פרשת ויחי פרק "שונות בין תלמידים"

ובתוכן הפרק

• רעיון חינוכי בנושא שונות בין תלמידים
• הסתכלות חינוכית על ילדים
• סרטונים
• בדיחות​

"כל אלה שבטי ישראל שנים עשר וזאת אשר דיבר אליהם אביהם ויברך אותם איש אשר כברכתו בֵּרך אֹתם"  (מ"ט, כח).

פרושים רבים נאמרו על הפסוק אך נראה,  שהפירוש הפשוט ביותר לפסוק הוא פירושו של בעל אור החיים הקדוש:

אשר כברכתו – פירוש: הראוי לו כפי בחינת נשמתו וכפי מעשיו. כי יש לך לדעת כי הנפשות כל אחת יש לה בחינת מעלה, יש שמעלתה כהונה ויש מלכות ויש כתר תורה ויש גבורה ויש עושר ויש הצלחה, ונתכוון יעקב בנבואה לברך כל אחד כפי ברכתו הראוי לו – המלך במלכות והכהן בכהונה וכן על זה הדרך…

לכל אחד מהשבטים היו מאפיינים אינדיבידואליים ייחודיים, ויעקב דאג לברך כל אחד כפי מה שמתאים לו וכפי נטיותיו וכישוריו. דבר כזה פשוט לביצוע במשפחה בת שניים שלושה ילדים; במשפחה שבה שנים עשר ילדים, הדרך הפשוטה ביותר היא 'להעלות את כולם על אותה רכבת' – להוליך את כולם במסלול אחד, ולא להעניק חינוך שונה לכל אחד ואחד. אך יעקב אבינו לא הלך בדרך הקלה, אלא דאג לחנך את בניו תוך תשומת לב לשוני ביניהם ולדברים המייחדים כל אחד ואחד מהם.

שני קריטריונים לחינוך הילד מונה בעל אור החיים: "בחינת נשמתו ומעשיו". "בחינת נשמתו" של הילד – הלוא הם מאפייניו המיוחדים וכישוריו; המחנך צריך לשים לב במה מצטיין הילד והיכן עיקר כושרו ולעודדו בכיוונים אלה. אך אין די בכך: על המחנך להתבונן גם ב"מעשיו" של הילד – מה משאלות לבו ובמה הוא חפץ – ולסייע לו להתקדם ולהשתפר בהם.

יש לציין כי בדבריו שולל בעצם בעל אור החיים את אמונתה של הפסיכולוגיה במאה השמונה עשרה כי האדם נברא 'טבולה רסה' (לוח חלק) ואישיותו מעוצבת אך ורק על ידי חינוכו. מדבריו כאן אנו למדים כי בני האדם נולדים שונים, ולכל נפש יש "בחינת מעלה" משלה.

משמעותם הגדולה של דברינו בתחום החינוכי ברורה. מוסד חינוכי מוליך, בדרך כלל, את תלמידיו במסלול דומה. אך האם זאת אומרת כי עליו גם לשאוף לעצב את חניכיו בתבנית אחת זהה ולהוציא משעריו תלמידים שידמו זה לזה לחלוטין? חלילה! מי שזו תפיסתו החינוכית חוטא לפרט וחוטא לכלל. לכל תלמיד יש פן ייחודי משלו, וכל תלמיד צריך ללכת בדרך המתאימה לו ולמאפייניו.

שנים-עשר בנים, שנים-עשר גוונים

יעקב, בברכו את בניו בסוף ימיו, ראה לפניו שנים-עשר בנים לא בעלי גוון אחד, אלא כל אחד בתכונתו המיוחדת, ועל פי זה ברך אותם איש איש בהתאם לברכה ההולמת את אופיו, אחרי שתיאר את תכונותיהם, ברך אותם בהתאם לכך, בירך כל אחד שיזכה לברכה, תוך שמירת אופיו המיוחד "יש לכוון את החניך בהתאם לדרכו המיוחדת לו בעתיד, ההולמת את התכונות והנטיות הרדומות בעמקי נפשו, וכך לחנך אותו לקראת המטרה הטהורה, האנושית והיהודית כאחת" (רש"ר הירש, פרשת תולדות). המחנך העומד לפני קבוצה של חניכים, ומנסה להכתיב להם דרך אחת, אחידה, לא תצלח דרכו. עליו לדעת שכשם שאין פרצופיהם שווים, כך אין דעותיהם שוות, ואין מידותיהם ותכונותיהם שוות.

כשנפרד יעקב מבניו "לא ראה רק כהנים ומורי הוראה, הנה עומד שם שבט הלויה ושבט המלוכה, שבט הסוחרים, שבט האיכרים ושבט הלוחמים, עמד שם לנגד עיניו העם כולו, על כל סגולותיו הרב גוניות ועל כל דרכי התפתחותו, ואת כולם הוא ברך, 'איש כברכתו ברך אותם', איש איש כסגולותיו המיוחדות לו, כי ברית ה' הכרותה עם אברהם, חפצה באומה בריאה, שלמה ורעננה, מטרתה לבנות חיים שלמים על כל צורותיהם הרב גוניות".

"ובזה דורש הפסוק חינוך אינדבדואלי בהחלט, התכלית של חיי תורה ומצוות היא כללית, אבל הדרכים המובילות אל הרמה הטהורה של קיום התורה והמצוות, מתחלפות לפי תכונותיו וכישרונותיו של החניך, לפי נטיותיו וכוחותיו השכליים והנפשיים, על כן לא כל שיטה מתאימה לכל חניך וחניך" (הרב הירש, יסודות החינוך עמ' נג).

הכרת תכונותיו הפרטיות של הילד, היא דבר שההורים צריכים להיות מודעים אליו. "אין ילד דומה לחברו. אם ההורים אינם יודעים זאת, ומייחסים לילד כוחות שאין לו – החינוך והעמל שהם משקיעים לא יהיה מכוון כלל אל אותו ילד. אם ברצוני לחנך ילד, עלי להתבונן ולבדוק מה היא דרכו האישית של הילד הזה עצמו. דבר מובן הוא ששיח הבננה צריך טיפול אחר מאשר עץ התפוח. אם נגדל שיח בננות ועץ תפוחים, ונעניק לשניהם טיפול זהה, לפחות אחד מהם לא יגדל טוב, ואולי שניהם גם יחד לא יצמיחו פרי. כך גם עם ילדים. אני חייב לדעת מהן התכונות האישיות של הילד ולהתחשב בהן" (הרב וולבה, זריעה ובנין בחינוך).

מחנך טוב יודע כי תפקידו להתאים את שיטת חינוכו לכל אחד מתלמידיו. שיטת חינוך שיושמה בהצלחה על פלוני אי אפשר להחליט כי היא מתאימה גם לאחר. העקרונות שווים אך דרך הקנייתם צריכה להיות שונה ומותאמת לכל תלמיד בהתאם לאופיו ולכישוריו וכאשר יעקב אבינו מברך את בניו הוא מדגיש לנו כי האחים היו מלוכדים אוהבים ומצוינים אך לכל אחד היה אופי משלו, היו לויים כוהנים אנשי מלוכה סוחרים, איכרים ולוחמים, כל שנים עשר השבטים – הבנים, משפחה אחת מיוחדת ומלוכדת אך כל אחד שונה מאחיו, כפי שכתוב: "איש כברכתו ברך אותם, (בראשית מט, כח) כל איש וסגולותיו הייחודיות כך בונים משפחה, כך בונים כיתה מלוכדת ומיוחדת – אחדות מתוך ייחודיות, חובה עלינו להבין שניתן דרך הכוח, האומץ, האומנות המוסיקה, החכמה, הבינה והדעת ההומניזם והריאליזם דרך כל האפיונים הללו ניתן להגביה עוף ולהשיג כל יעד.

 

והשבוע בפינת המולטימדיה

• מצגת שמדברת על הרעיון החינוכי של הפרשה 

​הסתכלות חינוכית על ילדים סיפור הפינגווין

• קטע שמעורר מחשבה

​

עוד כמה סרטונים שקשורים ולא קשורים אבל אני בטוח שבכל מקרה תיהנו מהם

• קוני למל 

​

• קוני למל 2 – 

​

• איש כברכתו ברך אותם –  איך מסתדרים עם 19 ילדים – הנה לפניכם 

​

וצרור בדיחות לסיום

אמא אחת מגיעה לגן לקחת את הילד שלה. רואה את כל הילדים עם פלאפונים יושבים על הדשא והגננת ישנה על ספסל. האמא מעירה אותה ושואלת: את לא פוחדת שהילדים יברחו לך? 

עונה הגננת יש לנו Wi fi רק עד הגדר..

ועוד אחת

כשתרח שאל את אברהם מה קרה לפסלים, אברהם ענה שהפסל הגדול שבר את כולם. 
כשלבן שאל את יעקב איפה הפסלים, יעקב נלחץ ואומר לו לחפש, ומי שימצא תחת ידו וכו'… 
ויש להבין, יעקב היה יכול לומר לו שהם נסעו לנופש… 
אלא מאי? 
לא כל תשובה שאתה ממציא לאבא אתה יכול להמציא לשווער שלך…

ועוד אחת

מה הדין אם טעה ואמר 'אתה חונן לאדם דאעש'???
חוזר לראש…

ועוד אחת

למה יעקב תיקן תפילת ערבית?  אתם יודעים מה זה להשכיב 12 ילדים…עדיף להיות בבית הכנסת…

ועוד אחת

שלושה יהודים ששמם `רבינוביץ`, נפגשים. וכל אחד רוצה להראות שהוא `רבינוביץ` יותר חשוב.
"הייתי באמריקה כשקנדי  נבחר. הוא עמד בין אלפי אנשים, מיד הבחין בי ואמר לכולם `תראו את האיש הזה, רבינוביץ, הוא חבר טוב שאני רוצה שכל אמריקה תכיר`.
אומר הרבינוביץ השני: "זה, כלום. כשהייתי לאחרונה בלונדון, רכבה המלכה אליזבט בראש פרשיה, עצרה את כל החבורה והכריזה `תסתכלו על רבינוביץ. זה החבר הכי טוב שלי`.
אומר הרבינוביץ השלישי: "גם אתה כלום וגם אתה כלום. הנה, הייתי בוותיקן ופגשתי את האפיפיור.
השיחה שלנו התארכה והתארכה והחשמנים כבר התקבצו במקום. פתאום אני שומע את אחד החשמנים שואל `מי זה האיש שמדבר עם רבינוביץ ?"

ועוד אחת….
איש מבוגר ממיאמי מתקשר לבין שלו שחי בניו יורק ואומר לו:"אני מצטער להרוס לך את היום. אבל אני חייב לספר לך שאני ואמא שלך מתגרשים. 45 שנה של סבל זה מספיק! " 
"אבא על מה אתה מדבר"   צועק לו הבן בחזרה מהקו השני.
" אנחנו לא יכולים לסבול אחד את השני יותר" האבא עונה.
"נמאס לנו אחד מהשני ונמאס לי לדבר על זה אז תתקשר לאחותך שבשיקגו ותספר לה" והוא מנתק את הטלפון!.
מיד הבן מתקשר בבהלה לאחותו שמתפוצצת בטלפון! " נראה להם שהם מתגרשים!" היא צועקת "אני יטפל בזה! " . היא מתקשרת לאביה מיד וצועקת עליו "אתה לא מתגרש! אל תעשה שום דבר עד שאני מגיעה לשם! אני מתקשר עכשיו לאחי ושנינו ניהיה אצלכם מחר בבוקר! עד אז אתם לא עושים כלום. הבנת אותי?" ומנתקת.
האבא סוגר את הטלפון ומסתובב לאישתו "בסדר" הוא אומר "הם באים לפסח והם משלמים על הטיסה שלהם".