פרק מיוחד – סרטונים ליום גוש קטיף – 

הרב דוד סתיו מדבר על מהות הזיכרון שיש לזכור ביום גוש קטיף- נכתב לפני שנים מספר

מתוך אתר ישיבת ההסדר בפתח תקווה

לא מעט שנים עברו מאז עקירת היהודים מגוש קטיף ודומה שהחברה הישראלית כבר עברה לסדר היום ועוסקת בנושאים אחרים המזומנים לנו  בארצנו חדשות לבקרים.וכאלה לא חסרים כאן,ועדת וינוגרד ומלחמת לבנון,מו"מ מדיני,"מבולי הקסאמים" שנוחתים על דרום הארץ(בעקבות אותה עקירה )בעיות חברתיות ועוד.

ואנו ,שחווית העקירה של חברינו מחבל קטיף צרובה עמוק בתודעתנו,גם אנו שואלים את עצמנו איך נהפוך את כאבנו לא רק לחויה שבטית אלא למשהו שמלכד סביבו את כלל ישראל כולו ,גם אלו שאינם מסכימים לדרכנו.גם אנו,הזוכרים את המראות הקשים של הרס הישובים הפורחים, מחפשים את הדרך להפוך את הזכרון למשהו שבונה בנו כוחות חדשים ולא משתק אותנו בתחושות של השפלה,תסכול וחוסר אונים.

המסורת היהודית מעולם לא האמינה בימי זכרון היסטוריים.היא ידעה כי אין סכוי להנחיל זכרון בעולם ששוצף ושוטף עם ארועים המתחדשים חדשות לבקרים.כל מצוה שכביכול נראית כקשורה לזכרון היסטורי תורגם מידית על ידי חכמינו למשהו בעל משמעות קיומית ועכשוית.ראה יציאת מצרים עליה נאמר כי בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים.וכך בבית המקדש אמרו חכמים כי  מי שלא נברא בימיו הרי הוא כאילו חרב בימיו.ואף השבת איתה אנו נפגשים מדי שבוע אינה אלא דרך בה אנו מקבלים את האפשרות להפגש עם אלוקינו ועצמנו מדי שבוע."ראה כאילו כל מלאכתך עשויה",היינו אנו עצמנו מצווים לעבור מדי שבוע את חוית הבורא שנח ביום השביעי.

לאן אנו מתעלים את זכרונותינו על גוש קטיף ? כבר כתב הרמב"ם בהלכות תעניות כי האדם אמור להרגיש שעוונותיו ועוונות אבותיו החריבו את בית מקדשנו כך גם לנו חייבת להיות התחושה הזו שעוונותינו יחד עם עוונות אבותינו גרמו לרעה זו .אין באמירה זו כדי לפטור מאחריות את המנהיגים שפשעו בהחלטותיהם ובדרכי ביצוע ההחלטות אבל נעשה לעצמנו עבודה קלה אם נסתפק בהטלת הרפש על האחר(גם אם זה מגיע לו)

החפוש אחר עוונותינו מוליך אותי לעובדה שכמעט לכל אורך המאבק לא היו שותפים בו כמעט אנשים שאינם שומרי תורה ומצוות מחד ולא אנשים חרדיים מאידך.(לא רק שלא היו שותפים ,אלא רבים בשתי הקבוצות שמחו לאידנו)מה שאומר שהמאבק על הארץ הפך להיות מאבק בין עולם דתי לחילוני.כל מה שבקשנו ליצור כאן במאה האחרונה,היינו עולם בו גם מי שאינו דתי בפועל יהיה קשור ברמה כזו או אחרת עם קדשי ישראל לפחות בצד הכללי שלהם,בעצם כשל.ניתן לומר שמכאן המסקנה שרק עולם של אמונה יכול להחזיק את הקשר עם הארץ והעם.ובודאי שיש מקום גם לאמירה כזו.אבל מאידך אפשר גם לומר שכנראה יצרנו מצב בו רבים התקשו לראות בנו את שליחם.האם התנשאנו לומר אנו הטובים ביותר והקב"ה שונא בעלי גאוה.האם חטאנו בהתרחקות פיזית מכלל ישראל במגדלי שן מסוגרים היטב כך שמבצע פנים אל פנים שלנו נראו כדבר פתטי יותר מתורה עוצמתית ואוטנטית.

ביום זכרון לחבל קטיף שהיה מלא באנשים נפלאים ששלבו תורה ועבודה וגמילות חסדים ראוי להזכיר את חברת המופת הזו אבל לא לשכוח שעם ישראל לא הכיר אותה כמעט וממילא לא חש שמשהו חסר לו באובדנה.אפילו הרשלנות הפושעת והמצב המזעזע בו נתונים חלק מאותם עקורים לא מצליח לגעת בחלקים גדולים של החברה הישראלית

ביום הזכרון הזה צריך לזכור שארץ ניתנה לעם וכל עוד לא נצליח להופכה לנחלת העם על ידי הרבות באהבת עם ישראל ללא תנאי לא נוכל להאהיב על עמנו את נחלתנו..

לאבא מותר להגיד לא!

התשובה התקבלה מצוות ישיבת ההסדר מעלות בתאריך ז´ טבת ה´תשס"ח 

מהלך הפעולה: מספרים את הסיפור על נחשון וקסמן עד לקטע של התפילה ההמונית בכותל ואז שואלים מה נראה להן שיהיה הסוף. אפשרי גם לצפות בסרט על נחשון וקסמן בקישור הבא

http://www.mako.co.il/mako-vod-mako/documentary-s1/VOD-26fae4956a45b21006.htm

הצגה: מחלקים ל-3 זוגות: א. הבן רוצה ללכת לטיול בקיץ=200 ₪ להוצאות והאבא מסכים. ב. הבן רוצה אותו דבר כמו בא'.. והאבא מסכים רק על הטיול. ג. הבן רוצה כמו בא' וב' והאבא לא מסכים כלום. משחקים המלך אמר, דג מלוח. (למה עשיתם את התנועות האלה? למה הפסקתם לזוז? כדי לא להיפסל.. אבל אם מישהו מבחוץ היה רואה אתכם ולא היה יודע שאתם משחקים הוא יחשוב שהשתגעתם ולא יבין מה אתם עושים.. ככה אנחנו עם הקב"ה אנחנו לא מבינים בדיוק מה הוא עושה ולמה הוא "לא מקבל את תפילתנו" אבל העצם הוא מקבל כל תפילה אבל לטובתנו הוא לא עושה את זה כי הוא רואה את כל התמונה ולא רק חלק מממנה- כמונו.. מסר: לפעמים אנחנו מרגישות שהתפללנו בכוונה עצומה והתפללנו שוב ושוב ושוב. (לדוג: גושקטיף). ולמרות זאת התפילה לא התקבלה אבל כל הראיה הזאת מוטעית… אנחנו צריכים להבין שלא רק שהוא אומר לא זה אפילו לטובתנו!! מה צריך להביא? פתקים לזוגות, כיפהx2, ציצית x2, שלטים "אבא" "בן", הסיפור על נחשון. פרטים שכדאי לדעת לידע כללי : בס"ד נחשון וקסמן. נחשון גויס לצה"ל בראשית אוגוסט 1993 ובעקבות שני אחיו הבוגרים התנדב ל"גולני". הוא הגיע ליחידת "עורב" של גולני, ורצה מאוד להיות קצין, דבר שהיה אמור להתגשם כעבור זמן קצר. לאחר הטירונות, ולאחר שהוכשר כלוחם, עשה שירות מבצעי בלבנון. נחשון היה ילד תמים, שחשב רק טוב על אחרים – תכונה שלא נתנה לו לחשוד במכונית שעצרה עבורו בצומת יהוד, ובה נוסעים חובשי כיפות, מוסיקה חסידית בטייפ באוטו, ותנ"ך וסידור מונחים על המושב. נחשון נחטף ביום 9.10.1994 על ידי מחבלים מהחמאס, והוחזק כבן ערובה במשך שישה ימים. כל המדינה התפללה ופעלה לשחרורו. כל העם היה מאוחד ברצון להציל נפש אחת של יהודי. ביום שישי, י' בחשוון תשנ"ה (14.10.1994) נערכה פעולה צבאית בבית בו הוחזק נחשון בביר נבאללה. מפקד הפעולה, סרן ניר פורז, ונחשון הי"ד נפלו בקרב בפעולה זאת. במוצאי שבת, בחצות הלילה, הובא נחשון למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בהר הרצל. כמאה אלף איש השתתפו בהלוויה. בן תשע עשרה היה נחשון בנופלו. הוא הועלה לדרגת סמל לאחר מותו. השאיר אחריו הורים ושישה אחים – חיים, חזי, צחי, אלי, רפאל ואוריאל. הרב מרדכי אלון כתב בהספדו: ידעתי תמיד, כמו שידעתי שלשום שעברתי לפני התיבה ורבבות רבבות, כל בית ישראל, שאגו באותה תפילה מאוחדת. ידעתי שזה בא מאיזה שהוא כח שאתה מחייך בו… "שאלו אותי" אמר אבא "התפללו כל-כך הרבה ולא קיבלו תשובה. ואני אומר "כך הוא אומר לי, קיבלתי תשובה, התשובה הייתה לא! ולאבא מותר לענות גם לא!" נשאלה שאלה למה ה' לא עונה לתפילות שלנו. התפלללו הרבה שאחים שלהם יתחתנו… תוכן התשובה שלום לך, לפני כ – 16 שנה נחטף חייל ע"י מחבלים. לחייל קראו נחשון וקסמן. בליל שבת נערכו המון תפילות ברחבי הארץ, בישיבה התיכונית שבה למדתי באותה זמן אמרנו כל הלילה תהילים. במוצאי שבת הגיע הבשורה המרה שנחשון ז"ל נרצח ע"י מחבלים במהלך נסיון החילוץ שנעשה ע"י סיירת מטכ"ל. כשאביו של נחשון נשאל ע"י כתב החדשות – ומה עם כל התפילות? הוא ענה תשובה מדהימה: ´ילד מבקש מאבא כל מיני דברים, הרבה פעמים אבא נותן לו, ולפעמים אבא אומר – לא´ (לא ציטוט מדויק) מאוחר יותר שמעתי מהרב מרדכי אלון- ´הפעם אבא אמר לא, אבל אנחנו לא יודעים בכמה פעמים אחרות אבא אמר לנו ´כן´ בזכות כל אותן תפילות שהתפללנו עבור נחשון. אין תפילה לחוזרת ריקם, לא תמיד נראה באופן ישיר את הפעולה של תפילתינו, אך כל תפילה פועלת ומקרבת אותנו אל הקב"ה, מוסיפה טוב בעולם, לעם ישראל. חז"ל מלמדים אותנו – שאם ראה אדם שהתפלל, ולא נענה – יחזור ויתפלל, שנאמר: ´קוה אל ה´ חזק ויאמץ ליבך, וקוה אל ה´ (תהילים כז´) עלינו להתחזק באמונה, ובתפילות, ולדעת ולהאמין בלב שלם – שכל מה שהקב"ה עושה זה לטובה, גם אם לא תמיד אנו מבינים. שיהיה בהצלחה, כל טוב ובשורות טובות. 

ובפינת המולטימדיה סרטונים ומערכים ליום גוש קטיף. לחצו על הקישור

http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Hemed/Odot/ChozrimVenehalim/gosKatif.htm

ועוד כמה סרטונים חשובים