פרק 405 פרשת בהר "וכי ימוך תלמידך"

בס"ד

והשבוע בתוכן 

·         רעיון חינוכי בנושא יכולות התלמידים ואחריות המורים וההורים המלווים

·         מתורתו של הרב אבינר

·         רשימה מדהימה של תלמידים "לא יוצלחים"

·         מתורתו של הרבי מלובביץ

·         מתורתה של דינה ברוצקי

·         סיפור הצפרדע

·         סיפור הפינגוונים

·         הרבה סרטונים בנושא החינוכי

 

 פרשת בהר וכי ימוך תלמידך…והחזקת בו

בפרשת השבוע שנקרא אנו קוראים את אחד הפסוקים שהם אבן יסוד ביהדות "וכי-ימוך אחיך ומטה ידו עמך והחזקת בו" (ויקרא כה). ננסה להעביר פסוק זה לשדה החינוך של כל אחד ואחת מכם המנהיגים שבשטח.

כתוב במדרש "אשרי משכיל אל דל (תהילים מא) מה שייך לשון השכלה אל דל? ניתן לומר אשרי מי שמשכיל ומחפש מעצמו לראות מה חסר לדל. לפעמים העני מתבייש לבקש ולספר שהמצב שלו דחוק, ולכן צריך להיות חכם ולדעת לגלות ולמצוא מי האו העני שאין לו ומתבייש לבקש וכפי הידוע צריך שיהיו אנשים ממונים בכל קהילה לחפש ולאתר מי האנשים העניים ולדאוג להם.

גם בנים נקראים אחים כמו שאמר רש"י על דברי יעקב "ויאמר "יעקב לאחיו לקטו אבנים"  ורשי פירש שהכוונה לבניו. אם ילד לא מתקדם בלימודים כמו שצריך או שהוא מופנם, צריך בחכמה לראות מה חסר לו, מה מעיק עליו ומה גורם לו להיות כך. אם מכים אותו או גוערים בו גורמים לו לבלבול יותר גדול ולקשיים יותר גדולים בריכוז. כל ילד רוצה ללמוד ורוצה להיות טוב, אלא שיכולים להיות הרבה מאוד גורמים שבעטיים הילד לא יוכל להתרכז בלמידה ולכן המחנך חייב להיות "אשרי משכיל אל דל",  להיות חכם ולגלות מה הסיבה שבגללה קשה לילד ללמוד. יכול להיות שיש לו צורך שיסבירו לו באיטיות ויותר פעמים וכמובן ישנם עוד שלל סיבות… כל ילד זקוק שיאירו לו פנים ויגלו כלפיו סבלנות ורק ע"י כך יצליח ויבין

הרב שלמה אבינר מביא לנו דוגמאות רבות על ילדים שכולנו מכירים שהתחילו כתלמידים חסרי תקווה וכתלמידים שלא האמינו בהם ובסופו של התהליך הפכו להיות אנשים מצליחים ביותר כל אחד בתחומו

"אינו מבין כלום, ולעולם לא יבין כלום במתימטיקה" – כך כתב המורה על גיליון ציונים שלו בכיתה ו, וכך כתוב בכל המקצועות: חלש, עצלן וכדומה, כאשר הממוצע החודשי הוא 4 או 4.5 מתוך 10. ועכשיו, ידידי זה מנוער, חבר באותו שבט, חיים ברזיס, הוא פרופסור למתימטיקה ברמה בינלאומית וחבר באקדמיה למדעים באמריקה ובצרפת.

ידידי הרב משה הגר, ראש מכינה ביתיר, היה החייל הכי גרוע במחלקה בזמן הטירונות. כאשר פירק את הנשק היו המפקדים צריכים לחפש את החלקים שאיבד, הוא היה בהלם גמור וישן עם נעליים, והמפקד שלו כינה אותו 'קוני למל'. בסוף הטירונות, כאשר התקבל לקורס מ"כים, מפקדו אמר לו בלעג: הגר, אתה תהיה מ"כ?! יָא אפס". ועתה הוא אלוף משנה, סגן מפקד אוגדה.

ד"ר אורית אלפי, מרצה לפסיכולוגיה באוניברסיטת הנגב, מוסרת תעודה די גרועה מבית ספר יסודי, בלי פרטים מזהים, כתרגיל לסטודנטים, ומבקשת מהם לנבא את עתידו של אותו תלמיד, והם אכן מציירים תמונה עגומה. אז היא מגלה שזו תעודתה.

סיפורים כאלו אפשר למצוא לרוב. אלברט איינשטיין לא דיבר עד גיל ארבע ולא ידע לקרוא עד גיל שבע. הוא תואר על ידי מוריו, כאיטי בחשיבה, בעל שכל חלש ונתון לחלומות טיפשיים. גם לפוליטכניקום  של ציריך – לא התקבל. צ'רלס דרווין, אבי תיאוריית האבולוציה, נחשב על ידי כל מוריו וגם אביו, כנער פשוט בתכלית מתחת לרמת האינטליגנציה הממוצעת. הם סברו שהוא מבזבז זמנו בתחביבים כגון איסוף בעלי חיים ותצפיות בטבע במקום ללמוד. גם באוניברסיטה הוא לא הצטיין אלא אהב לאסוף חרקים ולקרוא ספי טבע.

לואי פסטר היה תלמיד ממוצע, ובכימיה הגיע למקום ה-15 מתוך 22 תלמידים. גם באוניברסיטה לא הגיע להישגים מרשימים, אך מעטים החוקרים שהצמיחו תועלת רבה כל כך לאנושות.

אייזיק ניוטון, גאון דורות בפיסיקה, היה תלמיד גרוע.הפסל המפורסם רודן כונה על ידי אביו כאידיוט, על ידי דודו כבלתי ניתן לחינוך, כתלמיד גרוע על ידי מוריו, ונדחה שלוש פעמים בבחינות הקבלה בבית ספר לאומנות. לב טולסטוי, הסופר הרוסי הגדול, מוריו קבעו שהוא עצל ובלתי מוכשר. באוניברסיטה במדעי הרוח הוא נכשל בבחינות ותואר כמי שאינו מסוגל ואינו רוצה ללמוד.

תומס אדיסון, הפיסיקאי הממציא הפורה כל כך הוגדר על ידי מוריו כטיפש מכדי ללמוד. וולט דיסני פוטר על ידי העיתון בגלל מחסור ברעיונות. בטהובן , המלחין הגאוני, לא ניגן היטב בכינור וכונה על ידי מורו כחסר תקווה כמלחין. הנרי פורד נכשל בלימודיו כילד דיסלקטי ופשט את הרגל חמש פעמים לפני שהצליח להיעשות מיליונר. ווינסטון צ'רצ'יל היה גם דיסלקט וגם דיכאוני, החל את מסכת הכישלונות שלו בכיתה ו' ואחרי קריירה של כישלונות, נעשה ראש ממשלת אנגליה בגיל 62.

ועוד הרבה הרבה כאלה שגילוי קשיי למידה גדולים מאוד כתלמידים בילדותם, ולאחר מכן הצליחו: הסופר הנס כ' אנדרסן, הפיסיקאי גרהם בל, האומן לאונרדו דה וינצ'י, הגנרל האמריקאי פטון, המיליונר נלסון רוקפלר, נשיא ארה"ב תומס וודרו ווילסון.

ולמעלה בקודש. הנציב מוולוזין, כשלמד בחדר לא ראה ברכה בעמלו, הוחלט להוציאו וללמדו מקצוע, אך הוא פרץ בבכי מר וביקש עוד שנה אחת ניסיון. הגאון ר' יוסף מלוצק היה ילד שובב שלא רצה כלל ללמוד וסולק מכל תלמודי התורה.  האדמו"ר ר' צבי הירש מרימנוב היה ילד חלש מאוד בלימודיו עד שטיפס לאיטו בעמל רב. הגאון המהר"ם שיק בילדותו היה כוח תפיסתו חלש ולא הבין אפילו דף גמרא, אך לא השגיח בכך אלא שקד הרבה עד שלאיטו זכה לחכמה.

רבי נחומ'קה מהורודנא, רבו הרוחני של החפץ חיים, עקב מעבר לעיר אחרת ובית ספר אחר בהיותו בן עשר לא הצליח בלימוד תורה, איבד את טעם הלימוד ונכנס למועקה, החליט שאינו מסוגל, התחבר עם נערים פוחזים, שוטט בחוצות עיר. הוחלט להרחיקו מחשש השפעה מזיקה על נערים אחרים, הוא עזב את בית המדרש, חזר הביתה, חדל ללמוד, עסק בליקוט פקעות יער ומכירתן כדי לסייע לפרנסת הוריו, ורק אחר זמן רב חזר לאטו למסילה.

"זה הרמב"ם היה קשה הבנה מאוד, מעט רצון היה לו בלימוד" (סדר הדורות צ"א תתקכז, ערך רמב"ם).

ולמעלה למעלה בקודש, רבי עקיבא נתקשה ללמוד ונשאר עם-הארץ עד גיל ארבעים, שאז הלך ללמוד תורה עם בנו (אדר"נ ו) ונעשה אורם של ישראל.

וכן בנו של רבי אלעזר בן רבי שמעון בר יוחאי, הידרדר לגמרי לתרבות הרעה ולחטאים מתועבים. ניגש אליו רבנו הקדוש, נתן לו סמיכה לרבנות והצמיד לו תלמיד חכם שילמדנו, אך הוא לא רצה ללמוד וכל יום הביע את רצונו לחזור למקומו, אלא שאותו תלמיד חכם עודד אותו: עשינו ממך רבי ואתה רוצה לחזור לשם?! לא מתאים לך! בסוף הוא עזב את דרכו, החליט ללמוד, גדל ונעשה תלמיד חכם (בבא מציעא פה א). יש לציין שרבי שהעניק לו תואר 'רב', סמך על שיפוטו שסופו לחזור למוטב.

וכן עם נכדו של רבי טרפון שהידרדר לגמרי, אמר לו רבינו הקדוש: אם אתה חוזר בתשובה, אני נותן לך את בתי לנישואים. חזר בו ונעשה תלמיד חכם גדול (שם).

 אז מה בכל זאת ניתן לעשות עם תלמיד חלש. ראשית צריך לזכור ש"בכל תלמיד חבוי ילד מבריק" (המחנכת האמריקאית מרווה קולינס) , ואנו אחראים  לפתח את אישיותם, יצירתיותם וכישרונותיהם השונים של כלל התלמידים כמו שכתב הרבי מלובביץ  "מה שאתם רואים מנגד עיניכם הוא השי היקר ביותר שהעניק לנו האלוקים – חיים חדשים, צחים כשלג שירד זה עתה…לכל אחת מתכונותיו של ילד יש תכלית, ויש לעודד אותה. כל ילד נושא בקרבו משאבים נפלאים ויכולות שיספיקו לו לכל ימי חייו, הדרך שבה תגדלו את הילד תשפיע לא רק על חייו, אלא גם על חיי ילדיו וילדי ילדיו" (מתוך "הדרך לחיים של משמעות – חכמת הרבי מלובאביץ')

הדרך הבטוחה לחזק את התלמיד הוא דרך פעולה פשוטה שנקראת עידוד.

דינה ברוצקי כותבת  על תפקיד ההורים "תפקידנו כהורים ליצור סביבה תומכת שתאפשר לילדינו לממש את מלוא הפוטנציאל שלהם, ולעזור להם לבנות תדמית עצמית חיובית. אחד הכלים הבסיסיים לכך – זה עידוד. ילד שגדל באווירה מעודדת לרוב מגיע למסקנה שהעולם הוא מקום בטוח, ושהוא שייך אליו מעצם היותו הוא. יש לו אומץ להתמודד ולהתנסות במשימות החיים השונות. הוא מאמין בכוחות עצמו.

איך נבנית תדמית עצמית חיובית?

ילד חווה רצף חוויות מעודדות, מגיע למסקנה – "אני טוב", "אני מוצלח", מצפה להצלחה, מצליח ,מקבל כבוד והערכה, נהנה, נפתח לסביבה, מתקדם, מעורה, מרגיש בעל ערך, מרגיש שייך ,מגיע למסקנה – "אני טוב", "אני מוצלח"…וחוזר חלילה.

לצערנו, הרבה פעמים הילדים נכנסים למעגל הפוך, המוביל לפיתוח דימוי עצמי שלילי:

רצף חוויות מייאשות, מסקנה – "אני לא טוב", "שום דבר לא מצליח לי", ציפייה לכישלון, כישלון, תחושת השפלה וכאב, הילד עסוק עם עצמו, נסגר, לא מתקדם, מיואש,"אני לא טוב", "אני כישלון"…וחוזר חלילה.

ללא עידוד נכון, קשה מאוד לצאת ממעגל קסמים זה.

למה כל כך קשה לעודד? לרוב הנטייה היא להתמקד במה שחסר. את הדברים הטובים אנו נוטים לראות כמובנים מאליהן, ועל דברים הפחות מוצלחים מעירים כדי לתקנם – כי זה מפריע ובולט לעין. העידוד אומר – תעזור לילד לצמוח עם מה שיש לו. עידוד בא לחזק את הקיים (מהמילה "עוד"). אי אפשר לחזק את מה שאין! למשל, אין טעם להגיד לילד חלש בלימודים שהוא מאד כשרוני. אך בהחלט אפשר לחזק אצלו את כוח הרצון, את ההתמדה, את הנחישות וכו'.

כל ילד זקוק לעידוד. ללא עידוד אפשר לשרוד, אולי, אך אי אפשר לצמוח.

 

ובפינת המולטימדיה

סרטונים העוסקים בעידוד ובכוחן של המילים ביחס למתקשים

1.       סיפור הצפרדע – 

2.       סיפור הפינגווין – 

שני קטעים מתוך הסרט "ים של חברים"

3.       חלק א – 

4.       חלק ב – 

וכמובן במארז חמשה חומשי תורה תמצאו עוד כמה קטעים מצויינים

ולסיום בדיחה

בחורה מביאה את ארוסה לבית הוריה.

ההורים מגלים, שהבחור חרדי.

כשהנשים הולכות לשטוף כלים, שואל האב את הבחור: "במה אתה עובד?"

עונה הבחור: "אני לומד תורה".

שואל האב: "ואיך תפרנס את בתי?"

עונה הבחור: "אני אלמד תורה ואלוקים יעזור לנו".

שואל האב: "ואיך תקנה לבתי מתנות?"

עונה הבחור: "אני אלמד ואלוקים יעזור לנו".

שואל האב: "ומי ידאג לאוכל לילדים?"

עונה הבחור: "אני אלמד תורה, ואלוקים יעזור לנו"

לאחר שהבחור הולך, שואלת הבחורה את אביה מה דעתו.

עונה האב: "בחור טוב, אין לו עבודה, אין לו שאיפות בחיים אבל הדבר הכי חשוב, הוא חושב שאני אלוקים".

ועוד אחד לימי הספירה

שבבניק אחד מבית שמש יושב במכונית שלו ושומע מוזיקה בקולי קולות.

עובר שם אברך אחד ואומר לו: "עומר" "עומר" מה אתה עושה…

אומר לו השבבניק: אני יודע מי זה עומר אבל מאיפה אתה מכיר את עומר אדם?…

 

 

                                                 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *