פרק מיוחד לחג החנוכה + פרשת מקץ
והפעם פרק מורכב, עמוס בתכנים מעניינים ומגוונים. נתייחס לחג החנוכה ושילוב המעניין בין פרשת מקץ לענייני החג.
והפעם בתוכן
יש לפתוח את הפרק בגוגל כרום
שימו לב – כדאי לצפות בסרטונים במסך מלא במיוחד עם תלמידים
בס"ד
כמה הודעות
א. ברכות לעשרות המצטרפים בשבועות האחרונים לרשימת התפוצה. אנא העבירו ככל שתוכלו פרק זה לכל מי שאתם מכירים.
ב. לבקשת רבים הפרק הזה עוסק בנושא הגבורה. הפרשנות שלי לסרטונים היא אישית וכל אחד יכול לפרש אחרת.
ג. השתדלתי לכלול ברשימת הסרטונים גם כאלה שיתאימו לתלמידים ביסודי וגם בעל יסודי.
ד. אל תשכחו שהסרטונים לא מחליפים את השיעור הרגיל או את הדיון החשוב בנושא, אלא רק באים להעשיר לכם את המגוון הרגיל הקיים אצלכם.
ה. אני יודע שישנם עוד סרטונים בנושא גבורה שלא הכנסתי אך ניסיתי לבחור את המשמעותיים ביותר לתלמידים בעיניי.
תוכן
רעיון חינוכי שמצאתי באתר הידברות
רשימת של מערכי שיעור בנושא גבורה ולחג החנוכה
23 סרטונים בנושא גבורה
ולסיום מערכון כשר ומצחיק בנושא "איזהו גיבור? – הכובש את יצרו"
ימי החנוכה מתקשרים מיידית בתודעתנו כימי גבורה. אנו מדמיינים את מתתיהו, יהודה אחיו ואחיו כעזי נפש, ומשווים אותם לאותם לוחמים המופיעים על דפי העיתונים או על גבי המסכים, ואין לך עיוות גדול מזה, שכן במחשבת היהדות המושג גבורה שתואר כבוד שלו- גיבור, מוענק לא לגיבור הפיזי הגובר על יריבו בזירת האגרוף או מתאבק המכניע את המתמודד מולו.
אמת כי אף זה פן אחד, אך לא הוא המעניק את הכבוד וההערכה לאדם, אלא כלשון המשנה במסכת אבות (פרק ד', משנה א'): איזהו גיבור- הכובש את יצרו. הגבורה אליה אדם צריך לשאוף להגיע היא גבורה מסוג אחר. גם כאן יש ריב חזק, עיקש וערום.
הניצחון עליו הוא גבורה, התגברות על כוחות רוחניים, על יצרים ודחפים אדירי כוח ולהכניעם. זוהי מלחמה כל החיים, בכל יום, ובכל שעה ורגע. היריב הוא קשה, ואינו מתבייש לשוב לחזור ולהילחם, תוקף בכל החזיתות, אין לו מוסריות, ואינו כפוף לשום אמנה המעגנת זכויות האדם. אדם החש פגוע, ובצדק, תמלא את ליבו תחושת כעס וחרון, אשר תהפוך עד מהרה לבקשת נקם. כל מעייניו ומחשבותיו יתמקדו בשאלה איך להשיב מנה אפיים, ובצורה הכואבת ביותר.
וכלשון הזהב של הרמב"ם: והנקמה לו מתוקה מדבש. והנה בעיצומה של סערת רגשות עזה זו עומד מולו תמרור, צו אלוקי: לא תקום ולא תיטור (ויקרא יט, יח), ומלחמה ניטשת בליבו, לציית לצו התורה, ולהניח את שבליבו, לא לפגוע לא פיזית, אף לא מילולית. גם להזכיר לאחר זמן את ההתנהגות או המעשה הפוגע אסרה תורה- לא תיטור. כמה כוחות נפש צריך האדם למצות מעצמו כדי לעמוד במלחמה זו ולנצח? לזאת יקרה גבורה- התגברות על הצורך הפנימי, כבישת והכנעת תשוקות ויצרים המאיימים לשטוף את עולמו.
מהלך אדם בדרך לפתע, רואה הוא תיק. מרימו ונוטלו, ומגלה בתוכו חבילות יהלומים ארוזים במעטפות, ולידם תכשיטי זהב המשובצים אף הם ביהלומים. במקרה הוא עובר בענף, ומסוגל להעריך את שוויו האמיתי של האוצר. הוא יודע שמדובר במיליונים. מיד מתחילות מחשבות להתרוצץ במוחו: הנה זה הרגע של חיי. באחת אוכל לפתור את כל הבעיות, להחזיר את כל החובות המעיקים, ולחיות חיים חדשים, נוחים ועליזים, לרכוש וילה מפוארת, להרחיב את השכלתי וכו' וכו'.
בדמיונו הוא נכנס למכונית מודל 2007… ומאידך, הוא יודע כי כל מה שהוא יעשה, יש מאבד שכל עולמו חרב ברגע אחד של האבידה. מי יודע לאיזה חיים אומללים הוא צפוי עתה? תסבוכת של חובות, נושים, ומי יודע לאן יגיעו הדברים. אולי זה כספם של אחרים שהופקדו בידו, ואין לו להשיב, יצטרך למכור את ביתו, וכל חייו וחיי משפחתו יהרסו, ובתורה יש מצוה להשיב אבידה לבעליה השב תשיבם לאחיך (דברים כב, א').
האם ניתן לתאר את המלחמה המתנהלת עתה בתוך ליבו? איזה כוחות אדירים מושכים אותו לכיוונים מנוגדים בתכלית? יצריו ורצונו ימציאו הסברים הגיוניים ביותר: בוודאי התיק שייך לאדם שזה חלק קטן מרכושו, מן הסתם הוא מבוטח, אז גם לא יפסיד כל כך הרבה. עצם העובדה שאני הוא זה שמצאתי את התיק, אולי זה משמים מגיע לי? ותמרור משמים ניצב מולו- לא תגנוב! אסור לך לקחת דבר שלא שלך.
הנה כאן מופיע מספר טלפון, בוודאי תוכל לברר מיהו המאבד, ושוב מתרחשת מלחמת עולם פנימית, והלב נקרע, מתחבט ומתייסר. ומשהחליט להשיב אבידה לבעליה, היש גבורה גדולה מזו? פלוני היה עד ראיה למעידה, כשלון של מתחרהו.
ברור לחלוטין כי בטלפון קצר יוכל לחשוף את אשר ראו עיניו, ואזי המתחרה יאבד את שמו הטוב ואמינותו בעיני לקוחותיו, ומובטח לו כי כתוצאה מהוצאת הדברים אל עיתונאי חרוץ יצליח ללכוד שתי ציפורים בירייה אחת – גם סיקור אוהד ומחמיא לעסקו, וגם קבורה מכובדת למתחרהו. הוא כבר אוחז בשפופרת, ומכין את הנאום ההיסטורי שהוא עומד לשאת.
והנה לפניו ארור מכה רעהו בסתר (דברים כז, כד). לכאורה, משפט אחד או שנים יספיקו, ובליבו שוב התגוששות – לומר או לא לומר, איש לא ידע, והרי הוא מדבר, ואינו פוגע בו פיזית כלל, והרי סיפורים מעין אלה הם לחם חוקם של העיתונאים, ומזה הם מתפרנסים וכו' וכו'. ומנגד, קול פנימי לוחש: האם במצב הפוך היית רוצה שיאמרו דברים אלו עליך? וכי אינך המכה הכתוב בפסוק? וכי לא בדיוק לכך כיוון הבורא באוסרו את הדיבור המרשיע והמשמיץ? ושוב מלחמה קשה ניטשת בתוככי הלב.
איה הסופר שישכיל להעלות על הכתב את גבורת הכובש את עצרו. אכן, גיבור אמיתי! וכהנה וכהנה דוגמאות המבהירות את אמרת חכמינו. גם את הגיבור בשדה הקרב משבחים על כי התגבר על הפחד מפני המוות המסתובב בשדה הקרב, שהרי כל אשר לו יתן האדם בעד חייו, וזה משליך נפשו מנגד, ויודע כי הסתערות או מילוי פקודה תעלה לו בחייו. הוא מסלק את הפחד הטבעי, וממלא אחר הפקודה. אכן גיבור.
כאשר אנו מעלים על נס את גבורת החשמונאים, הסיבה היא לא רק גבורתם בשדה קרב, וכאמור, אף היא גבורה, אלא על עצם עוז רוחם לצאת למלחמה שאין לה סיכוי צבאי מכל היבט שהוא. באותם הימים מלחמה התנהלה בשטח בלבד, רק במישור הצבאי, ללא השפעת דעת קהל או סיקור עיתונאי אוהד ומפרגן כפי המקובל כיום.
מחוץ לגבולות ארץ ישראל לא ידע ולא שמע איש על מלחמת החשמונאים. לא נערכו למענם הפגנות בבירות העולם, ואף לא כינוסי הזדהות ועידוד. לבדם היו במערכה, ואף בקרב בני עמם היה הצעד מאוד לא פופולארי… לקום מול הלך רוח של עם שלם הנכנע ומשלים עם דרישות השלטון היווני, ורואה בהם קידמה, נאורות והליכה ברוח הזמן, ולהניף למולו שנית את קריאתו הנצחית של משה: מי לה' אלי.
אנו נמשיך בדרך אבותינו כעם המחויב בברית עם בורא עולם, למרות הכל, ועל אף הקשיים האדירים בדרכנו לא ניכנע ולא נסוג אחור, כי האמת ברורה לנו ויקרה אף מן החיים.
מערכי שיעור בנושא גבורה
שיעורים מצויינים "לב לדעת" – http://levladaat.org/lessons?tag=61
מהו גיבור ומהי גבורה – http://www.edu-negev.gov.il/bs/nofyam/heroism/heroism/mihero.html
מכללת קיי – עשרות הפעלות לחנוכה וגם בנושא גבורה – http://kaye7.school.org.il/chanuka3.htm#c3
ובפינת המולטימדיה
צבא ומלחמה
· אהרון קרוב בראיון לערוץ 2 – אהרון קרוב – אהרון קרוב הוגדר הפצוע הקשה ביותר ממבצע עופרת יצוקה. עכשיו הוא מספר על השיקום שלו, שהוגדר נס רפואי. הקצין הצעיר שיצא לקרב היישר מחופתו ונתקל במטען רסיסים שחדרו לכל חלקי גופו, מעביר היום מסר של אמונה ותקווה, מודה לכל מי שעזר לו ומעודד פצועים אחרים. צפו בראיון מרגש של גיבור ישראל
דרור ויינברג הי'ד גבורה ומנהיגות
מרים פרץ-איבדה את שני בניה
השיר במדינת הגמדים – אולי גם בשיר מסתתר גיבור?
רגע החזרה של גלעד שליט
סיפורו של רועי קליין
התגברות על קשיים
מדוגמנות לבית לווינשטיין
אדם בלי ידיים ובלי רגליים עם תרגום
כוכבים וגיבורי תרבות
אייל גולן מי שמאמין – האם אייל גולן הוא סוג של גיבור בעיני הילדים –
"גיבור ישראל" כך היה כתובת בכותרות העיתונים, סל בשניה האחרונה דרק שארפ –
עוד "גיבור ישראל" סל בשניה האחרונה של אנתוני פרקר
סיפורי חיים
הילדה בשואה –
הרב לאו על תקופת השואה –
סיפור גבורה – גיבור העדה האתיופית ברוך דסטה
בעלי חיים
אמא יקרה שלי סיפור גבורה על פינגווינים
גבורה מסוג אחר דוב ואריה
עוד כמה קטעים בנושא גבורה
הילד מתעלת הביוב – סיפור גבורה מתקופת השואה – http://www.youtube.com/watch?v=x5VLsHupHgs
גבורה עמיר בניון – מילים: רס"ן רועי קליין ז"ל לחן: עמיר בניון
שיר מרגש ביותר מילים של גיבור המלחמה רב סרן רועי קליין ז"ל לחן של עמיר בניון .
מילות השיר:
"כי גבורת המלחמה טובה היא רק כשמקורה הוא ישר, אתה טהור אתה יודע.
כי גבורת המלחמה זכה היא רק כשמקורה הוא אור, אתה מאיר אתה יודע.
יושר זה לא רק איך לא לשקר, תמיד בין שתי נקודות מחבר, הוא פנימי ואמיתי והוא מקור של רחמים וחסד אינסופי. אם יש בך חסד – אתה תהיה גיבור.
בחיים יש מצבים שאת הנפש מוסרים, להם אין זמן ואין גבול, אתה הרי יודע…
הגבורה הטהורה היא גבורת המלחמה הזאת, מי כמוך יודע שיושר זה לא רק איך לא לשקר, תמיד בין שתי נקודות מחבר, הוא פנימי ואמיתי, הוא מקור של רחמים, הוא חסד אינסופי, אם יש בך חסד אתה תהיה גיבור.
יושר זה לא רק איך לא לשקר, תמיד בין שתי נקודות מחבר, הוא פנימי ואמיתי, הוא מקור של רחמים, הוא חסד אינסופי. אם יש בך חסד אתה הרי גיבור!".
הוא חזר בתשובה סלקום
ישעיהו ליבוביץ על מושג הגבורה
מי ימלל גבורות ישראל השיר המקורי
ולסיום קטע מצחיק כי בלי קצת הומור אני לא יכול
איזהו גיבור הכובש את יצרו
בס"ד
לבקשת רבים וטובים אני מצרף מספר דברים שיעזרו לכם בעבודה עם התלמידים לקראת חג הסיגד
חג הסיגד, כ"ט בחשוון
הצעת חוק חג הסיגד, כ”ט בחשון, התשס״ח–2007:
(א) הכנסת מכריזה בזה על יום כ״ט בחשון כעל חג הסיגד, שיוחג מדי שנה בשנה כחג המדינה וייקרא בשם ״חג הסיגד״.
בכ"ט בחשוון, חמישים ימים לאחר יום הכיפורים, מציינים בני העדה האתיופית את חג הסיגד – יום צום בו מתפללים לבניית בית המקדש וזכות לעלות לארץ ישראל, עד לצהרים – אז עורכים סעודה גדולה.
מקור החג: "ביום עשרים וארבעה לחדש הזה נאספו בני ישראל בצום ובשקים ואדמה עליהם… ויקומו על עמדם ויקראו בספר תורת ה' אלהיהם רבעית היום ורבעית מתודים ומשתחוים לה' אלהיהם" (נחמיה ט' א-ג).
משמעות החג:חג משמש כבנין קומה נוספת על חשבון הנפש הפרטי ביום הכיפורים. ביום זה מוסיפים לחשבון הנפש את הפן הציבורי – התקהלות המונית בה מכריזים מחדש על הברית, וממשיכים להאמין ולקוות לבואה של הגאולה השלמה.
הרב שרון שלום, מן הקהילה האתיופית, מציין חמש נקודות משמעותיות בחג:
החג באתיופיה: לקראת החג היו בני הכפרים יוצאים, לעתים למסע של כמה ימים, ומתרכזים בנקודות מרכזיות בהמון רב, מכינים את הדרוש לחג ומתפללים תפילות מיוחדות.
הטקס נערך על הר גבוה, משתי סיבות:
השכם בבוקרו של החג, היו כל קהל הנאספים טובלים בנהר ולובשים את בגדי החג. הקסים, כהני העדה, היו מוצאים את ה'אורית' (תרגום התורה, כמו 'אורייתא' בארמית) והקהל כולו היה מלווה אותם בשירה. כך היה הקהל עולה אל ההר, עד למקום האירוע.
בהגיעם למקום, היו ה'כהנים' – מנהיגי העדה – פותחים בסדר התפילות והקריאות. תחילה התפללו על ירושלים ועל התקווה להגיע אליה ולהתפלל בה, בהמשך פנה גדול הכהנים אל הקהל והדגיש את חשיבות קיום חוקי התורה. לבסוף היו קוראים מן האורית את סיפור מעמד הר סיני, חידוש הברית בין העם וה' בספר נחמיה וכן בויקרא כו, ודברים כז-כח. כיוון שהאורית הייתה כתובה בשפת הגעז, שנחשבה למקודשת ורוב העם לא ידע אותה, תרגמו הכהנים את הכתוב לשפה המדוברת, אמהרית או תיגרית. אחר כך כל הקהל מתוודים על חטאיהם, כורעים ומשתחווים בידיים פרושות כלפי מעלה, ובסיום הטקס היו תוקעים בחצוצרות ומביעים את הרצון לחגוג בשנה הבאה בירושלים. לאחר שירדו מן ההר, בסוף היום, היו יורדים בשירה ובריקודים לכפר ומקיימים סעודת מצווה חגיגית החותמת את היום.
הסיגד בארץ
בארץ בני הקהילה ממשיכים לשמור את חג הסיגד מדי שנה על ידי עלייה לירושלים ותפילה.
ובפינת המולטימדיה
יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל
שיעורים והפעלות
2. יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל
3. מכללת קיי
עוד חומר מצויין שנשלח אליי ע"י הרב יגאל חבשוש למצגות וחומרי עזר נוספים: www.hemdatyamim.022.co.il
"חמדת ימים – הלכות שבת לתלמיד", אמנון פרנקל
נאומים מהעבר
4. דברי נשיא המדינה למשפחות השכולות –
5. דברי ראש הממשלה למשפחות השכולות –
6. דברי הרמטכ"ל למשפחות השכולות –
7. דברי הרב ערוסי למשפחות השכולות –
8. אל מלא רחמים –
סרטים על חיילים שנפלו
9. רס"ן רועי קליין – דברים שסיפרה אישתו –
10. רס"ן עמנואל מורנו –
11. סרן נחמיה כהן –
12. דברי מרים פרץ על שני בניה שנפלו במערכות ישראל –
13. מרים פרץ בראיון מרגש – http://www.youtube.com/watch?v=sEI1r17nQLA&feature=related
14. ואי אפשר שלא לבכות מהקטע הבא
15. עופרת יצוקה "סרט של אמונה" – לחץ כאן
שירים סיפורים ותמונות
13. תזכרו אותי –
14. שיר לזכרו של רועי קליין ה' יקום דמו –
15. סרטון הרעות –
16. ערוץ מאיר על מבצע אנטבה –
חלק א – http://www.youtube.com/watch?v=wlXnFUQ33ig
חלק ב – http://www.youtube.com/watch?v=n4XV3NUYOKQ
16. יהדות ומלחמה – לחץ כאן
17. ארים ראשי –
וכדרכי בקודש אני חייב לסיים בכמה סרטונים מצחיקים שיעבירו אתכם לפרק המיוחד על יום העצמאות שישלח בהמשך השבוע
18. קבצי וורד:
קיומו של יום זיכרון כללי לחללי צה
על%20סדר%20היום%20-%20יהודה%20עמיחי[1]
ועוד קובץ אודיו. הפריצה לעיר העתיקה
19. טקטיקה שונה – לחץ כאן
20. חייל דתי מקבל עונש – לחץ כאן
ולסיום
פרק מיוחד ליום העצמאות
שיעורים והפעלות
· http://www.education.gov.il/moe/hagut/atsmaut.htm
· http://kaye7.school.org.il/azmaout1.htm
מספר סרטונים ליום העצמאות
1. מתוך הסדרה ארץ מולדת. השנים 1948-1954 לחץ כאן
2. מדינה מיוחדת – לחץ כאן
3. קצת על הסכסוך הערבי ישראלי – לחץ כאן
4. קטע מהכרזת המדינה – לחץ כאן
5. אז מה מאחד אותנו כעם – לחץ כאן
6. סרטון הסברה מצויין על ישראל – לחץ כאן
כמה קטעים שנונים ונוסטלגיים
7. קטע שנון ויפה של יורם טהר לב על מדינת ישראל – לחץ כאן
8. חידון התנ"ך מהסרט – לחץ כאן
9. קטע על העולים מהסרט לול – לחץ כאן
10. קטע על העולים מהסרט סלאח שבתי – לחץ כאן
11. קטע נדיר של הרב עובדיה זצ"ל המדבר על חשיבות ההודאה ביום העצמאות. לחץ כאן
12. קטע מצחיק ונוסטלגי "תחי מדינת ישראל" לחץ כאן
ומי שמעוניין זהו זה יום העצמאות – http://www.youtube.com/watch?v=-XWDwuwdoFM
הלכות יום העצמאות
מצוות צליית קרבן החג "שה איש לביתו", וחובה על כל משפחה למנות ממונה על הבשר ולהלבישו בגופיה וזוג כפכפי אצבע. ושמעתי כי במקצת קהילות צפונבון משפדים מיני גבינות וצולים אותן תחת לצלות בשר על האש.
1. בימי דוד בן- גוריון, כשנתקבצו כמה משוגעים להכריז על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, ועמדו שכניהם ללמדם שחייה בים הגדול, עמד להם הקב"ה בעת צרתם, רב את ריבם, לחם את מלחמתם, ונתן ערבים ביד מעטים, וקבעו יום ה' באייר זה להודות ולהלל לדור תש"ח.
2. "יום העצמאות" על שום מה? על שום עצמאותנו, שעומדים אנו בזכות עצמנו, בלא שנצטרך לפרנסה זה לזה (אלא לעמותות הצדקה) ולא לעם אחר (חוץ מאמריקע), ובנינו במו ידינו מדינה לתפארת ומגדלים כעורים שראשם בשמיים (הולילענד בלע"ז) אשר עיני אלה המפקחים על היתרי בנייתם טחו מראות את כיעורם, כדכתיב: "והשוחד יעוור עיני פָּקַחִים".
3. זריזין מקדימין למצוות, ועל כן נהגו הרשויות להתחיל לתלות דגלים ברחובה של עיר שלושים יום קודם החג. פתח רבנו תם ואמר: ראו מה נאים מעשיה של רשות זו, שתולה דגלים בכל שדרה ועל כל עמוד חשמל רענן. נענה ר' ארנונה ואמר: כל מה שתלו – לצורך עצמן תלו, שבצד דגלי המדינה תלו דגלים עם סמלי הרשות המקומית, ופעמים הרבה נראים דגלי אותה רשות הרבה יותר מדגלי המדינה, עד שבטלים דגלי המדינה בשישים.
4. כל החומרים כשרים לעשיית הדגל ובלבד שיוכל להתנפנף ברוח מצויה, ובדיעבד יוצאים ידי חובה גם בדגל סטנדרטי מניילון זול המחולק חינם אין כסף עם עיתוני יום העצמאות, יחד עם דמות איקונין של גדול הדור הרב אלוף (רמטכ"ל בלע"ז). ושמעתי כי בשנה זו ציווה שר הביטחון שדמות האיקונין של הרמטכ"ללה מעצמה טרם שיחלפו ארבע שנים לכהונתו, וכי יצא עליו קצף גדול בשל כך (ספרעיי שלג בלע"ז).
5. יתלה הדגל במרפסת הפונה לרשות הרבים, כדי לפרסם הנס. מצווה להרבות בנוי מרפסת ולקשטה במיני שרשרות עם סמלי חילות צה"ל ודגלי ישראל כחול-לבן תוצרת צ'יינה. המהדרין תולין שרשרת נורות צבעוניות של כריסטמעס, והמהדרין מן המהדרין תולין את אותן מנורות כשהן מסודרות במתכונת מספר שנות המדינה. לעניין נוי מרפסת אין שיעור, ואחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוון ליבו להתחרות במרפסת של השכנים.
6. מנהג היאפים במגדלי גבעת שמואל שלא לקשט מרפסותיהם כלל, אלא ממנים את ועד הבית שליח לדבר מצווה כדי שירכוש דגל אחד ענק ויתלו לאורך הבניין כולו, מן המסד ועד הטפחות, בבחינת הגודל כן קובע.
7. תחילה נהגו ישראל להרכיב דגלים גם על גבי מרכבותיהם, ונתחכמו לעשות מיני פטנטים מפוקפקים לתפיסת הדגל בין החרכים של חלונות ודלתות הרכב, ואף נהגו להעמיד תינוקות של בית רבן שימכרו דגלי פטענט אלה בכל צומת ותחת כל רמזור רענן. משנתרבו חרדים הסוברים כי דין הדגל בתלוש דווקא, ונתמלאו הרחובות ברכבים שעליהם גדם הדגל בלבד, החלו ישראל להמיר את דגלי הפטענט במיני מגנטים הנדבקים לצידי הרכב, אשר ניתן להסירם בקלות באם נצטרך לעבור בערים מוקפות חרדים. ייזהר מלהדביק את דגל המגנט בצידי החלק האחורי של הרכב, מחשש מראית עין, שמא ייראה הדגל כמדבקת ליסינג, ואינו יוצא ידי חובת פרסומי ניסא.
8. אין להתפלל תפילת ליל יום העצמאות מתוך סידור, אלא מתוך חוברת המחולקת על ידי המפד"ל והאיחוד הלאומי מדי שנת בחירות. וכיוון שנהגו אותן מפלגות להדפיס את מצעיהן ותמונות ח"כיהן באותן חוברות, לא נשתייר מקום אלא לשברי פסוקים בלבד, ולא לתפילת ערבית עצמה, ורבה המבוכה.
9. במקצת קהילות נהגו מנהג מגונה להתקוטט ולריב אם לומר הלל שלם או בדילוג, אך ברוב הקהילות לא נהגו להתקוטט ולריב על זוטי דברים, אלא תחת זאת נהגו להתקוטט ולריב אם לומר הלל עם ברכה או בלי ברכה – וכל קהילה תתקוטט כמנהג אבותיה. עוד נהגו גבאי בית הכנסת לקשטו במיני סרטים כחולים ולבנים, ולארגן הרצאה של אלוף במיל' בענייני דיומא.
10. מייד בתום תפילת ערבית ירוץ לביתו כדי לחזות בסופו של טקס פתיחת אירועי יום העצמאות, למען לא יפספס מלחזות בטובי לוחמינו האמיצים עומדים כנחנחים במתכונת סמל המדינה, דגל המדינה, ומספר שנותיה. ושמעתי כי דמות צורות משונות יש לו לרס"ר בטבלא שבקיר לשכתו בהן מעמיד את החיילים המסכנים מדי יום העצמאות, ונהנה מאוד מעצמו.
11. נהגו ישראל לצאת לזבח ולקטר בבמות בליל החג. ועל מה מקטרים? על שמתחיל הערב בהופעה משמימה של להקת מחול מקומית, ורק משנתייבש הקהל כדבעי מביאין את "האומן המרכזי" כדי שישיר שני שירים, ייטול מחצית מתקציב העירייה, ויעבור לבימה הבאה. כלל נקוט בידך: ככל שגירעון הרשות המקומית גדול יותר ועניי העיר מרובים, כך תשפוך היא יותר כסף על "האומן המרכזי". מייד בתום ההופעה שורפין את שארית תקציב העירייה בזיקוקי די-נור.
12. תחילה נהגו ישראל להכות זה בזה בפטישי פלסטיק המצפצפים ארבעים מלקות חסר אחת. בימינו, כשמהדרין ישראל להכות זה בזה עד אין מספר גם בשאר ימות השנה, פסק המנהג.
13. לאחר שיתפלל שחרית וישמע את ההלצה הקבועה על הפטרת "עוד היום בנוב ינופף ידו", יחל בהכנות לצליית קרבן החג. ועל מה נצלה? על מזבח רבוע או מעוגל ועליו אסכלה רותחת שתחתיה גחלים לוחשות (מנגל בלע"ז). מהיכן מדליקין המנגל? מגן סאקר ליער בן שמן, ומיער בן שמן לפארק הירקון, ומפארק הירקון לכל מדשאה פנויה ואי תנועה קטנטן, עד שהיה רואה כל ישראל לפניו כעמוד עשן.
14. מצוות צליית קרבן החג "שה איש לביתו", וחובה על כל משפחה למנות ממונה על הבשר. עוד נהגו ישראל למנות גם משנה לממונה, כדי שיעוץ לממונה שלל עצות אחיתופל. טרם שיחל למנגל, יפשוט הממונה את בגדי החג, יטבול ויסתפג, ויביאו לפניו גופיה קרועה בכתף, מכנס שרברבים הקטן על מידותיו, וזוג כפכפי אצבע – שעבודת יום העצמאות בבגדי לבאנט.
15. ידליק הפחמים איש כמנהג אבותיו, שרבו המנהגים והעצות בעניין זה, ולצאת ידי כולם אי אפשר. במה מדליקין ובמה אין מדליקין? מדליקין בחומר בעירה נוזלי המושפרץ מבקבוקון פלעסטיק, בקוביות נפט לבנות שאינן מתכלות לעולם ואין איש יכול לעמוד מפני ריחן, ובפחמים יוקרתיים מצופים חומר דליק.
16. יש לצאת בכל תוקף כנגד מנהג הרפורמים המנסים להכניס "מודרנה" לדת קודשנו העתיקה, ותחת לעשות "על האש" עושים הם "בר בי קיו", על גבי "גריל גז יוקרתי", וצולין נתחי אנטרקוט מידיום-וול כשהם לבושים בחליפות ועניבות, ואינם מנפנפים כלל. ועוד שמועה שמעתי כי במקצת קהילות צפונבון משפדים, אוי לאוזניים שכך שומעות, טופו ומיני גבינות וצולים אותן על אותם גרילי גז תחת לצלות בשר על האש. ונראה בעיני ששמועה זו סתם לשון הרע היא, או דבר שחוק והלצה, שאיני יכול לצייר בנפשי מעשה נבלה כגון דא בעיצומו של חג.
17. הכל כשר לנפנוף: קרטון מקופל של שישיית קולה, קרש חיתוך ירקות, ואף מגשית הקרטון של הכנפיים. מנהג יפה נהגו ישראל לנפנף בכמין יעה שטוח עשוי פלעסטיק צבעוני הנמכר ב"הום צנטער" כ"נפנף" בדמי קנים בזול. כיצד ינפנף? שבע ימינה ואחת שמאלה, ולא יתכוון לנפנף לא למעלה ולא למטה אלא כמצליף. בזמן שהממונה מנפנף, ימרס המשנה לממונה במשרת הפרגיות, ויעיר לממונה כי נפנופו אינו נפנוף.
18. משמילא כרסו בש"ס (שישה סטייקים) ופוסקים מלהביא לו עוד קבב, ישאיר את כל הלכלוך במקומו מחשש טלטול ביום טוב, ויחזור לביתו לצפות בטלוויזיה. כל שלא ראה שלושה סרטים אלה ביום העצמאות לא יצא ידי חובתו: גבעת חלפון אינה עונה, השוטר אזולאי, צ'רלי וחצי. יש אומרים: אף חגיגה בסנוקר ודיזנגוף צט'. מי שאין בביתו טלוויזיה, יאזין ברדיו למערכונים של הגשש החיוור, ולכרוז המודיע מדי חמש דקות כי מוזיאון חיל האוויר בחצרים נמצא רק חמש דקות מבאר שבע (ומשום מה נמנע אותו כרוז (טרנר בלע"ז) מלהזכיר שבאר שבע נמצאת כשעה וחצי מתל אביב).
19. בבוקרו של החג מוציאין מן הבוידעם את אבשלום קור ומנערים אותו מן הנפטלין, למען יוכל להנחות את חידון התנ"ך. מאי חידון התנ"ך? מלקטים תינוקות של בית רבן מרחבי התפוצות, ומציקים להם בסבבי שאלות זהות ושאינן זהות, ואף בשאלת השאלות של ראש הממשלה, עד שמקרקס הנציג מישראל את זאטוטי התפוצות העילגים. והנה, בעודי חופף את ראשי בערב שבת האחרון, בא אדם ושאלני מה דין שאלת ראש הממשלה במקרה בו אחד מאותם זאטוטים הוא בנו של ראש הממשלה? ודחיתי אותו באמת הבניין שבידי, שאין עסקינן בסוגיות דמיוניות ובלתי מסתברות כגון דא. מנהג יפה נהגו ילדי ישראל לתקוע יתד לחג הבא ולאסוף את בדיחות הקרש של אבשלום קור למדורת ל"ג בעומר.
20. בין שקיעת השמש לצאת הכוכבים, מזמנים את גדולי ישראל לאולם אחד בירושלים ומחלקים להם את פרס ישראל, איש איש בתחומו. וכיוון שהאירוע משמים ומשעמם אף יותר מחידון התנ"ך, ממנים בכל שנה מקרב הזוכים נודניק תורן שתפקידו להתראיין שבעה ימים לפני הטקס לעיתון, ולבוז למדינת ישראל בריש גלי. ומקווים המארגנים שכך אולי יתעורר דיון אם ליתן לאותו האיש את הפרס או לא, ואגב כך עוד עשוי מישהו לצפות בטקס – ואין הדבר עולה בידם.
בהצלחה..