השתלמות תורת החינוך יחידה שניה

בס"ד

ביחידה הקודמת למדנו על תהליך שנעשה בעיר ניו יורק. ראינו 4 מדדים שאם נפעל לפיהם בכיתה שלנו נצליח לחולל שינוי אמיתי. נמשיך הלאה !!!

הגורמים לעלייה בבעיות התנהגות

בהחלט סרטון מצחיק אך אם מורידים מעט את מעטה ההומור צריך להיות עצובים

לעיתים קרובות מורים נתקלים בתלמידים שמדברים כשהם מתבקשים להיות בשקט, שמסתובבים או מפטפטים בזמן שהם מתבקשים לעבוד, שמתווכחים כשהם מתבקשים למלא הוראות. זמן יקר מתבזבז, הישגי התלמידים יורדים, התסכול של המורים עולה, והאווירה בכיתה איננה נעימה. מדוע הקשיים ההתנהגותיים בתהליך ההוראה רבים כל כך?

ניתן להסביר את ריבוי בעיות ההתנהגות שתלמידים מפגינים באמצעות גישות שונות. ההסבר שנביא מתמקד הן בגורמים תוך בית ספריים הקשורים ישירות לתפקוד בית הספר, והן בגורמים חוץ בית ספריים שהינם חברתיים וכלליים יותר.

נתחיל בגורמים החברתיים שמחוץ לבית הספר. יש לזכור שיכולת ההשפעה שלנו, כמורים, על גורמים אלו איננה רבה.

גורמים חוץ בית ספריים:

 

סגנון ההורות ואופן גידול הילדים.

והנה עוד סגנון…

סגנון ההורות ואופן גידול הילדים נתגלו כמנבאים התנהגות תוקפנית ובריונית בקרב ילדים (גומפל, 2001). ריבוי הערכים והדעות בחברה המודרנית, בילבול וסתירות פנימיות בין עמדות שני ההורים או אף בעמדותיו השונות של אותו הורה עצמו, מביאים למבוכה ולקשיים ביכולתם של ההורים לנווט את התנהגות ילדיהם (עומר, 2002) פרופסור אולווס (1993), מומחה בהפחתת אלימות בבתי ספר, התייחס למקורות הפסיכולוגיים של התנהגות בריונית של ילדים והצביע על 4 גורמים, בתנאי גידול הילדים, העלולים להביא ילדים להתנהגות אגרסיבית:

  1. סגנון הורות המאופיין בחוסר תשומת לב ובחוסר חום כלפי הילד (גומפל, 2001, אולווס 1993).
  2. סגנון גידול ילדים מתירני, שאינו מציב גבולות ברורים ומאפשר התנהגות אגרסיבית כלפי חברים, אחים ומבוגרים. ילדים הגדלים בדרך זו נמצאים בסיכון גדול יותר להפרעות התנהגות, לנשירה ממסגרות ולהתנהגות אלימה ואף נמצא כי הם בעלי הערכה עצמית נמוכה (עומר, 2000, אולווס 1993).
  3. גישת גידול ילדים "קשה", "אסרטיבית – כוחנית", המאופיינת בענישה פיזית והתפרצויות רגשיות אלימות, מגבירה את הסיכון להפגנת התנהגויות אלימות אצל ילדים. חשוב לשים גבולות ברורים להתנהגות הילדים, אך אסור שזה יעשה בדרכים של ענישה פיזית (אולווס, 1993)

הקשיבו לקטע הבא (אני בטוח שהוא יעשה כאב בטן קל)

  1. גם המזג של הילד "משחק תפקיד" בתבנית תגובה אגרסיבית. ילד בעל מזג "חם" ואקטיבי עלול לפתח התנהגות אגרסיבית יותר מילד שיש לו מזג שקט ונוח. עומר (2002) טוען כי רבים מהילדים המפתחים "קריירה של אלימות" הם ילדים שנולדים עם היפראקטיביות. רובם לא יפתחו התנהגות אלימה, אם ההורים יצליחו לבלום התנהגות זו. ילדים בעלי מזג כזה, שנולדים להורים מתירנים, הם בסיכון להפוך לאלימים.

סמכות המורה

בואו נראה עוד קצת מתעלולי ליטל…

בעבר הלא רחוק הייתה למורים סמכות על סמך העובדה הפשוטה שהם "המורים". החברה חיזקה סמכות זו, באמצעות הערכה גבוהה למחנכים. ההורים חיזקו את הסמכות הזו, באמצעות הדגשת חשיבות החינוך וחשיבות ההקשבה למורה. הורים הזהירו את ילדיהם, מפני התוצאות של התנהגות בלתי נאותה ואף חיזקו את דבריהם במעשים. ילדים ידעו שאם "יעשו בעיות" בית הספר, הם יהיו "בבעיה כפולה" בבית. רוב הילדים באו לבית הספר עם כבוד למורה ולחינוך. ניהול התנהגות או משמעת, הסתכמו באים של המורה: "אני אקרא להוריך אם תעשה זאת שוב". בעבר, למורים ניתנה סמכות באמצעות הערך של החינוך, שהועבר על ידי ההורים והחברה. הדברים שונים היום. המורים צריכים להתמודד עם חברה שאין בה כבוד אוטומטי למורים.

חיים עומר (2000, 2002) מחדד את הנקודה ומדגיש שסמכות הורית וסמכות מורים עולים יחד ויורדים יחד. כאשר נוצרת אינטראקציה של עימות בין הורה למורה, אזי באופן בלתי נמנע ישנה ירידה הכרחית בסמכות המורה וגם בסמכות ההורה ועלייה בכוחו של הילד הכוחני. כאשר נוצר שבר בין הורה ומורה, שני הצדדים מאבדים ממעמדם כאשר נוצר עימות עם הורים כי מעתה ואילך ההורים לא רק שלא יתמכו במורה אלא גם לא יהיו נטראליים. לילד תהיה תמיכה מלאה בבית וכך כל סיפור קטן של הילד לגבי המורה בבית הספר, יגרור מלחמה במורה ( לעיתים כלול בכך גיוס של הורים אחרים, של התקשורת, עורכי דין). גם ההורה ש"מגן על בנו" מאבד סמכות: האשליה שלו באותו רגע היא שהוא מגן על בנו, אך ברגע שהוא מתעמת עם המורה אן עם בית הספר, הוא יוצר "שטח מת" של חמש שעות בחייו של בנו, שעות בהן הוא לא יודע מה מתרחש. המורה הרי לא יספר לו וההורה לא יקבל מידע על ילדו, לא ידע עם מי הוא מתחבר ואיך הוא מסתדר.

חשוב לומר כי מורים יכולים לאמץ גישה שתעזור להם ליצור ולשמור על קשר טוב עם הורים ברוב המקרים. בפרק 7 נדון בתקשורת בין הורים למורים.

אלימות באמצעי התקשורת

השפעתה של החשיפה לאלימות באמצעי התקשורת על התנהגויות של ילדים נחקרה מהיבטים שונים. מהמחקרים עולה, כי ילדים החשופים באופן חוזר ונשנה להתנהגות אלימה ותוקפנית כדרך לפתרון בעיות, נוטים לחזור על ההתנהגות שצפו בה גם במצבים אמיתיים. הם אף נוטים לראות באלימות תגובה נורמטיבית, יכולתם לווסת את התנהגויותיהם ולבלום התנהגות תוקפנית יורדת, והם נעשים פחות רגישים או אדישים לסבלם של קורבנות. בנוסף, צפייה ממושכת בטלוויזיה באה על חשבון זמן משחק חברתי שהינו חשוב לפיתוח ולאימון של מיומנויות חברתיות (גומפל, 2001).

יחד עם זה ברור כי אילו היתה לאלימות בתקשורת השפעה ישירה מובהקת על התנהגות אלימה בקרב ילדים, היינו עדים לרמת אלימות גבוהה יותר מכפי שהיא כיום.

לכן, אף כי יש מקום לקבוע רמת פיקוח מסוימת על שעות הצפייה ועל התכנים שילדים צופים בטלוויזיה, הקשר בינה לבין האלימות הבית ספרית אינו ישיר ולא נמצא כמובהק במחקר (גומפל, 2001)

שלושת הגורמים הללו, סגנון ההורות ואופן גידול הילדים, סמכות המורה, ואלימות באמצעי התקשורת, הינם גורמים חברתיים כלליים ויכולת ההשפעה שלנו עליהם היא, כאמור, קטנה. עם זאת, אין ספק כי ניתן לצמצם באופן משמעותי את הגורמים לעלייה בבעיות התנהגות, על ידי שיפור האקלים הכיתתי, שיפור ההכשרה המקצועית והגברת הפיקוח והנוכחות של המורים. אלו הם גורמים הקשורים ישירות לבית הספר.

גורמים תוך בית-ספריים

אקלים כיתה

חוקרים רבים רואים באקלים הבית-ספרי גורם מרכזי בהבנת תופעת האלימות הבית ספרית. אקלים בית ספרי הינו מושג קשה להגדרה מדויקת. הוא מתייחס למכלול פעילויות גומלין דינמיות בין הממדים הפסיכולוגיים, האקדמיים והפיזיים בסביבה הבית ספרית (גומפל, 2001).

שני גורמים מנבאים בעיה באקלים בית ספרי: רמת הניכור של התלמידים ורמת השחיקה של המורים. תחושות הניכור של ילדים מחבריהם לכיתה, ממוריהם, מהנושאים הנלמדים ומהמוסד החינוכי, נמצאו קשורות להתנהגות אלימה. במחקר השוואתי הבודק את מידת תחושת הניכור של תלמידים בבתי  ספר בארץ ובעולם, דורגה ישראל במקום הראשון מבין 29 מדינות, מבחינת תחושת הניכר של הילדים כלפי בית הספר ותחושת הלחץ מהשהייה במוסד (מתוך המחקר של דר' יוסי הראל, 1994, אצל גומפל, 2001).

שחיקת המורים בארץ היא מהגבוהות בעולם ושיעור המורים העוזבים את המקצוע אחרי שנות הוראה מועטות הוא גבוה במיוחד (גומפל, 2001).

אי אפשר לדבר על שיפור האקלים הבית ספרי מבלי להתייחס להטבת האקלים בכיתות בית ספר. הטבה באקלים בכיתה תושג באמצעות ניהול כיתה נכון: מתן תחושה של תמיכה בילדים, בניית ציפיות חיוביות ומערך הכרה חיובית בהתנהגויות חברתיות ואקדמיות נאותות. חשוב לפתח קשרים בין צוות בית הספר וההורים אשר ייצור רשת של תמיכה עבור הילדים (גומפל, 2001)

הכשרה מקצועית בניהול התנהגות מאתגרת

המחקרים שנערכים בעשרות השנים האחרונות מוכיחים, מער לכל ספק, כי ניתן לנהל התנהגות של ילדים באופן אנושי ויעיל. ברור כי התנהגות של ילדים היא התנהגות נלמדת ותלויית מצב כאחד. גורם מרכזי התורם לעיצוב התנהגותם של ילדים הוא המידה שבה המורים בבית הספר מעודדים התנהגויות חיוביות באמצעות מתן חיזוקים סלקטיביים, מודלים חיוביים לחיקוי, ודיכוי והכחדה של התנהגויות בלתי נאותות. היכולת של צוות בית הספר לעודד באופן אקטיבי התנהגויות פרו חברתיות ולדכא התנהגויות אנטי חברתיות תלוייה באופן ישיר ברמת ההכשרה המקצועית הספציפית של חברי הצוות בנושא זה (גומפל, 2001)

ההכשרה הניתנת במוסדות להכשרת מורים בישראל בתחום של ניתוח התנהגות יישומי, כמו גם בתחום ניהול הכיתה, הינה מועטה, במקרה הטוב. אחת ההמלצות בדו"ח וועדת וילנאי לצמצום האלימות בקרב ילדים ונוער במערכת החינוך, נוגעת בנושא זה: "המלצה י"ב: יש לבנות יחידות לימוד המסייעות למניעת אלימות בתכניות ההכשרה וההשתלמויות של הגננות, המורים והמנהלים. תהליך הכשרת צוותי ההוראה והשתלמויותיהם חייב לכלול מיומנויות שתסייענה לאנשי הצוות החינוכי להתמודד עם בעיות אלימות ואף למנוע את היווצרותן… יש לפתח יחידת לימוד העוסקת ב'ניהול כיתה'…" (דו"ח הוועדה לצמצום האלימות, 2001).

למעשה, הכשררה מקצועית שתיתן לצוות דרכים לניתוח ולהבנת התנהגויות של ילדים ושל הכיתה והגברת יכולתו לנהל את ההתנהגות בדרך חיובית ופרואקטיבית, היא אולי המפתח לטיפול בבעיות ההתנהגות בכיתה. הבנה מעמיקה בתחום הדעת של "ניתוח התנהגות יישומי" מקנה לנו כלים להגברת יכולתנו לשפר את אקלים הכיתה, לנהל התנהגות מאתגרת של תלמידים ולהגביר את הנוכחות האקטיבית של המורה. ניתוח התנהגות יישומי הוא מדע העוסק בתחומי חיים רבים, אך מבחינתנו כמחנכים ומורים בבית הספר הוא כולל שלושה מישורים: המישור המערכתי, המישור הכיתתי והמישור הפרטני. טיפול הולם צריך לכלול התערבות בכל שלושת המישורים במקביל. בחוברת זו נתמקד, בעיקר, במישור הכיתתי, עם נגיעות קלות בשני המישורים האחרים.

פיקוח ונוכחות

הכשרה מקצועית של אנשי חינוך היא חשובה, אך אינה מספקת. היעדר נוכחות או פיקוח מתאים על ילדים, נמצאו כבעלי השפעה משמעותית על רמת האלימות הבית ספרית. הכוונה במושג "פיקוח" איננה לנוכחות פאסיבית של המבוגר אלא לנוכחות אקטיבית הכוללת, בין היתר התערבות כאשר מופגנת התנהגות תוקפנית (גומפל, 2001).

פיקוח ונוכחות הם גם המרכיבים החשובים בניהול כיתה תקין ומשמשים כאמצעי לבקרה על ביצוע מטלות לימודיות והתנהגותיות חברתיות בכיתה.

שלושת הגורמים הללו, אקלים כיתה, הכשרה מקצועית בניהול התנהגות מאתגרת והגברת הפיקוח והנוכחות, הינם גורמים שבכוחם להשפיע ישירות על יכולתנו לצמצם את בעיות ההתנהגות ולשפר את האווירה בכיתה ובבית הספר.

לסיכום:

התהליכים החברתיים המתרחשים בחברה המערבית, הכוללים שינויים באופן גידול הילדים, הפחתה בסמכות ההורה והמורה והעצמת מקומם של אמצעי התקשרות האלקטרונית, מביאים להגברת המורכבות של עבודת המורה בכיתה. הבנה מעמיקה בתחום הדעת של "ניתוח התנהגות יישומי" מקנה לנו כלים להגברת יכולתנו לשפר את אקלים הכיתה, לנהל התנהגות מאתגרת של תלמידים ולהגביר את הנוכחות האקטיבית של המורה.

במסגרת הפינה כלים שימושיים נצפה בסרט נוסף. מקוה שימצא לן בעיניכם כמו הראשון

"כל מה שאתה צריך כבר נמצא בתוכך. היופי של החיים הוא שהגורל שלך נמצא בידייך. הגיע הזמן שתעמוד על שלך ותהיה נהדר" (פאבלו וולה).

התגובה האסרטיבית היא תגובה נלמדת.

מהי, אם כן, ביתר פירוט, אסרטיביות?

אסרטיביות היא סוג מסוים של התנהגות, העוזרת לנו להעביר לאחרים, בבהירות ובביטחון, מהם צרכינו, רצונותינו והרגשותינו, מבלי לפגוע בדרך כלשהי בזכויותיהם.

התנהגות אסרטיבית היא היפוכה של התנהגות פסיבית. התנהגות אסרטיבית היא גם היפוכה של התנהגות תוקפנית.

ניתן ללמד אנשים להתנהג באופן אסרטיבי. ע"י שימוש בהתנהגות אסרטיבית, אקטיבית אך לא תוקפנית. למידה של התנהגות אסרטיבית נחוצה לכל אדם ששואף להנהיג אנשים אחרים, אך יש לה חשיבות רבה גם לגבי אנשים, שאינם שואפים לתפקידי הנהגה.

הגישה האסרטיבית מחייבת הבנה ותרגול רב והיא קשורה בדיון, ויכוח, משא ומתן, יחסי גומלין של הגינות, של "קח ותן", של גישה המבוססת על WIN-WIN, של הכרה והבנה הדדית.

למרות הקושי הכרוך בפיתוחה של אסרטיביות, המאמץ "משתלם".

תגובה תקיפה, אך לא תוקפנית, היא דרך נדרשת בהתמודדויות בחברה המודרנית, כשאנשים שונים "מפילים אותנו בפח", גורמים לנו להרגיש קטנים ועלובים לידם ומשאירים אותנו ללא יכולת לעמוד על זכויותינו.

לתגובה אסרטיבית יש מבנה קבוע, ששימוש בו עשוי לקדם את התקשורת שלנו. המבנה הוא:

כשאת/ה אומר/ת….. או עושה….. או מתנהג/ת…..

אני מרגיש/ה……..

ולכן אני מבקש/ת ……….

לדוגמה:

כשאתה מתייחס אלי באופן הזה

אני מרגיש פגוע/נעלב/לא רצוי

ולכן אני מבקש ממך לדבר אלי בגובה העיניים/ללא התנשאות/בצורה מכבדת

או:

כשאתה חוזר ולחץ עלי להמשיך עם התוכנית שאני מבקש להתנתק ממנה

אני מרגיש שאתה לא מכבד את רצוני ואת זכותי

ולכן אני מבקש ממך לבצע את הניתוק מבלי להעביר אותי לשימור לקוחות.

אתם עומדים לצפות סרט מיקצועי חביב במיוחד בנושא אסרטיביות

 

לאחר שסיימתם את מלאכת הקריאה והצפיה הורידו את דף המטלה. כתבו את תשובתכם והעלו את הקובץ בחזרה למודל

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.