילוב המעניין בין פרשת מקץ לענייני החג.

והפעם בתוכן

  • רעיון חינוכי קצר בענייני חינוך וכן רעיון חינוכי בענייני חנוכה
  • הדלקת נרות מיוחדת
  • קטע של שי עגנון על חנוכה
  • מאמר מעניין על מלחמות היופי
  • נר אחד של תקווה – סיפור מהשואה
  • שני סרטונים בנושא תרבות המערב תרבות הכסף
  • קצת נוסטלגיה מתוך התוכנית זהו זה על חג החנוכ
  • וכמובן צרור בדיחות לחנוכה

להמשיך לקרוא פרק 435 פרק מיוחד לחג החנוכה + פרשת מקץ