פרק מיוחד - התמודדות עם קשיים - אמונה ובטחון

תחשוב טוב יהיה טוב

רש"י אומן גדול. רעיונות נשגבים במעט מילים…

על המלים האחרונות "שני חיי שרה" אומר רש"י שהם באו ללמדנו שכל שנות חייה של שרה "כולן שווין לטובה".נשאלת השאלה והלא כמה צער נצטערה שרה אמנו, עליה השלום, וכמה ייסורים עברו עליה בימי חייה, וכיצד זה אפשר לומר: "כולן שווין לטובה"?

תשובה: אנחנו רואים את כל מה שעבר על שרה אמנו כמסכת של צער וייסורים, אבל רש"י כתב לנו כפי מה שהיא עצמה ראתה והרגישה את מה שעבר עליה. והיא, הצדקת, כל מעשי ה' נראו בעיניה כחסד ורחמים ממנו, ולכן ברור שכל שנותיה היו שוות בעיניה לטובה. אולי נוכל להסביר את הדברים על פי סיפור חביב על רבי זושא –

מסופר שפעם הגיע אל המגיד ממזריטש, רבי דב-בער זצ"ל, אדם עשיר מאוד וביקש שהמגיד ילמד אותו איך לחיות ולקבל באהבה את הרע שבחיים.

השיב לו המגיד: "יש לי תלמיד שיוכל לעזור לך. שמו רבי זושא והוא גר בעיר אנפולי, לך אליו". נסע אותו גביר אל רבי זושא. כשהגיע לביתו נדהם לראות בית רעוע שהעניות זעקה מכל קיר ופינה שבו. הגביר הסביר את מטרת ביקורו לרבי זושא ואמר לו שהמגיד הוא זה ששלח אותו אליו.

כששמע את סיבת בואו של הגביר, שאל רבי זושא בפליאה: "אני לא מבין, מדוע שלח אותך המגיד דווקא אלי כדי ללמוד לקבל את הרע כמו את הטוב? צריך ללכת לאדם שסובל יסורים, ואילו אני – לא היה לי יום רע אחד בכל ימי חיי!"

כל כך פשוט…ואולי לא.

אינני מכיר את כותב המכתב אך הוא חזק ומשמעותי

לאחר חטיפת שלושת הנערים "מכתב הנערים שלא נכתב" – מאת אלישוב הר-שלום

עכשיו הכל בסדר, באמת!

כבר לא מפחיד, כבר לא קר

הכל בסדר, כבר לא כואב

כבר לא חשוך ומאיים

אנחנו חופשים לא כבולים

רחוקים מהרוצחים לאבדנו

˜˜˜

אנחנו לא בוכים, אנחנו מאושרים

קיבלו אותנו בשירה וריקודים

ממש כמו בסרטים

רואים כאן הכל ממש מלמעלה

חבל שאין מצלמה הנוף פשוט עוצר נשימה

כבר פגשנו קדושים ועליונים

אודי ורותי פוגל הביאו לנו פרחים

שלי דדון בירכה אותנו לשלום

ומשפחת אטיאס אפתה עוגה ענקית

מלא זכיות על העם שלנו

גם הרב אליהו למד איתנו תורה

אמר חידוש ממש נפלא

רמז שהגאולה קרובה

אפילו דוד המלך פרט על הנבל

אמר לנו תודה על שקי המזמורים שהבאנו איתנו

בקשנו חתימה והוא הנעים במנגינה

ממש אין סופי פה והכל מואר ומושלם.

˜˜˜

בא מלאך ואמר לנו שהס לנו מלדבר

אבל דברים טובים יבואו על ישראל.

˜˜˜

אמא?

זוכרת ששאלנו למה כך נעשה ?

ולמה הגלות היא כה ארוכה?

כאן אין שאלות

הכל מובן

יש בורא לעולם

˜˜˜

כמה יפים האחים שלנו

כמה נרות שם למטה מלטפים אותנו

והשירים, הוו, איזה שירים!!!

מה? הכל בשבילנו?

איזה השקעה

איזה עם סגולה

˜˜˜

לא הרבה יש לספר שהרי הס לנו מלדבר

אך דעי אמא שלנו, שכל הדמעות בנאד נאספות

אחת לא מתפספסת, לא הולכת ריקם, בוודאי שלא נספגת

הכל משקה פה את גן העדן הכל מצמיח אין סוף של פרחי תקווה

וגאולה שעוד תראו כולכם במהרה

˜˜˜

טוב אנחנו צריכים לזוז המלאכים קוראים לנו לכיסא הכבוד

נבקש רחמים והמתקות (מי יודע אולי נפגוש במשיח נאמר לו שיבוא אם לא נתפדח נשיר לו את השיר של עמיר בניון "תבוא אנחנו מחכים לך יותר מדי שנים אנחנו השתגענו אין לנו בכלל פנים רק עומדים ומתכלים כל הזמן אז תבוא"(

אנחנו לא נעלמים פשוט קצת גבוהים, כן, שם מעל העננים

נושמים הכל, מרגישים הכל ,ושומעים אותכם תמיד..

˜˜˜

ולחיילים ולמחפשים וכל בית ישראל רצינו לומר תודה

כל כך רצינו לתת לכם סימן, לגלות איפה היינו אבל אמרו לנו שעדין זה לא הותר שיש עד דמעות שצריכות לרדת, שיש עוד תפילות שצריכות לבקוע.

אמרו לנו שחיפשתם שהפכתם כל אבן

ולמבצע היה שם מפוצץ "שובו אחים"

אז עכשיו אנחנו מבקשים

שובו , שובו אחים

אל תשברו תאמינו תצמחו

ובבקשה בשבילנו ובשביל כל הקדושים כאן

תנקמו את נקמת דם עמנו השפוך

˜˜˜

אוהבים מאוד ותמיד נמצאים

גיל-עד,נפתלי ,ואייל

אומר לנו רבי נתן "צריך להתנהג בתמימות ולהיות שמח בחלקו תמיד אפילו בעניות ודחקות גדול, ואפילו שהוא מלא חסרונות ומרוויח פחות בהרבה מאחרים – אל יפול בדעתו מזה כלל, רק יהיה שמח בחלקו תמיד, איך שהוא…

מהיכן מגיע המידה שהכל לטובה. מה הסוד הגדול של שרה אמנו שפרשה שלמה נקראת על שמה.

לעניות דעתי יש פה לימוד גדול של שורש הענווה. אדם שחי בתחושה שהקב"ה לא חייב לו כלום ויש לו להודות על כל דבר ודבר שקיים אצלו, מצליח להתגבר גם קשיים גדולים כמו עקרות של 90 שנה (אולי עניין זה מסביר למה צחקה שרה כאילו אומרת בליבה "אתם רואים שאני צודקת בדרכי ועם אמונה גדולה בקב"ה גם הבלתי יאומן קרה, מעין צחוק של אמונה)

כשורש הענווה שבאדם קיים בצורה בריאה ההסתכלות שלו על החיים היא שונה. הוא מקטין עצמו בעיני א-לקים. שוויתי ה' לנגדי תמיד – אני מקבל בשוויון נפש את רצון ה'. במדרש אותיות דרבי עקיבא מובא: "כל מי שיש לו ענוה ושפלות, הקדוש ברוך הוא מגדלו ומנחילו חיי העולם הבא, שאין לך מידה טובה בעולם כענוה". וכן מובא באיגרת הרמב"ן "מידת הענוה היא מידה טובה מכל המידות הטובות".

בספר "ארחות צדיקים" מוצגת הענווה בשישה נושאים: מושל ברוחו ואינו כועס; מצדיק דין הבורא; לא ישמח בליבו על שמשבחים אותו, ולא יכעס כשמגנים אותו אלא אם הדברים נכונים יתקן עצמו; יוסיף ענוה ככל שהבורא ייטיב עימו; מוכיח עצמו על מעשים לא טובים שלו ויבקש מחילה מאחרים; ינהג בענוה בדברים רכים ומלבושים פשוטים ולא ירבה בתענוגים.האדם הענו יברח מן הכבוד, ולא יחזיר למלעיגים עליו.
ואסיים בקטע מתוך הספר של הרב בזק

הבוקר התעוררתי כשמצב רוחי אינו טוב. ניסיתי להבין מדוע אני מרגיש כך ונזכרתי שאתמול חוויתי אירוע לא נעים בעבודה. חשבתי כיצד זה קרה ואיך הייתי יכול להתנהג אחרת, אך מצב רוחי לא השתפר. החלטתי לא לוותר ולשפר את מצב רוחי. עיכבתי מעט את יציאתי לעבודה וישבתי להירגע. גם זה לא עזר – בשעה עשר בבוקר מצאתי את עצמי עדיין יושב ושקוע במחשבות שליליות."

פעמים רבות שאנו עצובים אנו מנסים להבין למה אנחנו עצובים ועל ידי כך להילחם בעצבות, אך על פי רוב הדרך הזאת אינה מסייעת לנו ואף גורמת לנו לשקוע עוד. כשהמחשבה כולה שקועה בבוץ – כל התעסקות נוספת איתה רק מטביעה אותנו יותר. מרוב מחשבות אנו מתחילים להתנתק מהמציאות החיה והתוססת ומסתגרים בבועה של עצמנו. וכך אנו נעשים יותר עצובים. יש במציאות חיים ואור, וההתעסקות המוגזמת בעצמנו מנתקת אותנו מהאור הזה. במקום התנתקות מציע לנו ר' נחמן התחברות: התחל בעשייה! עשה משהו חיובי בבית או בחצר, דבר עם מישהו, עשה חסד. העיקר – התחבר למציאות וכך תחזור לחיים ולטוב שבהם. מחשבותיך המיותרות ייעלמו מאליהן… השחר דורש במידה מסויימת ויתור ועזיבה של הלילה. על מנת לוותר על הנוכחות של הלילה צריך להאמין במחר. דרושה לנו היכולת להניח את המשבר לרגע, את הכאן והעכשיו. וכך אומר ר' נחמן:

נכספתי מאוד להמשיך את העולם אל העשיה… וכל עיקר מגמתו וחפצו היה תמיד רק לעובדות ועשיות של קדושה בלי שום חכמות כלל, רק שנעסוק תמיד בעשיות של קדושה בפשיטות, דהיינו להרבות בלימוד התורה ולעשות מצוות הרבה בכל יום, ולהרבות בתפילה ותחנונים תמיד, והכל בפשיטות בלי שום חכמות"

אני מצרף לכם סדנה שחיברתי על התמודדות עם קשיים סדנה התמודדות עם קשיים בחיי היום יום

בתחילת הסדנה תוכלו להשמיע את השיר הבא