סרטונים לעבודה חינוכית פרק מיוחד לכבוד חג הסיגד

בס"ד

לבקשת רבים וטובים אני מצרף מספר דברים שיעזרו לכם בעבודה עם התלמידים לקראת חג הסיגד

חג הסיגד, כ"ט בחשוון

הצעת חוק חג הסיגד, כ”ט בחשון, התשס״ח–2007:

(א) הכנסת מכריזה בזה על יום כ״ט בחשון כעל חג הסיגד, שיוחג מדי שנה בשנה כחג המדינה וייקרא בשם ״חג הסיגד״.

  • חג הסיגד הוא יום בחירה; בסעיף זה, "יום בחירה" – יום שהבחירה בידי העובד לצאת בו לחופשה או לעבוד; בחר העובד ביום כיום חופשה, יובא היום במניין ימי החופשה שלו.
  • שר החינוך יקבע פעילויות חינוכיות שייוחדו לחג הסיגד.
  • שר המדע התרבות והספורט יורה על קיום עצרת מרכזית לפתיחת חג הסיגד. עצרת מרכזית
  • שר התעשיה המסחר והתעסוקה, לאחר התייעצות עם שר המדע התרבות והספורט, רשאי לקבוע את סוגי העובדים ואת סוגי העבודות והשירותים שאין להפסיקם בחג הסיגד, וכן רשאי הוא לקבוע את השעות וההסדרים שיחולו ביום זה.

בכ"ט בחשוון, חמישים ימים לאחר יום הכיפורים, מציינים בני העדה האתיופית את חג הסיגד – יום צום בו מתפללים לבניית בית המקדש וזכות לעלות לארץ ישראל, עד לצהרים – אז עורכים סעודה גדולה.

מקור החג: "ביום עשרים וארבעה לחדש הזה נאספו בני ישראל בצום ובשקים ואדמה עליהם… ויקומו על עמדם ויקראו בספר תורת ה' אלהיהם רבעית היום ורבעית מתודים ומשתחוים לה' אלהיהם" (נחמיה ט' א-ג).

משמעות החג:חג משמש כבנין קומה נוספת על חשבון הנפש הפרטי ביום הכיפורים. ביום זה מוסיפים לחשבון הנפש את הפן הציבורי – התקהלות המונית בה מכריזים מחדש על הברית, וממשיכים להאמין ולקוות לבואה של הגאולה השלמה.

הרב שרון שלום, מן הקהילה האתיופית, מציין חמש נקודות משמעותיות בחג:

  • הזכרת מתן תורה וחיזוק הקשר של הציבור עם התורה.
  • חידוש הברית עם ה' כפי שעשו העולים בימי עזרא.
  • עידוד הקהילה לשמירה על הזהות היהודית והמצוות, למרות הקושי והבידוד משאר העם.
  • יום צום, חזרה בתשובה ותחינה לישועה משמים.
  • יצירת אחדות בקהילה.

החג באתיופיה: לקראת החג היו בני הכפרים יוצאים, לעתים למסע של כמה ימים, ומתרכזים בנקודות מרכזיות בהמון רב, מכינים את הדרוש לחג ומתפללים תפילות מיוחדות.

הטקס נערך על הר גבוה, משתי סיבות:

  • הגברת הדמיון למתן תורה בהר סיני.
  • מקום גבוה נחשב למקום טהור יותר.

השכם בבוקרו של החג, היו כל קהל הנאספים טובלים בנהר ולובשים את בגדי החג. הקסים, כהני העדה, היו מוצאים את ה'אורית' (תרגום התורה, כמו 'אורייתא' בארמית) והקהל כולו היה מלווה אותם בשירה. כך היה הקהל עולה אל ההר, עד למקום האירוע.

בהגיעם למקום, היו ה'כהנים' – מנהיגי העדה – פותחים בסדר התפילות והקריאות. תחילה התפללו על ירושלים ועל התקווה להגיע אליה ולהתפלל בה, בהמשך פנה גדול הכהנים אל הקהל והדגיש את חשיבות קיום חוקי התורה. לבסוף היו קוראים מן האורית את סיפור מעמד הר סיני, חידוש הברית בין העם וה' בספר נחמיה וכן בויקרא כו, ודברים כז-כח. כיוון שהאורית הייתה כתובה בשפת הגעז, שנחשבה למקודשת ורוב העם לא ידע אותה, תרגמו הכהנים את הכתוב לשפה המדוברת, אמהרית או תיגרית. אחר כך כל הקהל מתוודים על חטאיהם, כורעים ומשתחווים בידיים פרושות כלפי מעלה, ובסיום הטקס היו תוקעים בחצוצרות ומביעים את הרצון לחגוג בשנה הבאה בירושלים. לאחר שירדו מן ההר, בסוף היום, היו יורדים בשירה ובריקודים לכפר ומקיימים סעודת מצווה חגיגית החותמת את היום.

הסיגד בארץ

בארץ בני הקהילה ממשיכים לשמור את חג הסיגד מדי שנה על ידי עלייה לירושלים ותפילה.

ובפינת המולטימדיה

  • חג הסיגד 

  • ראיון בתוכנית שש עם עודד בן עמי לחץ כאן
  • חג הסיגד בתמונות

  • חגיגות הסיגד בפרדס חנה

  • סרט בוגרים – "צו פיוס" סיפורה של עדן, החיה עם אחיה הגדול ואביה שעלו מאתיופיה. צו הגיוס שמגיע מאלץ את כולם לבחון מחדש את ערכי הנאמנות לכל אחד מבני המשפחה ולחברה אליה הם משתייכים.-

  •  מאגר מידע  על העדה האתיופית לחץ כאן

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.