כמה הודעות

אינני נוהג לפרסם מיילים שנכתבים אליי. אולם, לא מזמן הרצאתי בפני צוות של ישיבה תיכונית. ההרצאה עסקה בערוץ המילולי והרגשי בחינוך ובהחלט הייתה מורכבת ומאתגרת. הרבה זמן לא התרגשתי מתגובה זו או אחרת עד שקיבלתי את המייל הבא שנכתב לאחר ההרצאה. (כמובן שביקשתי את רשותו של הכותב לפרסם)

"ראשית רציתי להגיד לך שנורא נורא נהניתי מההרצאה שלך אתמול. בזמן ההרצאה שלך התחלתי לחשוב שחבל שלא הרצאת למורים בישיבה שבה למדתי. למרות שתמיד כשתלמיד היה מגיע למשרדו של ראש הישיבה ולא משנה באיזו סיבה תמיד היה מתקבל במאור פנים. אמנם היינו ישיבה קטנה אני מרגיש שהיה חסר משהו ביחס מעמיק של המורים כלפי תלמידים שלא חיפשו לקדם תלמידים כמו שאמרת באים לעבוד ולא לעבודה. אני יכול להגיד לך בכנות שמהדברים שאתה אמרת אני תמיד חשבתי בהיותי תלמיד בישיבה התיכונית שזה מה שצריכים לעשות. אבל לא העליתי את זה בפני אף אחד אחר. בתור תלמיד פעם אמרתי לחבר שאולי אם היו עושים סרט ממה שמתרחש בגמרא אולי הייתי מבין את זה יותר טוב. (למרות שבלימוד אחד על אחד בחברותא הייתי מקשיב ומשתתף) אולי אני מגזים ממה שכתבתי שצריכים לעשות עם הגמרא אני חושב שאולי כך באמת הייתי קולט את הדברים. אמא שלי תמיד אמרה לי ש"חבל שאתה לא יודע את הגמרא כמו שאתה יודע לדקלם את הסרטים ככה". אני חושב שיש פיספוס אצל מורים שלא יושבים עם התלמידים ומנסים לראות איך אפשר לקדם אותם יותר ואיך ניתן לרצות תלמידים שירצו לקום בבוקר ולבוא לבי"ס או למוסד הלימודי שלהם. יש הרבה מה לשנות בקרב המורים".

והשבוע בתוכן

·         רעיון חינוכי "בלי לערב הורים"

·         מתורתו של הרבי מליובאוויטש זצ"ל  

·         ההבדל בין פינוק לאהבה

·         סיפור על פגישה שהייתה

·         מכתב שכתב אביו של יהורם גאון לבית הספר

·         סרטונים ושירים לרוב

·         ובדיחות כשרות לסיום

בלי לערב הורים – פרשת בלק

"בלי לערב הורים", נשמעת הקריאה.

הרעיונות במאמר זה מבוססים על דברי תורתו של הרבי מליובאוויטש זצ"ל  שיום פטירתו חל  ב ג' בתמוז, כפי שהביא הרב חיים הבר משלוחי חב"ד בבאר שבע

זה קורה בעיצומו של ויכוח. אחד מזכיר לחברו פגם של אביו, חברו מחזיר בחסרון של אמו. מכאן, זה יכול להתגלגל גם לסבא, ומי יודע לאן נגיע…

למרבה הפלא, בפרשת השבוע דווקא כן מערבים הורים. בפרשת בלק מסופר כי פינחס הרג את זמרי בן סלוא בשל חטאו עם אשה מדיינית. בעקבות זאת, החלו אנשים להקניט את פינחס וללעוג על ייחוסו, באומרם: "הכרנו את סבך מצד האמא, יתרו, שפיטם עגלים לעבודה זרה". אולם, ה' הזכיר לכולם כי סבו השני של פינחס הוא אהרון הכהן. איך ומדוע נכנסו הסבים לתמונה?

מסתבר, כי הזכרת העובדה שיתרו פיטם עגלים על מנת לשחטם, באה ללמד על אכזריות רבה. הטענה כלפי פינחס היתה שהוא לא פעל ממניעים טהורים, אלא תכונות אכזריות שירש מסבו, יתרו, הם שהובילו אותו להרוג את זמרי.עונה על כך התורה כי פינחס הינו "בן אלעזר בן אהרון הכהן". כידוע, אהרון היה אוהב שלום ורודף שלום. פינחס דווקא פעל מתוך אהבת ישראל, תכונה אותה ירש מסבו, אהרון. מידת החסד ואהבת השלום, הם-הם שדחפו אותו לעשות מעשה כה חריף, כדי להציל את עם ישראל ממגפה. אומנם זו היתה פעולה תקיפה, אך היא נבעה ממניעים של אהבה וחסד.

במאה האחרונה, התפתחה גישה של חינוך מתירני והענקת חופש מופרז. גישה ליברלית זו מנסה לספק לילד את כל מאווייו, מתוך תפיסה שגויה כי בכך מביעים אהבה כלפיו.     השילוב של אהרון ופינחס מלמד אותנו חינוך נכון מהו. מצד אחד חינוך צריך לבוא מתוך אהבה ומסירות לילד, כדרכו של אהרון; ומצד שני טובתו האמיתית של הילד דורשת שנציב גבולות ברורים, כדרכו של פינחס. כשם שנמנע מהילד לשחק באש – כדי לדאוג לשלומו הגופני; כך יש לקבוע נורמות התנהגות – למען שלימותו הנפשית.

הצבת גבולות בחינוך אינה מעידה על חוסר אהבה, אלא מבטיחה את טובתו של הילד בעתיד. כדי שילד יגדל במקום מוגן ובטוח, יש לבנות גדר ולקבוע סורגים.

מה ההבדל בין פינוק לאהבה?

יש להעניק לילד אהבה ויחס, הקשבה ותשומת לב ולהחמיא לו כמה שיותר, ואפשר למצוא אצל כל אחד על מה להחמיא. כל מבוגר זקוק ליחס ומילה טובה, וכל שכן הילד זקוק ליחס ואהבה, תשומת לב ומחמאה. ילד שלא מקבל את כל זה, ולא זאת בלבד אלא מקבל רק ביקורת והתפרצויות של כעס, זו טרגדיה גדולה ונוראית בשבילו. הורים שחושבים שדי בזה שהם נותנים לילד את כל צרכיו הגשמיים, דהיינו מלבושים ומאכלים משובחים, ולא נותנים לו חום ואהבה, מאור פנים ותשומת לב, עושים טעות גדולה מאוד. ננסה לדמיין שאדם יפתח מסעדה וישקיע שם בנברשות יפות, קירות נאים, כסאות ושולחנות מפוארים, אבל לא ייתן שם אוכל, וכי מה שווה המסעדה? יתרה מזו, גם אם במסעדה יגישו מעדנים, אך בפנים חמוצות ולפעמים אף בגערות, האם יש אדם שייכנס לאכול במסעדה כזאת? כך הדבר הוא לענייננו, אם נותנים לילדים את כל המלבושים והמאכלים המשובחים, אבל לא נותנים התייחסות, אהבה ותשומת לב, כל זה לא שווה מאומה. אני זוכר פגישה משמעותית שהייתה לי עם תלמיד והוריו לפני כמה שנים. בפגישה זו נסינו לנתח את מצבו של הילד ולהגיע לפתרון המתאים לו. האבא פנה לבנו ואמר לו ברגע של כעס ,כל מה שרצית ממני קיבלת, למה אתה כפוי טובה?", לא הייתי צריך להגיד לאבא הרבה מכיוון שתשובתו של הבן היממה אותו. "אתה חושב שאני צריך ממך את כל הדברים האלה? אני צריך ממך אהבה והקשבה. אני רוצה שאתה תשב ותדבר איתי מידי פעם וכו'," כך אמר הבן לאביו.

את ההגדרה  הטובה לפינוק ראיתי בספר ללוות ילד וכך נכתב שם:

"אהבה = להעניק לילד את שטוב לו"

"פינוק = להעניק לילד את שטוב לי"

ילד צריך לדעת להתמודד ולהתנסות , ואם לא יאפשרו לו זאת, אף פעם לא יוכל להתפתח ולהתקדם. לדוגמא: הורים שיחזיקו כל הזמן את תינוקם על הידיים כל הזמן ואף פעם לא יניחו אותו על הרצפה, ילד זה אף פעם לא ידע ללכת. צריך לתת לו לזחול על הרצפה, ואחר כך לעמוד ולנסות ללכת, ומידי פעם לתת לו ליפול. וכך גם בכל ענייני החיים, חייבים לתת לילד לנסות להתמודד, להתאמץ ולטרוח. מה שהוא יכול לעשות לבד לא צריך לעשות עבורו.

ברור לכולם שפינוק יוצר בעיות חברתיות בבית הספר ומחוצה לו. גם בבואו להקים משפחה הדבר יגרום לו לבעיות רבות  היות שהתרגל שעושים עבורו הכל וכולם חייבים לו. ילד חייב לדעת שיש דברים שאסור לו לעשות, יש דברים שלא קונים ולא מבזבזים ועוד ועוד.

והנה מכתב שפרסם יהורם גאון שבודאי מתקשר לנושא הפרק:

עברית והורים של פעם… (מכתב מאביו של יהורם גאון להנהלת בית הספר בית הכרם)

לכבוד הנהלת בית הספר בית הכרם ירושלים.

א.נ.

בבושת פנים הנני פונה אל כבודו ואבקש שתואילו להטות אוזן קשבת לדברי הבאים:

בני יהורם תלמיד כיתה ג' בבית הספר, אינו מניח מכול וכול את דעתי בלימודיו, וליבי הולם פעם למראה מחברותיו האומללות ועבודותיו בכתב בכל מקצוע, מה שמוכיח על פיזור הנפש, על חיפזון ועל העדר רצון להיות תלמיד מן המניין במוסד חינוכי מכובד אשר שמו הטוב הולך לפניו.

איני מעז לקבול כי האשמה בחלקה הגדול נופלת עלי, אולם עם כל השגחתי עליו, קצרה ידי להטותו אל דרך המלך ויש לי הרושם כי הוא מעתיק עבודות מרוכזות מתלמידים אחרים בשעת הדחק ואילו הוא עצמו אינו מרגיש חובה והכרח ליצור לו משלו משהו, או שהכל נעשה ונלוש ברגע האחרון על קצה המזלג. אין ריכוז בהגיגיו, אין ניקיון במחברותיו ורשלנותו זו שהיא נדירה בגיל זה תדאיגני ועל כולם – הוא נצוד בלי ידיעתי והסכמתי ברשת התנועה המאוחדת השוללת ממנו כמה לילות בשבוע בכינוסים ובפעילות אי שם בקרית יובל. אחר כך תפקידי הגדנ"ע והכנות להצגות, לא אדע בשם מי ובפני מי, ככה שלא נשאר לו זמן ללימודים.

כולי האי תוכל הנהלת בית הספר ברוב אדיבותה להיות לי לעזר ולקבל על עצמה לפקח בקפדנות על תלמיד זה למען תהא אימה ציבורית על אורחותיו והייתי שמח מאוד לו נעקר מכל פעולה אחרת בכדי שיפעל כתלמיד אחראי היודע את אשר לפניו. בגלל היותי טרוד נשללה ממני האפשרות להביע דברי בעל פה לפיכך העליתי אותם בכתב ואיתכם הסליחה.

ברוב רגשי תודה והוקרה על התעניינותכם בדבר הנני חותם בברכה

מ.ד. גאון

ובפינת המולטימדיה

1.       בדיסק הראשון במארז יש כמה סרטונים שמתקשרים לרעיון החינוכי (אמא רשעית, ביל קוסבי)

2.       כאן גרים בכיף מעורבות הורים אמא שבאה למנהלת

חלק א – 

חלק ב – לחץ כאן

זהירות בדרכים

3.       מדוגמנות לבית לוינשטיין – לחץ כאן

4.       פרסומת מצחיקה –  לחץ כאן

כמה בדיחות כשרות לסיום

חסיד חב"ד וחסיד ברסלב נפטרו מהעולם ונגזר דינם לגהינום.

לאחר כחודש ימים מבינים החסידים "שזה לא עסק" להישאר כאן ומחליטים כל אחד להתפלל לרבי שלו כדי שיוציאו אותם.

החסיד ברסלב מתפלל וקורא רבי נחמן, רבי נחמן הבטחת שכל מי שיחזור בתשובה ויקבל עליו עול מלכות שמים אתה תעזור לו. אז בבקשה ממך תוציא אותי מכאן. לאחר מספר שעות ר' נחמן מגיע, מושך אץ החסיד בפיאות ומוציא אותו משם. ראה זאת חסיד חב"ד ונהיה שמח. גם אני אתפלל לרבי שלי ואני בטוח שהוא יוציא אותי. וכך גם החסיד מתפלל ומבקש אך לא נענה. מנסה שוב והפעם עם יותר נשמה בתפילה. לאחר זמ מה מתגלה אליו הרבי מלובאויטש לקול קריאתו ואומר לו "שמע, הייתי מוציא אותך מכאן אבל אתה שליח….

ועוד אחת מיוחדת

בעל ואשה שזה עתה יצאו לפנסיה יושבים בסלון.

האשה פונה לבעלה ואומרת לו

"תגיד, מה אתה עושה היום?"

הבעל: "היום אני לא עושה כלום"

האשה: "אבל זה מה שעשית אמש"

הבעל: "כן, אבל עוד לא סיימתי…"

ועד אחת מיוחדת

איזה קבלן הכי טוב? בדיחה מצחיקה ואקטואלית לימים אלו!

ראש עירייה (לא משנה איזו, רובם כאלה) רצה לבנות גשר חדש והזמין אליו קבלנים להצעות מחיר.

מגיע קבלן ערבי ונותן הצעה של מיליון דולר.

שואל אותו ראש העיר: "איך הגעת לזה?"

אמר: "שליש חומר, שליש פועלים השאר רווח" – ראש העיר שלח אותו הביתה…

הגיע קבלן רוסי ונתן הצעה של 2 מיליון דולר.

שאל אותו: "איך הגעת לזה"?

אמר לו: "שליש חומר, שליש פועלים, השאר רווח" – שלח גם אותו.

הגיע קבלן יהודי נתן לו הצעה של 3 מיליון דולר.

שאל אותו ראש העיר: "איך הגעת לסכום הזה? אתה הכי יקר!!"

ענה לו: "מיליון בשבילך, מיליון בשבילי, ומיליון לקבלן הערבי שיעשה את העבודה".

כמובן שהוא מיד זכה במכרז.