ארכיון הקטגוריה: פרקים מיוחדים

פרק מיוחד לקראת טו בשבט

פרק מיוחד לטו' בשבט

כותב הרב שרלו – ט"ו בשבט אינו חג הנטיעות. אם היינו צריכים לקבוע את חג הנטיעות, היינו בוחרים בתאריך שהוא המרוחק ביותר מ-ט"ו בשבט, ונמצא בדיוק בחצי השני של הלוח – ט"ו באב. זה התאריך בו התקיימו הנטיעות, הן בשל העובדה שניתן "להרוויח" שנת ערלה אם נוטעים לפני ט"ו באב, והן בשל העובדה שזה התאריך הטוב ביותר לנטיעות גם מבחינה חקלאית.

איך אפוא הגיע חג הנטיעות לעולמנו? הציונות החילונית היא זו שנתנה משמעות מחודשת ליום זה. התהליך היה די פשוט – העולם שפשט את הנאמנות לשמירת תורה ומצוות, מצא עצמו ערום משורשיו. הוא רצה להיות קשור לעולם היהודי אך לא להתחייב במצוות, להמשיך את ההיסטוריה היהודית והקשר שלה לארץ ישראל, אולם ללא מושגי הקדושה הקשורים בכך. כיוון שכך, פתחה הציונות החילונית בחילון החגים כולם, ובנתינת משמעות שונה להם. חג השבועות, בו אנו מביאים ביכורים לריבונו של עולם ומודים לו על החסד שגמל עמנו – "ועתה הנה הבאתי את ראשית פרי האדמה אשר נתת לי ד'" – הומר במשמעות הפוכה לחלוטין: בקיבוצים נערכה תערוכת ההישגים החקלאיים של האדם, והביכורים הובאו כראיה לכוחנו ועוצם ידינו; חג החנוכה, שעיקרו הוא הודאה לריבונו של עולם על הכוח שנתן בידינו לנצח את אויבנו ולקומם מחדש את המקדש הפך לחג הגבורה היהודית, ולשירת "נס לא קרה לנו, פך שמן לא מצאנו"; פורים שיסודו בקודש, וכיום הכיפורים הוא, ובמוקדו עומדים ההללו ההודאה לריבונו של עולם עוקר ממשמעותו היסודית, ותחת זו נהפך החג לקרנבל היהודי, ולחיקוי מסוים של ריו דה ז'נארו בעדליידא. אף פסח לא נותר נקי מהמרה זו – ביסוד חג הפסח עומד הפסוק "שלח את עמי ויעבדוני". בשום מקום בתורה לא כתוב "שלח את עמי", שהרי פסח אינו אלא חג גדול של יציאה מעבדות בשר ודם לעבדותו המרוממת של ריבונו של עולם, העושה את האדם בן חורין בשל היותו עוסק בתורה. ברם, בתודעה הישראלית זהו חג החרות בלבד, בו אנו עוסקים בחרות האדם ולא בעמידתו הנאדרה מול ריבונו של עולם.

כך גם אירע לט"ו בשבט. ביסודו של דבר זהו יום הלכתי, בו משתנה מעמדו ההלכתי של האילן. ביום זה שנת הערלה מתחלפת, ואם ניטע לפני ט"ו באב שנתיים וחצי לפני יום זה, הוא נכנס לשנתו הרביעית ומקבל דין נטע רבעי; ביום זה נקבע מעמדם ההלכתי של הפירות, ואם חנטו לפני ט"ו בשבט הם מקבלים את מעמד השנה הקודמת לעניין ההבחנה בין מעשר שני למעשר עני; לפי חלק מהמקורות עד יום זה חלה על הפירות קדושת שביעית, ואף אם חנטו בשנה השמינית לפני ט"ו בשבט הם מקודשים בקדושת פירות שביעית – זו המשמעות המקורית של ט"ו בשבט. עולמה של

ההלכה הוא שיצר יום זה, ומשמעותו נקבעת לפי עקרונות ההלכה, ולא לפי יסודות הקרן הקיימת לישראל. לפיכך, מוטל עלינו לעשות שני דברים. ראשון בהם הוא להשיב, לפחות לעצמנו, את משמעותו המקורית של יום זה. השבה זו נעשית על ידי לימוד עצמי של הלכות חג בחג (לאמור: לימוד דיני ערלה ורבעי, תרומות ומעשרות) ביום זה, ולימוד קדושתה של ארץ ישראל לעניין המצוות, כגון יסוד סוגיית קדושה ראשונה וקדושת שניה, והצורך ב"רוב יושביה עליה" לגבי דינים שונים. לאחר מכן אנו יכולים לחנך את ילדינו להתרגל להתקשר לדברים לאור המשמעות המקורית

שלהם, ולא לאור המרתם.

לאחר שהכתרנו את המשמעות האמיתית והשבנו את ט"ו בשבט למקורו, אנו יכולים להצטרף לנטיעות ולשמוח בהן, שהרי אין דבר רע בנטיעת ארץ ישראל, ואין דבר פסול בחגיגת ההתקשרות המחודשת לארץ זו, אם היא באה מקדושת הארץ ומההתיישבות בה. כך אנו קושרים את שורשינו המהותיים עם המציאות של ימינו, ומשיבים לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם.

ובפינת המולטימדיה עשרות סרטונים ועוד דברים מועילים בנושא חג האילנות. אני מקווה שכל אחד ימצא את הסרטונים שמתאימים לו.

 סדר טוב בשבט – לחץ כאן

מאמר מצוין בנושא שבעת המינים ואנחנו שבעת המינים ואנחנו  (לחץ על הקישור)

מערכי שיעור נפלאים באתר לב לדעת – לחץ כאן

יצירה לטו בשבט – לחץ כאן

סרטוני יצירה לטו בשבט – לחץ כאן

דברי חז"ל על העצים 

שבעת המינים ערוץ הדברות – לחץ כאן

תרומות ומעשרות – השבוע למדנו עם התלמידים בחברותות על המצוות התלויות בארץ ולסיכום הראנו את הסרטון הבא 

 

הסיפור יום הולדת לשקדיה של לוין קיפניס 

עצים מיוחדים אי קטן ועצים מיוחדים

גינות מיוחדות גינות מדהימות

טו בשבט שורשים 

כך הולכים השותלים 

טו בשבט עת רצון הרב יצחק פנגר- לחץ כאן

השקדיה פורחת 

ולסיום במקום בדיחה –  נזכרתי בקטע ישן ונוסטלגי מהתוכנית המצוינת זהו זה  

פרק מיוחד לעשרה בטבת

לצפיה מיטבית יש לפתוח את הפוסט בגוגל כרום

מה "אני" הולך לתקן בעשרה בטבת?!

בתודעה היהודית, יום צום, הוא יום המוקדש לחשבון נפש ולתיקון שגיאות העבר. מהו אם כך האירוע, שהתרחש בעשרה בטבת, שדורש תיקון ומהו הלקח אותו ניתן ללמוד?

בעשרה בטבת, לפני 2,500 שנה, החל נבוכנדצר לצור על ירושלים. למעשה, באותו יום לא נגרם כמעט כל נזק וגם אף יהודי לא נהרג. אם כך, מדוע נחשב יום זה לנורא כל כך? מסתבר, שהמצור לא היה אלא מסר, שנועד לטלטל את העם היהודי ולגרום לו להתעורר ולשנות את דרכיו. אך העם נכשל במשימה, מה שהוביל בהמשך, לחורבן הבית ולתקופה ממושכת של גלות והסתר פנים מצד האלוקים.

גם כיום אנו נתונים במעין מצור, כשרוב רובו של העם היהודי אינו מודע כלל למורשתו העשירה. חינוכם היהודי של הילדים, מתחיל ומסתיים בגיל 13 וזהו המטען שהם נושאים עימם בבגרותם. התוצאות הרות אסון: טשטוש החזון הלאומי במדינת ישראל והתבוללות בגולה.

מהו אם כך המסר שצופן לנו מועד זה כיום? מה רוצה הקב"ה? אם המצור עדיין נמשך, גם המסר עדיין ממשיך להישמע. הקשיבו לו. התייחסו. אל תחכו לחורבן!

האחריות ללמד אחרים

התלמוד מספר על שני חכמים, שחששו מאוד פן ישכח העם היהודי את תורתו. כאמצעי זהירות, צד אחד מהם, רבי חיא, צבי. שחט אותו ונתן את בשרו לבית יתומים. לאחר מכן, הכין מעורו חמש מגילות שונות, אחת לכל אחד מחומשי התורה. הוא לקח חמישה ילדים ולימד כל אחד מהם ספר אחד ואז לקח עוד שישה ילדים ולימד כל אחד מהם, את אחד מששת סדרי המשנה, הלוא היא התורה שבעל פה.

בשלב הבא, הורה לכל אחד מהם ללמד את חבריו מה שלמד בעצמו. כך הבטיח רבי חיא שהעם היהודי לעולם לא ישכח את תורתו.

נשאלת השאלה: כתה של 11 ילדים היא מצומצמת למדיי. מדוע לא לימד רבי חיא מלכתחילה את כל הספרים לכל הילדים? מדוע הוא לימד רק ספר אחד לכל ילד?

התשובה היא, שהלימוד ההדדי, הוא היסוד המהותי ביותר בשמירת התורה. כלומר, היה חשוב מאד שהילדים ילמדו זה את זה, כדי לוודא שהתורה לא תישכח לעולם.

בדומה, גם עליכם ללמד את הזולת מה שלמדתם בעצמכם. זהו הסוד. אתם מחויבים לאחיכם היהודים. אם אתם יודעים דבר מה – העבירו אותו הלאה.

דעו לכם כי המחלה ההרסנית, הקשה והמידבקת מכל היא הבורות. היא מובילה לחיים מבוזבזים ולסבל בל ישוער.

אם ידוע לכם סוד האושר, העבירו אותו הלאה. אתם רואים אנשים עצובים, כבויים ומיואשים? למדו אותם לשמוח! אם יש לכם יכולת, אתם חייבים לעזור. אחרת תחיו תמיד בהרגשה שיכולתם לעשות זאת ולא עשיתם.

אין מדובר ב"כפיית דעה" על אחרים. לא. מורה טוב מעביר את המידע באופן כזה, שהתלמיד יגלה אותו מחדש בעצמו. עליכם לגרום לאחרים לראות ולהבין את הדברים בדרכם – שלהם.

אל תמכרו את עצמכם בזול. יש לכם כוח השפעה רב. אתם לא צריכים להיות חברי כנסת כדי להשפיע. גם קורטוב של חוכמה יכול בהחלט להועיל לאנושות.

השיטה הסובייטית

מנהל ה"תוכנית-ברוסית" של אש התורה הוא הרב אליהו אסאס, מסורב עליה לשעבר מברית המועצות. בתקופה בה חי בבריה"מ, היה לימוד התורה אסור לחלוטין ומשום כך לא היה לו ממי ללמוד והוא אפילו לא ידע את האלפבית העברי. אף על פי כן, הוא השיג כמה ספרים במחתרת, התחבא מפני הק.ג.ב והחל ללמוד תורה בעצמו.

לאחר זמן מה, עברה שמועה מפה לאוזן, שר' אסאס יודע תורה ואנשים החלו לבוא אליו ללמוד בסתר. מתוך 5 מיליון יהודי בריה"מ היה ר' אסאס בין היחידים שלימדו תורה. קל לשער שהיה ביקוש רב לשיעוריו. ר' אסאס קבע כלל לתלמידיו: "לפני שאני מתחיל ללמד אתכם, אתם חייבים להסכים ללמד אחרים את מה שלמדתם בעצמכם". כך יכול היה ר' אסאס להגדיל את השפעתו.

אמנם איננו חיים במשטר הדיקטטורי של בריה"מ, אך הרעיון עדיין תקף. למדתם משהו חשוב ויקר ערך? אמרו לעצמכם: "זה היה מרתק. באיזה אופן זה שינה אותי? מה זה לימד אותי על החיים? איך אפשר להעביר את זה הלאה, לאנשים אחרים?"

אל תשכחו: גם אתם מרוויחים מההוראה. רעיון אינו מתממש, לפני ששיתפתם בו את הזולת. עד אז, הוא אינו אלא הזיה מעורפלת במוחכם. הצורך להסביר רעיון לאחרים, גורם לכם לחדד את הרעיון, כך שהוא נהיר יותר גם עבורכם. כך אתם מגשימים אותו, הופכים אותו למציאות.

כשאתם מלמדים מישהו, ודאו שאותו אדם מבין כמה חשוב ללמד אנשים אחרים. אם הוא מבין, זהו חלק מהצלחתכם כמורים. הדבר מבטיח שהעם היהודי לעולם לא ישכח את תורתו.

עם אחד, גורל אחד!

ניתן ללמוד לקח נוסף מסיפורו של רבי חיא. כשהוא לימד כל ילד, מאחד עשר הילדים, ספר אחד, ידעו הילדים שהם חייבים ללמוד איש מרעהו. בדומה, העם היהודי הוא עם אחד וכולנו שותפים לגורל אחד. כולנו ראויים לכבוד, ללא קשר לאמונתנו או רמת שמירת המצוות שלנו וכל אחד יכול ללמד אותנו דבר מה.

אנו חיים בזמנים קשים. בין אם מדובר בפיגועים בארץ או בהתבוללות בארצות הגולה, המסר הוא זהה: המצור עדיין נמשך והשעון מתקתק. עלינו לשלוח את מסר התורה לעמנו. זהו עניין בעל דחיפות לאומית ממדרגה ראשונה.

על מי מוטלת האחריות לכך? עלינו, המאמינים בכוחה של התורה ובמשימה התמידית שמוטלת על העם היהודי: לפעול. ללמד חוכמה ולהיות "אור לגויים".

בעשרה בטבת, ביום בו הקיף נבוכדנצר את ירושלים, לא קלטנו את המסר. האם נקלוט אותו כעת? האם נצליח להשתנות? האם נתעורר ונכיר במציאות?

עליכם לדאוג. לגלות אכפתיות. אם לא תעשו כל מאמץ, הדבר אומר שלא איכפת לכם. בידכם הכוח. האם תשתמשו בו?

עשו זאת כעת, לפני החורבן. עכשיו הוא הזמן.

מאגרי מידע עשרה בטבת

קצת רקע על התקופה – http://213.8.150.43/learning/bible/tevet.htm

מכללת קיי – http://kaye7.school.org.il/fasts.htm#c1

מורשה – לחץ כאן

סרטונים שקשורים לעשרה בטבת יום הקדיש הכללי

1.      עדותו של יואל פייגרסון 

2.      חינוך בשואה 

3.      אמונה בתוך משבר – רובין ויליאמס והרב אבינר 

4.      שיחה בשניים – יאיר לפיד ושלמה ארצי 

מספר סרטונים ושירים שחייבים להכניס לטקס עשרה בטבת ויום השואה

5.      שמע ישראל – שיר מרגש ביותר של יעקב שוואקי המבוסס על סיפור אמיתי 

6.      יזכרם – יעקב שווקי 

7.      יזכרם – שירו של מרדכי בן דוד 

8.      הבט משמים וראה – שיר מרגש לזכר שישה מיליון. ביצוע מרטיט לבבות של עובדיה חממה, שולי רנד ודוד פרידמן. 

  1. יעקב שווקי בקליפ מעניין על ירושלים 

מאמרים

מאמר "מנה+יגות רבנית בשואה" – לחץ כאן

ההנהגה הדתית בגטו לודז – לחץ כאן

סולידריות יהודית לפני ואחרי השואה – לשאלת מושג היחיד והיחד ביהדות – לחץ כאן

ועוד כמה סרטונים

שלומי וסתם בבית המקדש – http://www.youtube.com/watch?v=vn9aQWEA-Gg

בית המקדש – http://www.youtube.com/watch?v=LsGDCYct9rs

אלה אלקיך ישראל – בית המקדש – http://www.youtube.com/watch?feature=player_embedded&v=Oueua04nKgY#!

 

פרק 382 פרק מיוחד לחג החנוכה + פרשת מקץ

 פרק מיוחד לחג החנוכה + פרשת מקץ

והפעם פרק מורכב, עמוס בתכנים מעניינים ומגוונים. נתייחס לחג החנוכה ושילוב המעניין בין פרשת מקץ לענייני החג.

והפעם בתוכן

  • רעיון חינוכי קצר בענייני חינוך וכן רעיון חינוכי בענייני חנוכה
  • הדלקת נרות מיוחדת
  • קטע של שי עגנון על חנוכה
  • מאמר מעניין על מלחמות היופי
  • נר אחד של תקווה – סיפור מהשואה
  • שני סרטונים בנושא תרבות המערב תרבות הכסף
  • קצת נוסטלגיה מתוך התוכנית זהו זה על חג החנוכ
  • וכמובן בדיחה

להמשיך לקרוא

פרק מיוחד לחודש כסלו בנושא גבורה

יש לפתוח את הפרק בגוגל כרום

שימו לב – כדאי לצפות בסרטונים במסך מלא במיוחד עם תלמידים

בס"ד

כמה הודעות

א.      ברכות לעשרות המצטרפים בשבועות האחרונים לרשימת התפוצה. אנא העבירו ככל שתוכלו פרק זה לכל מי שאתם מכירים.

ב.      לבקשת רבים הפרק הזה עוסק בנושא הגבורה. הפרשנות שלי לסרטונים היא אישית וכל אחד יכול לפרש אחרת.

ג.        השתדלתי לכלול ברשימת הסרטונים גם כאלה שיתאימו לתלמידים ביסודי וגם בעל יסודי.

ד.      אל תשכחו שהסרטונים לא מחליפים את השיעור הרגיל או את הדיון החשוב בנושא, אלא רק באים להעשיר לכם את המגוון הרגיל הקיים אצלכם.

ה.      אני יודע שישנם עוד סרטונים בנושא גבורה שלא הכנסתי אך ניסיתי לבחור את המשמעותיים ביותר לתלמידים בעיניי.

תוכן



 

רעיון חינוכי שמצאתי באתר הידברות

רשימת של מערכי שיעור בנושא גבורה ולחג החנוכה

23 סרטונים בנושא גבורה



          ולסיום מערכון כשר ומצחיק בנושא "איזהו גיבור? – הכובש את יצרו"

ימי החנוכה מתקשרים מיידית בתודעתנו כימי גבורה. אנו מדמיינים את מתתיהו, יהודה אחיו ואחיו כעזי נפש, ומשווים אותם לאותם לוחמים המופיעים על דפי העיתונים או על גבי המסכים, ואין לך עיוות גדול מזה, שכן במחשבת היהדות המושג גבורה שתואר כבוד שלו- גיבור, מוענק לא לגיבור הפיזי הגובר על יריבו בזירת האגרוף או מתאבק המכניע את המתמודד מולו.

אמת כי אף זה פן אחד, אך לא הוא המעניק את הכבוד וההערכה לאדם, אלא כלשון המשנה במסכת אבות (פרק ד', משנה א'): איזהו גיבור- הכובש את יצרו. הגבורה אליה אדם צריך לשאוף להגיע היא גבורה מסוג אחר. גם כאן יש ריב חזק, עיקש וערום.

הניצחון עליו הוא גבורה, התגברות על כוחות רוחניים, על יצרים ודחפים אדירי כוח ולהכניעם. זוהי מלחמה כל החיים, בכל יום, ובכל שעה ורגע. היריב הוא קשה, ואינו מתבייש לשוב לחזור ולהילחם, תוקף בכל החזיתות, אין לו מוסריות, ואינו כפוף לשום אמנה המעגנת זכויות האדם. אדם החש פגוע, ובצדק, תמלא את ליבו תחושת כעס וחרון, אשר תהפוך עד מהרה לבקשת נקם. כל מעייניו ומחשבותיו יתמקדו בשאלה איך להשיב מנה אפיים, ובצורה הכואבת ביותר.

וכלשון הזהב של הרמב"ם: והנקמה לו מתוקה מדבש. והנה בעיצומה של סערת רגשות עזה זו עומד מולו תמרור, צו אלוקי: לא תקום ולא תיטור (ויקרא יט, יח), ומלחמה ניטשת בליבו, לציית לצו התורה, ולהניח את שבליבו, לא לפגוע לא פיזית, אף לא מילולית. גם להזכיר לאחר זמן את ההתנהגות או המעשה הפוגע אסרה תורה- לא תיטור. כמה כוחות נפש צריך האדם למצות מעצמו כדי לעמוד במלחמה זו ולנצח? לזאת יקרה גבורה- התגברות על הצורך הפנימי, כבישת והכנעת תשוקות ויצרים המאיימים לשטוף את עולמו.

מהלך אדם בדרך לפתע, רואה הוא תיק. מרימו ונוטלו, ומגלה בתוכו חבילות יהלומים ארוזים במעטפות, ולידם תכשיטי זהב המשובצים אף הם ביהלומים. במקרה הוא עובר בענף, ומסוגל להעריך את שוויו האמיתי של האוצר. הוא יודע שמדובר במיליונים. מיד מתחילות מחשבות להתרוצץ במוחו: הנה זה הרגע של חיי. באחת אוכל לפתור את כל הבעיות, להחזיר את כל החובות המעיקים, ולחיות חיים חדשים, נוחים ועליזים, לרכוש וילה מפוארת, להרחיב את השכלתי וכו' וכו'.

בדמיונו הוא נכנס למכונית מודל 2007… ומאידך, הוא יודע כי כל מה שהוא יעשה, יש מאבד שכל עולמו חרב ברגע אחד של האבידה. מי יודע לאיזה חיים אומללים הוא צפוי עתה? תסבוכת של חובות, נושים, ומי יודע לאן יגיעו הדברים. אולי זה כספם של אחרים שהופקדו בידו, ואין לו להשיב, יצטרך למכור את ביתו, וכל חייו וחיי משפחתו יהרסו, ובתורה יש מצוה להשיב אבידה לבעליה השב תשיבם לאחיך (דברים כב, א').

האם ניתן לתאר את המלחמה המתנהלת עתה בתוך ליבו? איזה כוחות אדירים מושכים אותו לכיוונים מנוגדים בתכלית? יצריו ורצונו ימציאו הסברים הגיוניים ביותר: בוודאי התיק שייך לאדם שזה חלק קטן מרכושו, מן הסתם הוא מבוטח, אז גם לא יפסיד כל כך הרבה. עצם העובדה שאני הוא זה שמצאתי את התיק, אולי זה משמים מגיע לי? ותמרור משמים ניצב מולו- לא תגנוב! אסור לך לקחת דבר שלא שלך.

הנה כאן מופיע מספר טלפון, בוודאי תוכל לברר מיהו המאבד, ושוב מתרחשת מלחמת עולם פנימית, והלב נקרע, מתחבט ומתייסר. ומשהחליט להשיב אבידה לבעליה, היש גבורה גדולה מזו? פלוני היה עד ראיה למעידה, כשלון של מתחרהו.

ברור לחלוטין כי בטלפון קצר יוכל לחשוף את אשר ראו עיניו, ואזי המתחרה יאבד את שמו הטוב ואמינותו בעיני לקוחותיו, ומובטח לו כי כתוצאה מהוצאת הדברים אל עיתונאי חרוץ יצליח ללכוד שתי ציפורים בירייה אחת – גם סיקור אוהד ומחמיא לעסקו, וגם קבורה מכובדת למתחרהו. הוא כבר אוחז בשפופרת, ומכין את הנאום ההיסטורי שהוא עומד לשאת.

והנה לפניו ארור מכה רעהו בסתר (דברים כז, כד). לכאורה, משפט אחד או שנים יספיקו, ובליבו שוב התגוששות – לומר או לא לומר, איש לא ידע, והרי הוא מדבר, ואינו פוגע בו פיזית כלל, והרי סיפורים מעין אלה הם לחם חוקם של העיתונאים, ומזה הם מתפרנסים וכו' וכו'. ומנגד, קול פנימי לוחש: האם במצב הפוך היית רוצה שיאמרו דברים אלו עליך? וכי אינך המכה הכתוב בפסוק? וכי לא בדיוק לכך כיוון הבורא באוסרו את הדיבור המרשיע והמשמיץ? ושוב מלחמה קשה ניטשת בתוככי הלב.

איה הסופר שישכיל להעלות על הכתב את גבורת הכובש את עצרו. אכן, גיבור אמיתי! וכהנה וכהנה דוגמאות המבהירות את אמרת חכמינו. גם את הגיבור בשדה הקרב משבחים על כי התגבר על הפחד מפני המוות המסתובב בשדה הקרב, שהרי כל אשר לו יתן האדם בעד חייו, וזה משליך נפשו מנגד, ויודע כי הסתערות או מילוי פקודה תעלה לו בחייו. הוא מסלק את הפחד הטבעי, וממלא אחר הפקודה. אכן גיבור.

כאשר אנו מעלים על נס את גבורת החשמונאים, הסיבה היא לא רק גבורתם בשדה קרב, וכאמור, אף היא גבורה, אלא על עצם עוז רוחם לצאת למלחמה שאין לה סיכוי צבאי מכל היבט שהוא. באותם הימים מלחמה התנהלה בשטח בלבד, רק במישור הצבאי, ללא השפעת דעת קהל או סיקור עיתונאי אוהד ומפרגן כפי המקובל כיום.

מחוץ לגבולות ארץ ישראל לא ידע ולא שמע איש על מלחמת החשמונאים. לא נערכו למענם הפגנות בבירות העולם, ואף לא כינוסי הזדהות ועידוד. לבדם היו במערכה, ואף בקרב בני עמם היה הצעד מאוד לא פופולארי… לקום מול הלך רוח של עם שלם הנכנע ומשלים עם דרישות השלטון היווני, ורואה בהם קידמה, נאורות והליכה ברוח הזמן, ולהניף למולו שנית את קריאתו הנצחית של משה: מי לה' אלי.

אנו נמשיך בדרך אבותינו כעם המחויב בברית עם בורא עולם, למרות הכל, ועל אף הקשיים האדירים בדרכנו לא ניכנע ולא נסוג אחור, כי האמת ברורה לנו ויקרה אף מן החיים.


מערכי שיעור בנושא גבורה

שיעורים מצויינים "לב לדעת" – http://levladaat.org/lessons?tag=61

מהו גיבור ומהי גבורה – http://www.edu-negev.gov.il/bs/nofyam/heroism/heroism/mihero.html

מכללת קיי – עשרות הפעלות לחנוכה וגם בנושא גבורה – http://kaye7.school.org.il/chanuka3.htm#c3

עוד הפעלה עם כמה סיפורי גבורה – http://www.google.co.il/url?sa=t&rct=j&q=%D7%92%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%94+%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D&source=web&cd=8&ved=0CF0QFjAH&url=http%3A%2F%2Fwww.snunit.k12.il%2Fminhal%2Fword%2F13164.doc&ei=VvLeTvq8MNCA-wafnLnVBQ&usg=AFQjCNG5AxgakAmGJMWt4P5RTT-bYbKP2g&sig2=5YmhkZ6R9Lr_c-LEUWftwQ

ובפינת המולטימדיה

צבא ומלחמה

·         אהרון קרוב בראיון לערוץ 2 – אהרון קרוב – אהרון קרוב הוגדר הפצוע הקשה ביותר ממבצע עופרת יצוקה. עכשיו הוא מספר על השיקום שלו, שהוגדר נס רפואי. הקצין הצעיר שיצא לקרב היישר מחופתו ונתקל במטען רסיסים שחדרו לכל חלקי גופו, מעביר היום מסר של אמונה ותקווה, מודה לכל מי שעזר לו ומעודד פצועים אחרים. צפו בראיון מרגש של גיבור ישראל 



 

דרור ויינברג הי'ד גבורה ומנהיגות 

 מרים פרץ-איבדה את שני בניה



 השיר במדינת הגמדים – אולי גם בשיר מסתתר גיבור? 


 

 



רגע החזרה של גלעד שליט 



סיפורו של רועי קליין 



התגברות על קשיים

מדוגמנות לבית לווינשטיין 

אדם בלי ידיים ובלי רגליים עם תרגום 

כוכבים וגיבורי תרבות

אייל גולן מי שמאמין – האם אייל גולן הוא סוג של גיבור בעיני הילדים – 

"גיבור ישראל" כך היה כתובת בכותרות העיתונים, סל בשניה האחרונה דרק שארפ – 

עוד "גיבור ישראל"  סל בשניה האחרונה של אנתוני פרקר 

סיפורי חיים

הילדה בשואה –



 

הרב לאו על תקופת השואה –


 

 

סיפור גבורה – גיבור העדה האתיופית ברוך דסטה

בעלי חיים

אמא יקרה שלי סיפור גבורה על פינגווינים 

גבורה מסוג אחר דוב ואריה 



 

 

עוד כמה קטעים בנושא גבורה

הילד מתעלת הביוב – סיפור גבורה מתקופת השואה – http://www.youtube.com/watch?v=x5VLsHupHgs

 



 

 

גבורה עמיר בניון – מילים: רס"ן רועי קליין ז"ל לחן: עמיר בניון 



 

 



 

 

שיר מרגש ביותר מילים של גיבור המלחמה רב סרן רועי קליין ז"ל לחן של עמיר בניון .
מילות השיר:
"כי גבורת המלחמה טובה היא רק כשמקורה הוא ישר, אתה טהור אתה יודע.
כי גבורת המלחמה זכה היא רק כשמקורה הוא אור, אתה מאיר אתה יודע.
יושר זה לא רק איך לא לשקר, תמיד בין שתי נקודות מחבר, הוא פנימי ואמיתי והוא מקור של רחמים וחסד אינסופי. אם יש בך חסד – אתה תהיה גיבור.
בחיים יש מצבים שאת הנפש מוסרים, להם אין זמן ואין גבול, אתה הרי יודע…
הגבורה הטהורה היא גבורת המלחמה הזאת, מי כמוך יודע שיושר זה לא רק איך לא לשקר, תמיד בין שתי נקודות מחבר, הוא פנימי ואמיתי, הוא מקור של רחמים, הוא חסד אינסופי, אם יש בך חסד אתה תהיה גיבור.

יושר זה לא רק איך לא לשקר, תמיד בין שתי נקודות מחבר, הוא פנימי ואמיתי, הוא מקור של רחמים, הוא חסד אינסופי. אם יש בך חסד אתה הרי גיבור!".

 

 

הוא חזר בתשובה סלקום 



 

 

ישעיהו ליבוביץ על מושג הגבורה 



 

 


עוד סיפור מרגש – 



 

 

מי ימלל גבורות ישראל השיר המקורי  



 

 

ולסיום קטע מצחיק כי בלי קצת הומור אני לא יכול



 

 

איזהו גיבור הכובש את יצרו 



 

 

 



 

 

 

 



 

 

 

 



 

 

 

 

 

סרטונים לעבודה חינוכית פרק מיוחד לכבוד חג הסיגד

בס"ד

לבקשת רבים וטובים אני מצרף מספר דברים שיעזרו לכם בעבודה עם התלמידים לקראת חג הסיגד

חג הסיגד, כ"ט בחשוון

הצעת חוק חג הסיגד, כ”ט בחשון, התשס״ח–2007:

(א) הכנסת מכריזה בזה על יום כ״ט בחשון כעל חג הסיגד, שיוחג מדי שנה בשנה כחג המדינה וייקרא בשם ״חג הסיגד״.

  • חג הסיגד הוא יום בחירה; בסעיף זה, "יום בחירה" – יום שהבחירה בידי העובד לצאת בו לחופשה או לעבוד; בחר העובד ביום כיום חופשה, יובא היום במניין ימי החופשה שלו.
  • שר החינוך יקבע פעילויות חינוכיות שייוחדו לחג הסיגד.
  • שר המדע התרבות והספורט יורה על קיום עצרת מרכזית לפתיחת חג הסיגד. עצרת מרכזית
  • שר התעשיה המסחר והתעסוקה, לאחר התייעצות עם שר המדע התרבות והספורט, רשאי לקבוע את סוגי העובדים ואת סוגי העבודות והשירותים שאין להפסיקם בחג הסיגד, וכן רשאי הוא לקבוע את השעות וההסדרים שיחולו ביום זה.

בכ"ט בחשוון, חמישים ימים לאחר יום הכיפורים, מציינים בני העדה האתיופית את חג הסיגד – יום צום בו מתפללים לבניית בית המקדש וזכות לעלות לארץ ישראל, עד לצהרים – אז עורכים סעודה גדולה.

מקור החג: "ביום עשרים וארבעה לחדש הזה נאספו בני ישראל בצום ובשקים ואדמה עליהם… ויקומו על עמדם ויקראו בספר תורת ה' אלהיהם רבעית היום ורבעית מתודים ומשתחוים לה' אלהיהם" (נחמיה ט' א-ג).

משמעות החג:חג משמש כבנין קומה נוספת על חשבון הנפש הפרטי ביום הכיפורים. ביום זה מוסיפים לחשבון הנפש את הפן הציבורי – התקהלות המונית בה מכריזים מחדש על הברית, וממשיכים להאמין ולקוות לבואה של הגאולה השלמה.

הרב שרון שלום, מן הקהילה האתיופית, מציין חמש נקודות משמעותיות בחג:

  • הזכרת מתן תורה וחיזוק הקשר של הציבור עם התורה.
  • חידוש הברית עם ה' כפי שעשו העולים בימי עזרא.
  • עידוד הקהילה לשמירה על הזהות היהודית והמצוות, למרות הקושי והבידוד משאר העם.
  • יום צום, חזרה בתשובה ותחינה לישועה משמים.
  • יצירת אחדות בקהילה.

החג באתיופיה: לקראת החג היו בני הכפרים יוצאים, לעתים למסע של כמה ימים, ומתרכזים בנקודות מרכזיות בהמון רב, מכינים את הדרוש לחג ומתפללים תפילות מיוחדות.

הטקס נערך על הר גבוה, משתי סיבות:

  • הגברת הדמיון למתן תורה בהר סיני.
  • מקום גבוה נחשב למקום טהור יותר.

השכם בבוקרו של החג, היו כל קהל הנאספים טובלים בנהר ולובשים את בגדי החג. הקסים, כהני העדה, היו מוצאים את ה'אורית' (תרגום התורה, כמו 'אורייתא' בארמית) והקהל כולו היה מלווה אותם בשירה. כך היה הקהל עולה אל ההר, עד למקום האירוע.

בהגיעם למקום, היו ה'כהנים' – מנהיגי העדה – פותחים בסדר התפילות והקריאות. תחילה התפללו על ירושלים ועל התקווה להגיע אליה ולהתפלל בה, בהמשך פנה גדול הכהנים אל הקהל והדגיש את חשיבות קיום חוקי התורה. לבסוף היו קוראים מן האורית את סיפור מעמד הר סיני, חידוש הברית בין העם וה' בספר נחמיה וכן בויקרא כו, ודברים כז-כח. כיוון שהאורית הייתה כתובה בשפת הגעז, שנחשבה למקודשת ורוב העם לא ידע אותה, תרגמו הכהנים את הכתוב לשפה המדוברת, אמהרית או תיגרית. אחר כך כל הקהל מתוודים על חטאיהם, כורעים ומשתחווים בידיים פרושות כלפי מעלה, ובסיום הטקס היו תוקעים בחצוצרות ומביעים את הרצון לחגוג בשנה הבאה בירושלים. לאחר שירדו מן ההר, בסוף היום, היו יורדים בשירה ובריקודים לכפר ומקיימים סעודת מצווה חגיגית החותמת את היום.

הסיגד בארץ

בארץ בני הקהילה ממשיכים לשמור את חג הסיגד מדי שנה על ידי עלייה לירושלים ותפילה.

ובפינת המולטימדיה

  • חג הסיגד 

  • ראיון בתוכנית שש עם עודד בן עמי לחץ כאן
  • חג הסיגד בתמונות

  • חגיגות הסיגד בפרדס חנה

  • סרט בוגרים – "צו פיוס" סיפורה של עדן, החיה עם אחיה הגדול ואביה שעלו מאתיופיה. צו הגיוס שמגיע מאלץ את כולם לבחון מחדש את ערכי הנאמנות לכל אחד מבני המשפחה ולחברה אליה הם משתייכים.-

  •  מאגר מידע  על העדה האתיופית לחץ כאן