בס"ד
פרשת וירא – הכנסת אורחים
והשבוע בתוכן
-
- רעיון חינוכי "התנהלותו של אברהם"
-
- סיפור בנושא הכנסת אורחים
-
- חידוש של רבי נחום מצ'רנוביל
-
- יחידת דפי עבודה על הכנסת אורחים
-
- סרטונים
-
- שני סיפורים על ר' אריה לוין בנושא הכנסת אורחים
שאלו את רבי נחום מצ'רנוביל, מדוע נאמר (שבת קכז,א) "גדולה הכנסת אורחים מהקבלת פני שכינה". השיב להם: כשעומד יהודי בחוץ בחורף, רועד מקור, אם לא ימהרו לפתוח לו את הדלת, הוא עלול לקפוא ולהוציא את נשמתו; לעומת זאת, השכינה אש אוכלה היא, לא יהיה קר לה גם אם תמתין מעט.
פרשתנו מתארת את מסירות נפשו של אברהם אבינו על מצוות הכנסת אורחים, זקן בגיל מאה, לאחר ברית המילה, ביום לוהט מחפש אברהם אורחים, מדוע והרי פטור בכה"ג מן המצווה?
וַיֵּרָא אֵלָיו ה' בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא וְהוּא ישֵׁב פֶּתַח הָאֹהֶל כְּחֹם הַיּוֹם:וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה שְׁלשָׁה אֲנָשִׁים נִצָּבִים עָלָיו
וַיַּרְא וַיָּרָץ לִקְרָאתָם מִפֶּתַח הָאֹהֶל וַיִּשְׁתַּחוּ אָרְצָה: וַיֹּאמַר אֲדֹנָי אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ אַל נָא תַעֲבֹר מֵעַל
עַבְדֶּךָ:יֻקַּח נָא מְעַט מַיִם וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם וְהִשָּׁעֲנוּ תַּחַת הָעֵץ:וְאֶקְחָה פַת לֶחֶם וְסַעֲדוּ לִבְּכֶם אַחַר תַּעֲבֹרוּ כִּי עַל כֵּן
עֲבַרְתֶּם עַל עַבְדְּכֶם וַיֹּאמְרוּ כֵּן תַּעֲשֶׂה כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ:
הגמ' במסכת שבת דף קכז ע"א דורשת על כך ש "גדולה הכנסת אורחים מהקבלת פני השכינה" ודבר זה נלמד מאברהם שהרי "וירא ה' אליו באלוני ממרא" ולאחר מכן כתוב "אל נא
א-דני אם נא מצאתי חן בעינך אל נא תעבור מעל עבדך" ורש"י הביא שני פירושים:
"ויאמר אדני אם נא וגו' – לגדול שבהם אמר וקראם כולם אדונים ולגדול אמר אל נא תעבור…ובלשון זה הוא חול (השם אדוני) ד"א קודש הוא והיה אומר להקב"ה להמתין לו עד
שירוץ ויכניס את האורחים…"
אברהם פונה לגדול ומפציר בו להכנס לביתו,
א. מוסב ביחס לגדול מבין האנשים שראה.
ב. מוסב ביחס לשכינה, שמבקש מהקב"ה להמתין לו עד שיגמור לקבל את האורחים. "והיה אומר להקב"ה להמתין לו, עד שירוץ ויכניס את האורחים" (רש"י בשם המדרש)
ומוזר הדבר שאברהם מעדיף לקיים מצות הכנסת אורחים יותר מאשר קבלת נבואה, שאם כל ענינה של מצווה הוא להפגש עם הקב"ה הרי מטרה זו כבר קיימת ואברהם מדבר ונפגש עם השכינה ומדוע מעדיף את אורחיו על פני השכינה?
נראה להקדים להסבר את דברי המדרש שאברהם מתלונן כלפי הקב”ה שעד שלא מל הגיעו אליו אורחים אך כעת שמל אין לו אורחים והקב"ה עונה לו שהוא והמלאכים יהיו אורחיו.
(פרשה מח',ט)
הכנסת אורחים וההטבה לבריות היו אצל אברהם חלק בלתי נפרד מהוויתו ומציאותו, הם אלו שנתנו חיים ומלאו את כל שאיפותיו בעבודת ה' ודרך האורחים הוא הפיץ את שמו של הקב"ה בעולמו.
אברהם מעדיף את הכנסת האורחים כיוון שהוא מבין שזו בדיוק הקבלת פני שכינה כי בכך הוא יפיץ את שמו של הקב”ה בעולם. ומבקש אברהם מהקב"ה להמתין לו בכדי שילך להכניס אורחים ויחזור עם עוד שלשה שמקבלים פני שכינה ובכך ירבה כבוד שכינה,
אברהם לא התלבט בחקירה ישיבתית מה עדיף הכנסת אורחים או הקבלת פני שכינה והחליט שהקבלת פני שכינה עדיפה. אלא אברהם הכריע כדרך חיים את עניין הכנסת האורחים ואת עניין הקבלת פני שכינה כדבר שלם ולא סותר.
אולי אפשר להוסיף ולומר הסבר בדברי הגמ' ש"גדולה הכנסת אורחים מתוך קבלת פני שכינה" (מ' המתוך ולא מ' הריבוי)
למדנו מאברהם ושרה את יסוד הבית היהודי של הכנסת אורחים וחסד והכל מתוך הקבלת פני שכינה.
נסיים בסיפור על הכנסת אורחים, שהתרחש בדורנו, ואני מכיר את הנפשות הפועלות בו. בישיבת כפר הרואה למד בחור שגדל בשכונת התקוה בתל אביב – שכונה עזובה וחלשה, רחוקה מתורה. הבחור אף הוא היה רחוק מתורה, והתנהגותו היתה בוטה וגסה.
כמו כל חבריו, נסע אף הוא לשבוע ישיבה. הגיע לישיבה אחת, נכנס לאחד החדרים, בלי לשאול ובלי לברר, נכנס לאחת המיטות, ונרדם. הגיע "בעל המיטה", העיר אותו, ואמר לו: זו המיטה שלי, תוכל למצוא מיטה בחדר הימני. אותו בחור לקח את חפציו ונסע מהישיבה. לא מצא חן בעיניו היחס הזה.
הגיע לישיבה אחרת, ישיבת עזתה. אף כאן, נכנס לאחד החדרים, בלי לשאול ובלי לברר, נכנס לאחת המיטות, ונרדם. הגיע "בעל המיטה", ראה שמישהו ישן במיטתו – כיסהו היטב
בשמיכה והלך לחפש לעצמו מיטה אחרת.
סופו של הסיפור הוא, שהבחור נשאר ללמוד מאותו רגע בישיבה, ולמד עוד שנים רבות בישיבה. הכנסת האורחים פעלה עליו לקרבו לתורה בצורה מפליאה.
זו דוגמא לרגישות לאדם שהגיע למקום זר, והוא זקוק ליחס טוב ומאיר. עלינו ללמוד ולסגל לעצמנו יחס נכון, זריזות ושמחה עם אורחים.
ומסופר על רבי אריה לוין (איש צדיק היה): שפעם בא אדם אחד לבקרו ומצא את דלתו של ר' אריה לוין נעולה. נאמר לאדם זה כי רבי אריה לוין מעביר כרגע שיעור בדף היומי.
חזר האיש שוב כעבור שעה, ונאמר לו: שהרב הלך לשמחת -מצווה. חזר האיש כעבור שעתיים, ולא מצאו לרבי אריה לוין. נאמר לו: כי רבי אריה הלך לניחום אבלים. כעבור שעה נוספת חזר האיש ומצא בפתח החדר עוד שני אנשים הממתינים לרבי אריה לוין. והנה בשעת לילה מאוחרת הגיע רבי אריה לוין והחל לברך בשלום את אורחיו הממתינים לו.
מספר האיש: בקשתי מרבי אריה לוין להיכנס עמו לחדרו על מנת לשוחח עמו על דבר מה ביחידות. שני האורחים הסכימו להמתין בחוץ. פתאום הרב הזמינם להיכנס לחדרו. תמהה האיש על מעשה זה, שכן ביקש שיחה עמו ביחידות. לבסוף הושיב ר' אריה את האורחים בחדרו ואמר לאדם זה: "הן שנינו יכולים לשוחח בחוץ. ומדוע ניתן לאורחים להמתין ברחוב?!".
ומסופר עוד על רבי אריה לוין: שהכניס כל "אורח" לביתו. פעם אחת הגיע לביתו אסיר משוחרר על מנת לקבל דמי כיס. רבי אריה ואשתו קיבלוהו כאורח נכבד. העניקו לו סכום נכבד ואף התעקשו כי יאכל ויסעד את ליבו. רבי אריה הודה ל"אורח" על כך שעל ידו זכה לקיים מצות הכנסת אורחים וגמילות חסדים, אך הפציר באסיר שישן בביתו מפאת השעה המאוחרת. באשמורת הבוקר, כשהכין רבי אריה את עצמו לילך לתפילת "ותיקין", התברר לו שאותו "אורח" גנב את גביע היין ופמוטי הכסף ונסתלק לו. עורר רבי אריה את אישתו ואמר: "אני מוחל לו לאותו גנב במחילה גמורה כדי שלא ייענש בגין מעשה זה .
הבה נקבל כלנו בליבנו, לחזק את יחסי הידידות והערבות שבין כל חלקי עמנו נראה את מצוקותיהם של חלקים מעמנו. נלך בדרכו של אברהם אבינו.
בפינת המולטימדיה שני סרטים מיוחדים בנושא הכנסת אורחים (למי שרכש את מארז "בין אדם לחברו" ישנן סרטונים רבים במארז
עוד שני קטעים נחמדים שלא קשורים לנושא:
ולסיום בדיחה כשרה
זקן אחד מגיע כל יום לקופת חולים, אבל כל יום במשך תקופה ארוכה.
יום אחד הוא לא מגיע…שואלת אותו האחות למחרת "מה קרה לך אתמול, לא הגעת!
עונה לה הזקן: "אתמול לא הרגשתי טוב….
ופינה חדשה מאת מטפל מוח 1 יוני נוימן – נייד 0556607129
פרק 3
בשבוע שעבר רשמתי מעט מהסיבות שעלולות לגרום לנער אינטליגנט לחוסר ריכוז ובעיות רגשיות. השבוע אני רוצה להתקדם הלאה ולהבין מה אני בתור הורה יכול לעשות.
קודם כל נקדים ונאמר כי העצות להלן יעילות במקרים רגילים, כמובן שבמקרי קיצון יש לגשת ליעוץ מקצועי.
אז מה בכל זאת ניתן לעשות?
בשלב הראשון, חשוב שנדגיש לנער שהבעיה היא רגשית ולא לימודית, התסכול שהנער חווה מבחינה לימודית הוא גדול ומשפיע גם הלאה להמשך החיים. לכן, צריך להדגיש לנער שאין לו שום בעיה לימודית וכאשר ייפתרו הבעיות הרגשיות הוא יוכל ללמוד כמו כולם. חשוב להגיע בעדינות למצב בו הנער מכיר בבעיה, ומבין מדוע ובאילו מצבים היא פוגעת בו גם בהווה וגם בעתיד.
את השיחות עם הנער יכול לבצע גם המשגיח או כל דמות אחרת שיכולה להגיע אל הנער בלי שתגרור עמה חסימות רגשיות מיותרות, חשוב לשים מול העיניים רק את טובת הנער ולבחור את הדמות הנכונה שתוכל להגיע עם הנער לעומק ואמת.
בשלב השני, לאחר שהנער הבין והסכים שהבעיה היא רגשית, ננסה להבין ביחד את שורש הבעיה. דימוי עצמי, זלזול של הצוות בנער בעבר או בהווה, קשיים בבית וכו'. בשלב הזה חשוב על הדמות המדובבת את הנער לשכוח את כל השיטות הפסיכולוגיות שהיא מכירה ולהתמקד בהקשבה לנער ובשאלות מנחות בלבד. חשוב לזכור כי הנער הוא זה שיודע באמת מה מפריע לו.
בשלב השלישי לאחר שהבנו את שורש הבעיה, נשחזר יחד עם הנער סיטואציות שבהן הוא נכשל והיה רוצה להגיב בצורה אחרת. נחשוב ביחד איתו מה אפשר לעשות בכדי שבפעם הבאה זה לא יקרה.
השלב הרביעי הוא אולי החשוב ביותר כי הוא זה שמקנה לנער את הביטחון שהוא לא לבד בעניין הזה. לכן, מידי שבוע חשוב לעשות בזמן קבוע סיכום ולהבין במה התקדמנו השבוע ועל מה עוד צריך לעבוד עד שנראה שהמציאות נורמאלית והנער חזר למסלול רגיל ותקין
הרבה פעמים ניווכח שעצם הליווי כבר מרגיע את הנער ומשפר את התנהגותו כי הוא רק היה צריך מישהו שיישא איתו בעול ושיבין אותו.
ככלל חשוב לדעת שבסיעתא דשמייא בעיות חברתיות ניתנות לשינוי והן לא כדבר שנחתם בטבעת המלך. בהצלחה.
נספח
אני מצרף דף עבודה בנושא הכנסת אורחים אני מקווה שיועיל לכם
אברהם אבינו איש החסד מכניס אורחים
א
וַיֵּרָא אֵלָיו יְהוָה, בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא; וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח-הָאֹהֶל, כְּחֹם הַיּוֹם. ב וַיִּשָּׂא עֵינָיו, וַיַּרְא,
וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים, נִצָּבִים עָלָיו; וַיַּרְא, וַיָּרָץ לִקְרָאתָם מִפֶּתַח הָאֹהֶל, וַיִּשְׁתַּחוּ, אָרְצָה.
ג
וַיֹּאמַר: אֲדֹנָי, אִם-נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ–אַל-נָא תַעֲבֹר, מֵעַל עַבְדֶּךָ. ד יֻקַּח-נָא מְעַט-מַיִם,
וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם; וְהִשָּׁעֲנוּ, תַּחַת הָעֵץ. ה וְאֶקְחָה פַת-לֶחֶם וְסַעֲדוּ לִבְּכֶם, אַחַר תַּעֲבֹרוּ–כִּי-עַל-כֵּן עֲבַרְתֶּם,
עַל-עַבְדְּכֶם; וַיֹּאמְרוּ, כֵּן תַּעֲשֶׂה כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ. ו וַיְמַהֵר אַבְרָהָם הָאֹהֱלָה, אֶל-שָׂרָה; וַיֹּאמֶר, מַהֲרִי שְׁלֹשׁ
סְאִים קֶמַח סֹלֶת–לוּשִׁי, וַעֲשִׂי עֻגוֹת. ז וְאֶל-הַבָּקָר, רָץ אַבְרָהָם; וַיִּקַּח בֶּן-בָּקָר רַךְ וָטוֹב, וַיִּתֵּן אֶל-הַנַּעַר,
וַיְמַהֵר, לַעֲשׂוֹת אֹתוֹ. ח וַיִּקַּח חֶמְאָה וְחָלָב, וּבֶן-הַבָּקָר אֲשֶׁר עָשָׂה, וַיִּתֵּן, לִפְנֵיהֶם; וְהוּא-עֹמֵד עֲלֵיהֶם תַּחַת
הָעֵץ, וַיֹּאכֵלוּ. (בראשית י"ח א'-ח')
א. אברהם אבינו משתדל ומתאמץ מאוד במצוות הכנסת אורחים.
"
וַיֵּרָא אֵלָיו ה' בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא; וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח-הָאֹהֶל כְּחֹם הַיּוֹם" רש"י-
רש"י (א'): "וירא אליו – לבקר את החולה (ב"מ פו), אמר רבי חמא בר חנינא: יום שלישי למילתו היה, ובא הקב"ה ושאל בשלומו. פתח האהל – לראות אם יש עובר ושב ויכניסם בביתו. כחום היום – (ב"מ פו) הוציא הקב"ה חמה מנרתיקה שלא להטריחו
באורחים, ולפי שראהו מצטער שלא היו אורחים באים הביא המלאכים עליו בדמות אנשים".
1) מהם הקשיים המוזכרים בדברי רש"י ובפסוקים עמם התמודד אברהם?
______________________________________________________________________________________________________________________________________________________
2) מדוע הקב"ה שלח הקב"ה לאברהם מלאכים?
______________________________________________________________________________________________________________________________________________________
3) מצאי והדגישי בפסוקים שתי מלים מנחות הרומזות על זריזות אברהם ביחס לאורחיו. מה מלמדות אותנו המילים המנחות?
________________________________________________________________________________________________________________________________________________________
רמב"ן (ז'): "וטעם ואל הבקר רץ אברהם – להגיד רוב חשקו בנדיבות, כי האדם הגדול אשר היו בביתו שמונה עשר ושלש מאות איש שולף חרב,
והוא זקן מאד וחלוש במילתו, הלך הוא בעצמו אל אהל שרה לזרז אותה בעשיית הלחם, ואחרי כן רץ אל מקום הבקר… לעשות לאורחיו, ולא עשה כל זה על יד
אחד ממשרתיו העומדים לפניו".
4) כתבי 3 סיבות המופיעות בדברי הרמב"ן, שבעטיין היה יכול אברהם להתחמק מקיום המצווה בעצמו ולשלוח משרת.
__________________________________________________________________________________________________________________________________________________
למרות סיבות אלו, אברהם בחר לקבל ולכבד את אורחיו בעצמו: "וְהוּא-עֹמֵד עֲלֵיהֶם תַּחַת הָעֵץ, וַיֹּאכֵלוּ" (פסוק ח')
ב. בדרכי אברהם- הכנסת אורחים
תקציר הסרט:
משה ומלי הם זוג בעלי תשובה, המתגורר באחת השכונות החרדיות, של ירושלים. לפני שנים, באילת, היה משה חבר בכנופיית עבריינים מקומית, ידוע כבעל מזג סוער, מהיר חימה
ונטייה לאלימות. הימים האלו חלפו, ובשעה שרוב חברי אותה כנופיה מיתולוגית יושבים 'בפנים', יושב לו משה בישיבה. לא קלים החיים של משה ומלי. תלמיד מצטיין הוא לא,
ופרנסה רק בדוחק. נוסף לכל, בורא עולם לא בירך את רחמה של מלי, ומנע מהם צאצאים. ערב סוכות, אין כסף לסוכה, לארוחת חג, ואפילו לא לאתרוג הנחשב סגולה לבנים. מכאן
מתחילה שרשרת אירועים שיש מי שיראה בה נס, ויש מי שיראה בה תובנה אל עולמו של האדם המאמין. שמם של משה ומלי נופל בהגרלה והם זוכים בסכום יפה בגמילות חסדים, בו
זמנית מתפנה סוכה, וגם טנדר מזדמן במקרה, לשאת את אותה סוכה לחצר ביתם של משה ומלי, לא די באלו הרי שגם האתרוג היפה בירושלים מתפנה בשוק, וגם שני אורחים נכבדים,
יוסף ואליהו, "חברי עבר של משה", שזה עתה נמלטו מבית הכלא, מגיעים לירושלים ומתגלגלים לסוכה. אמנם האורחים אינם בקיאים במנהגי המקום, והתנהגותם יש בה להטיל איום
על כל מה שמשה ומלי בנו סביבם, אבל הרי אין מצווה נכבדה יותר, מהבאת "אושפיזין" לסוכה. האומנם?
5) מצאי וכתבי נקודות דומות בין הסרט לבין הפסוקים שלמדנו
__________________________________________________________________________________________________________________________________________________
קטע מתוך הסרט:
תראה איזה יצר רע, איזה בזיון, פספסנו משה, פספסנו בגדול.
תראה את אברהם ושרה, גם להם היה ניסיון קשה, לא?
תחשוב על זה משה, לא היה להם ילדים. שנה, ועוד שנה, עשר שנים ועוד עשר שנים, ואין…
הכי גרועים שבעולם היו באים אליהם, כופרים שלא מאמינים בה' היו באים עליהם,
והם עומדים עליהם, ומשרתים אותם, מלמדים אותם שיש אדון לעולם, בסוף הם זכו לבן.
6) האם את יכולה להזכר במצב שבו היה לך קשה לקיים מצווה מסוימת, ובכל זאת, למרות הקושי בחרת לקיים את המצווה?
______________________________________________________________________________________________________________________________________________________
כולנו זקוקים לחסד
ביצוע: נורית גלרון
מילים: נתן זך
לחן: אילן וירצברג
כולנו זקוקים לחסד, כולנו זקוקים למגע. לרכוש חום לא בכסף, לרכוש מתוך מגע. לתת בלי לרצות לקחת ולא מתוך הרגל.
כמו שמש שזורחת, כמו צל אשר נופל. בואי ואראה לך מקום
שבו עוד אפשר לנשום.
כולנו רוצים לתת רק מעטים יודעים איך. צריך ללמוד כעת
שהאושר לא מחייך, שמה שניתן אי פעם לא יילקח לעולם.
שיש לכל זה טעם, גם כשהטעם תם… בואי ואראה לך מקום
שבו עוד מאיר אור יום.
כולנו רוצים לאהוב, כולנו רוצים לשמוח. כדי שיהיה לנו טוב
,
שיהיה לנו כוח. כמו שמש שזורחת…
7) שורה אחרת בשיר אומרת: "כולנו רוצים לתת, רק מעטים יודעים איך…", מה למדת מדרך הנתינה של אברהם?
_________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________
7) מדוע לדעתך, הציבה התורה את תיאור הכנסת האורחים בבית אברהם בסמיכות לתיאור מעלליה של סדום?
_________________________________________________________________________ ___ _____________________________________________________________________