חג שבועות

נר יכול לדלוק רק כאשר יש לו חמצן. כולנו מכירים את הניסוי שעושים אף בגני הילדים שמניחים כוס על נר דולק ולאט הנר מתכבה כי אין לו חמצן. כך גם אנו עם ישראל, אם אנו בלי חמצן לגוף, בלי תורה, אנו נחשבים בלי חיים. אין לנו אפשרות לשרוד בעולם שהרי עולם בלי תורה אינו נחשב. אדם בלא תורה כגוף בלי נשמה חג השבועות הוא יום פטירתם של דוד המלך והבעל שם טוב. אמר פעם הבעלש"ט “יש הסבורים כי קשה להגיע לדרגת מלאך. אולם מה שקשה באמת, להגיע למעלת אדם…

הרב קרליבך אומר "בליל חג השבועות, מנהג ישראל הוא להישאר ערים כל הלילה בלימוד התורה. אחת הסיבות שאנו נשארים ערים כל הלילה, היא כי בלילה שלפני התגלות הקב"ה בהר סיני, כל היהודים הלכו לישון, ומשה רבינו היה חייב להעיר אותם. לזכר לאירוע הזה, אנו נשארים ערים כל הלילה בחג השבועות. הרבי מאלכסנדר שואל שאלה מאוד מעניינת. "איך זה אפשרי", הוא תוהה, "כי העם היהודי הלך לישון בלילה לפני התגלות ה'? אנו למדים ממקורות אחרים כי למשך ארבעים ותשעה ימים, הם הכינו את עצמם באופן רוחני העמוק ביותר, סופרים את עומר בכל לילה, כך שהם יהיו מוכנים לקבל את התורה. מאחר שעבדו כל כך קשה כדי להכין את עצמם, למה הם צריכים להסס פתאום? "הם הלכו לישון באותו הלילה," ענה הרבי מאלכסנדר, "בשל ענווה עצומה. הם למדו ענווה מאת משה רבינו, שהיה 'ענו מכל אדם' שבעולם. בלילה לפני התגלות ה', כל משפחה חשבה לעצמה: "ה' יגלה את עצמו לכל היהודים, אך לא לי ולמשפחתי, כי באמת – את זה לא מגיע לנו." כל ההורים אמרו לילדיהם בליל חג השבועות, "הבה לא נלך מחר בבוקר להתגלות ה'. אנחנו נהיה היחידים אשר יישלחו הביתה ע"י משה, כיון שיאמר לנו כי אנחנו עדיין לא מוכנים." ואז שואל הרבי מאלכסנדר שאלה נוספת: "למה אנו מתנהגים כאילו את ההחלטה לישון באותו לילה דורש תיקון? אחרי הכל, כרגע אמרנו כי ההחלטה לישון התבסס על ענווה, שבו לכאורה היה ראוי לשבח. עם כל זאת, אנו מזכירים את פעולתם [שהלכו לישון] – על ידי שנשארים ערים – כאילו שמתקנים איזה טעות ישן. למה לנו להישאר ערים אם בשינה שלהם היה כזה משמעות של קדושה?"

הרבי מאלכסנדר הסביר שמה שאבותינו לא הבינו הוא: כי אף אחד לא יכול להכין את עצמו מספיק כדי [להיות במדרגה] שמגיע לו התורה באמת. זוהי רק מתנה מן השמים. בשבועות, אנחנו נשארים ערים כל הלילה על מנת לספר לעצמנו ולילדינו, "זה נכון שלא הכינו את עצמנו כראוי, וזה נכון שאנחנו לא ראויים לקבל את התורה, אבל ה' רוצה לתת לנו מתנה, ואנו חייבים להיות שם בזמן." חלק מחכמינו מסבירים את ההחלטה לישון בדרך שונה קצת. הם אומרים שיכולים להשוות את אבותינו לכלה וחתן. מתי הכלה והחתן חושבים, אם בכלל, לבטל את החתונה? כמה דקות לפני החתונה, זה הזמן שהכלה והחתן מרגישים איך שתחושת הנישואין היא כ"כ נורא, ואז הם מפחדים. באופן דומה, אבותינו פחדו שהתורה יהיה יותר מדי עבורם. כשנשארים ערים כל הלילה בליל שבועות ללמוד תורה, אנו נותנים לעצמנו כח להיות אמיץ, ולהתמודד עם כל דבר שה' מציב מולנו. יהי רצון שחג השבועות הזה יהיה סימן להתחלה חדשה, לתת לנו כח להתחיל בכל היהדות שלנו מחדש. הבה לא להירתע מן אחריות שזו המתנה נושא עמו. ושנזכור כי המתנה היקרה של התורה ניתנת לנו, לא כי זה מגיע לנו, אלא בגלל שזה מעיד שה' אוהב אותנו מאד!

סיפור של הרב קרליבך – פוטוצקי

כבר אמרנו שדוד המלך והבעל שם טוב נפטרו בשבועות אבל יש עוד צדיק קדוש שנפטר בשבועות  הרגף  פוטוצקי, אחד הצדיקים, ובין הגרים הכי גדולים שהצטרפו לעם ישראל. כולנו שמעו על משפחת פוטוצקי, משפחה (לא יהודיה) מאוד ידועה בפולין שמשווקת וודקה. מכיוון ששיווקו וודקה, כמובן שהם שתו יומם וליל, וקללו והכניסו מכות אחד לשני בלי הפסקה, ולא נשאר הרבה מחיי המשפחה שלהם. פוטוצקי הצעיר היה בן שמונה עשרה ונמאס לו, ההורים שלו היו כל הזמן שיכורים, היו מכניסים מכות אחד לשני וגם נותנים מכות לילדים. יום שישי אחד בלילה, כשהוא לא יכל לסבול את זה יותר, הוא קפץ על סוסו ורכב לכיוון הארמון. בדרך הוא עבר ליד בית מרזח אחד ששייך ליהודי, וכמובן שהוא היה סגור. הצעיר הציץ בחלון וראה יהודי יושב בקדושה וטהרה עם הילדים שלו. כולם ישבו בכזו מתיקות, עם כל כך הרבה אהבה, שהוא לא היה יכול להוריד את העיניים. הוא חשב לעצמו: הלוואי ולי היתה משפחה שכזו, הלוואי וההורים שלי  היו יושבים איתי, ולו פעם אחת, כמו שהיהודי הפשוט הזה יושב עם משפחתו בליל יום שישי. הוא דפק על הדלת – ובימים ההם אם גוי דופק על הדלת יש לזה איזה ריח של סכנה. היהודי פתח  את הדלת ושאל :"איך אני יכול לעזור לך?" פוטוצקי השיב: "האם אפשר להצטרף אליכם?". הוא נכנס ורואה, גוואלד, , רואה איזו קדושה יש ליהודים, רואה איך היהודים ממש קדושים ויקרים, בליל שבת קודש היהודי הכי עני הוא מלך מלכי המלכים, הוא מבייש את כל המלכים שבעולם. ככה, לאט לאט, הוא הגיע כל שבת קודש והא התחיל ללמוד תורה ומצוות. עוד דבר חשוב, רבותי, ליהודי הזה היתה בת יפה וקדושה, והיה ברור לפוטוצקי שהיא בת זוגו האמיתית. אבל פוטוצקי עוד לא היה יהודי, ולהתגייר בליטא היה בלתי אפשרי – דבר ראשון, היה על זה עונש מות, וגם, למחרת יהיה פוגרום. פוטוצקי החליט שהוא ייסע לכמה שנים להולנד, ששם היה מותר להתגייר, ואחר כך הוא יחזור. וכך, פתאום הוא נעלם, אני לא יודע כמה ההורים שלו בכו עליו, ואחרי שלוש שנים הוא חזר.

דעו לכם שהנשמה שלו היתה ממש קדושה. כשהוא היה תינוק, האמא שלו טיילה איתו בעגלה והתינוק התחיל לבכות. הבעל שם טוב עבר באותו רגע בצד השני של הרחוב ואמר לחסידיו: "אתם רואים את התינוק הזה? הוא עמד לידי בהר סיני". הבעש"ט הלך לעגלה, הרים את התינוק, והתינוק היה כל כך מאושר ושמח שהוא צחק בלי הפסקה. החסידים שהסתכלו ידעו שהתינוק הזה כנראה משהו מיוחד, אבל רק עכשיו אנחנו מבינים למה. אז הגרף פוטוצקי חזר לאחר שלוש שנים, ולא רק שהוא ידע את כל הש"ס כולו אלא שהוא גם היה ממש מקובל אלוקי, הוא הגיע בשלוש שנים למה שחלקנו לא מגיעים אליה באלפי גלגולים. הוא התחתן עם הבת של היהודי, אבל כמובן שאף אחד לא הכיר אותו עם הפאות והזקן היפה שלו.

לצערנו הרב, בבית הכנסת שבו נהג להתפלל, היה יהודי שכנראה היתה חסרה בו איזו קדושה, והוא היה מדבר כל הזמן באמצע התפילה. הגרף פוטוצקי היה מתחנן בפניו: "אנא, אל תדבר ככה באמצע התפילה, אתה מפריע לכולם!". פעם אחת, הגרף פוטוצקי ניגש אליו ואמר לו: "באמת, זה לא בסדר שאתה מדבר ככה, ברעש, ומפריע לכולם". היהודי פנה אליו ואמר: "תראו מה זה, גר אחד אומר לי מה לעשות!" ברגע שהוא אמר את זה הוא גילה את הסוד ואנשים התחילו לברר את קורותיו. לאחר שבוע, 'על  אלה אני בוכיה', אימו הגויה הכירה אותו והמשטרה עצרה אותו. אמו הגויה הגיעה אליו עם הכומר ואמרו לו שיש כנסיה שמרחמת עליו ומוכנה לקבל אותו למרות חטאיו, אבל אם הוא לא יחזור אליהם אזי יצטרכו לשרף אותו בשוק. קבעו את מועד השריפה לחג השבועות. איזו זכות לעלות מהעולם הזה יחד עם התורה הקדשה! בין הצדיקים הגדולים של אותו הזמן היה רבי אלכסנדר זיסקינד, מחבר הספר 'יסוד העבודה', שהוא היה בין המקובלים הגדולים של אותה תקופה. הוא החליט שלמרות שמאוד מסוכן ליהודי  להראות ביום השריפה, הוא חייב להיות שם, כי כשגרף פוטוצקי יגיד 'שמע ישראל' בפעם האחרונה הוא רוצה להגיד את זה יחד איתו. וכמובן שהרב זיסקינד היה ברמה רוחנית מספיק גבוהה כדי לעשות את זה, הוא טיפס על עץ גבוה, ולא היה צריך אוכל או שום דבר גופני. הגיע שעת השריפה וכל הגויים צעקו בכל רם: ,מוות ליהודים!" והתחילו לשרוף אותו. הרב זיסקינד צעק לגרף פוטוצקי בלשון הקודש כדי שישמע: "אתה לא לבד, אני פה בשם כל ישראל", והם אמרו ביחד 'שמע ישראל'. איזה  'שמע ישראל' גבוה, עוד אפשר לשמוע אותו עד היום!

אתם יודעים, כשהקב"ה נתן את התורה הוא רצה שכל העולם יבואו, ולצערנו לא באו, אבל כל שנה אנחנו מקווים שאולי השנה יבואו. ושיהיה ברור לכולם שכל הנשמות הקדושות בעולם הם כולם בדרך לירושלים. לפני כמה שנים פגשתי אב מנזר – ואתם יודעים שהבישוף הוא הראש של הכנסיות והאב מנזר הוא הראש של המנזרים – אז האב מנזר אמר לי שהוא גדל כילד בזמן השואה והיה ברור לו שעם ישראל הוא העם הנבחר. לא מזמן פגשתי אותו בבית הכנסת עטוף בטלית! גוואלד, כל הנשמות הגדולות חוזרות לירושלים. ובכן, מה אנחנו עושים בליל שבועות? אנחנו לא לומדים עם הראש, יכול להיות שאין לי מושג מה התורה אומרת. אני רק אומר את שלושת הפסוקים הראשונים והאחרונים של תורה, ומבקש מהקב"ה: "ריבונו של עולם, תאיר לי שאני אבין את המשמעות של התורה. תאיר לי כדי שאהיה מקושר לכל ספר, לכל מסכת, לכל משנה ולכל אות של התורה". תדעו, שליל שבועות הוא כל כך מיוחד וקדוש, מה שאי אפשר להספיק בחיים שלמים אפשר לעשות בליל שבועות אחד. ואני מברך אתכם ואותי שאור התורה יאיר לתוכנו, לעומקי עומקים.

והפעם בפינת המולטימדיה – יש להמתין עד שהסרטונים ייטענו

הסרטון הבא מקשר אותנו כבר לחג השבועות –

 

 תעשה לי ברית סטנדאפ בשירות הדת. הוא נולד ככריס קמפבל, בנם של מורה קתולי ונזירה לשעבר. עבר 3 גיורים!! רפורמי, קונסרבטיבי ואורתודוקסי, ושינה את שמו. את מסעו הרוחני החל כנער מסטול למדי בפילדלפיה, וסיים בירושלים. ומה מצחיק כאן? הדרך בה הוא מספר את זה… (הקישור הוא ישירות לאתר של yes (זהירות: לעיתים יש פרסומת לא ראויה בהתחלה) – http://yes.walla.co.il/?w=2/7829/1644829

• המקובל הרב יעקב עדס חיבר, בצעד נדיר, מילים לשיר מיוחד העוסק בלומדי התורה. בהוראתו, ניתנה הזכות למידד טסה לשיר את השיר. השיר רואה אור ערב שבועות, זמן מתן תורה, והוא מוקדש לאברכים לומדי התורה בכל מקום.

​

• קשת וענן – http://www.youtube.com/watch?v=4-mANbb53h0​
•  סיפור התורה והאומות גרסה שניה – http://www.youtube.com/watch?v=27g_Vg1Qm9Q

​

ח.      ברכה לחג השבועות אנימציה – 

ט.      שיר של מיקי רוזבאום "באשר תלכי אלך" – 

י.        שירו של ר' שלום שבזי הר סיני (המילים לפניכם) – לחץ כאן

צביית חן בהר סיני תעירני בהגיוני

וקול דודוי מאור עיני בבואו שמעו אוזני

איומה לבשה זהר יקר מערפילי טהר

ואור חמה וור סהר מאור הוסיף במשכני

בעין שיכלי אני רואה וליבי חן צבי שואה

ומושתוקק ומשתאה בתוך ציון וארמוני

ושם עול יחידתי ביום שניתנה דתי

ובה חשקי ואהבתי בכל ליבי ורעיוני

יחידה יחדי קונך בסוד דעתך ובלשונך

ותשובי למשכנך בזיוך צוהלים פני

הדר מלכה בעוד ליל כאסתר בת אביחיל

ובה חכמת אביגיל תשו דורון לאביוני

ומלך רב לעומתה מזומן אל סעודתה

עניי עם בתוך ביתה וראשי עם ואיתני

דבר חכמה מדברת שרידנו מעוררת

ערב יום ואשמורת ובוקר תקבצנה סיגני

הלום תציץ עלי גולים באהבתה מאוד חולים

מבשרת שהם עולים ומזכרת לחזיוני

שחי נפשי ונגני ושבחי לצורי קוני

ונקביל את חמוד עיני בקול זגי ורימוני

בקול שיר יעלו דגלי ואתרונן בהכלי

ויקים י-ה לבר נפלאי ואתבונן במצפוני

זכות אבות ואיש נאמן תלוני בתוך תימן

ואשמע שיר בני הימן וקול חליל ופעמוני

יהא שלום כמו נהר בכל בקעה וראשי הר

לעם קודש שהוא מוזהר בחרם א-ל בהר סיני

יא.   אדון הכל – הר סיני – לחץ כאן

יב.    מצגת לחג השבועות – לחץ כאן

יג.     עשרת הדיברות בנוסח עדות המזרח  – לחץ כאן

יד.    עשרת הדברות בנוסח תימן – לחץ כאן

טו.   מעמד הר סיני  – לחץ כאן

טז.   ועוד משהו נחמד לשבועות – לחץ כאן

ובדיחה לשבועות

למה תנובה נמכרה לפני חג השבועות? מה תנובה מסיני אף התורה מסיני..

 

ועוד תורה מיוחדת

 

כשמשה רבינו עלה על הר סיני, במשך היום בורא עולם לימד אותו את התורה שבכתב (חמשת חומשי תורה), ובלילה לימד אותו את התורה שבעל פה (הגמרא והמשניות). אנחנו, למעשה, לא יודעים מהם חמשת חומשי התורה באמת. אם מישהו אומר "אני יודע גמרא", יכול להיות שהוא משקר, אבל יכול להיות שהוא לא. אבל אם מישהו אומר לך: "אני יודע את כל החומש" הוא בהחלט משקר (ומוליך את עצמו שולל). כי החומש הוא הרבה מעבר להבנתנו. פעמים רבות משה רבינו שאל את השם: "למה אתה לא מאפשר לי לכתוב אותה?" הוא ממש התחנן אל השם, "היא תהיה ברורה ומובנת", אבל השם אמר "לא".

ברית

ישנה גרסה האומרת שהברית שאלוקים כרת איתנו, וכך מסבירה לנו הגמרא, היא התורה שבעל פה.

מהי ברית? כשיש לך ברית עם מישהו, אתם מדברים ביניכם. אבל מהי הברית בין השם לישראל? התורה שבעל פה.

הגמרא מסבירה זאת כך – אם אז היא הייתה אמיתית מאוד אז תארו לכם כמה היא אמיתית עכשיו! השם אמר למשה, יהיה זמן שבו כל העולם יכירו את התנ"ך, ואז הם יאמרו "אנחנו רק אוהבים את היהודים", אבל מי שיודע את התורה שבעל פה, מי שיודע מהי באמת אומרת – העולם ידע שהם היהודים האמיתיים, האנשים שהיו בזמן מתן תורה בהר סיני.

התורה תורגמה, כפי שאולי אתם יודעים, אבל הפעם הראשונה שהיא תורגמה הייתה משפת הקודש ליוונית. ולכן, אפילו היום, אנו צמים את צום עשרה בטבת, ואחת הסיבות לצום היא תרגום התורה. זה הדבר הכי עצוב בעולם. כי לפני כן, כל אדם לא יהודי שרצה ללמוד את התנ"ך הגיע לארץ ישראל ואנו לימדנו אותו את התנ"ך. בדרך זו, כשלימדנו את התנ"ך, ידענו שאותו אדם יודע בדיוק את הנאמר שם. אבל ברגע שהתנ"ך תורגם, כל אדם יכול לקנות לעצמו העתק ולחשוב שהוא יודע מה אלוקים אמר. לכן ביום הזה אנחנו צמים, כי זה מפחית מערכו של הדבר העצום שנעשה בהר סיני.

היום התנ"ך מתורגם כבר למעלה מ-2000 שנים, והעובדה היא שאף אחד עדיין לא יודע מהו התנ"ך בכלל!

מבלי לפגוע ברגשותיו של שום אדם, קחו למשל כומר שכותב הסברים ופרשנויות לתנ"ך. יכול להיות שהוא איש נחמד, אבל הוא לא יכול לכתוב פרשנויות לתנ"ך. זה פשוט לא עובד. אבל קחו יהודי קטן ופשוט שכותב פרשנויות על התנ"ך, מדהים, אבל זה עובד… למה? כי יש לנו ברית עם השם. לכן, את המילים עצמן אפשר איכשהו לתרגם, ולזה לא צריך בהכרח יהודי, אולי. אתה לא צריך יהודי כדי לדעת שהמילה "בראשית" משמעה "מההתחלה" (כפי שאומרים אותה באנגלית In the Beginning). אבל המשמעות האמיתית למילותיו של השם ניתנה רק לעם היהודי, וזה לא משהו שאפשר לכתוב. זה משהו שעובר מדור לדור.

לכן, כל מי שרוצה ללמוד מהי המשמעות האמיתית של מילותיו של השם באמת, יכול לבוא ואנו נלמד אותו. אבל הוא צריך להגיע אלינו, אנחנו צריכים להיות הערוץ מכיוון שצריך להעביר את זה בצורה ישירה, דיבור ישיר מול האדם.

מבלי להיכנס לפרטים הקטנים ולהאריך את הסיפור, פעם הוזמנתי לקונצרט של שהקהל בו היה מורכב מנזירים ואנשי דת נוצרים. דיברתי איתם על התהלים, והם ביקשו ממנו: "למד אותנו מזמור אחד". בחרתי מזמור ולימדתי אותם, ובאמת ידעתי מעט מאוד ממנו. אבל, למרות הכל, הם ממש אמרו: "אף פעם לא ידענו שהתהלים הם משהו כזה טוב". והם מכירים את התהלים, אפילו בעל פה. הם אנשים טובים. אבל הם לא הבינו את המשמעות האמיתית, הפנימית והעמוקה של התהלים. כי התהלים ניתנו לעם היהודי, אני לא יכול לתת את זה למישהו אחר, להם.

לתת

יש דבר כזה שנקרא ללמוד, ויש דבר כזה שנקרא לתת. אתה לא רק מלמד ילדים יהדות, אתה מוסר להם אותה, ממש נותן להם. לפעמים, יכול להיות לאדם רב גדול ונפלא שיכול ללמד אותו את כל התורה, ועדיין, הוא לא נותן לו כלום. ויכול להיות שמשה הסבל לא יודע כל כך ללמד את הבן שלו, אבל הוא באמת נתן לו אותה, את היהדות.

לכן השם אמר למשה, אם אכתוב את כל התורה אז היהודים יכולים להפוך לזרים, חלילה, לתנ"ך שלהם, להר סיני שלהם. אבל מכיוון שלא הכל נכתב, לכן היא רק ניתנה להם. כי האומה היחידה שיודעת מהי התורה שבעל פה היא האומה היחידה שהייתה במעמד הר סיני וקיבלה את התורה שבכתב והתורה שבעל פה, ומי שלא יודע את התורה שבעל פה פשוט לא היה שם.